אקלקטיקה אהובתי

וידאו זה העתיד, הם אומרים לי. כל האינטרנט עובר לוידאו. ספקיות אינטרנט זועקות שוידאו יהרוג את האינטרנט, יסתום את הקווים, אבל כולם רוצים וידאו. אתרים טכניים מתחילים לשתול סרטוני הדרכה במקום תמונות מסך או הסברים טקסטואלים. במקרה הטוב בנוסף, אבל לא תמיד. כבר אי אפשר לסרוק את ה-RSSים שלי לממים, בדיחות ותמונות מצחיקות בלי שחצי […]

אז הטלפון שלי ממש לא יעיל בלצלם מאכלים, ובטח שלא בחטף, אבל ברגע שכבר קניתי אותם והבאתי אותם הביתה, אני לא רואה סיבה שלא לצלם אותם. פטריות מוחמצות יש משהו שאני אוהב במאכלים מארצות שונות, וזה העובדה שברוב המקרים השפה המייבאת, במקרה הזה עברית, מתקשה בלתרגם את המרכיבים לחוויה התרבותית והקולינרית המקומית. ברור לי שבצנצנת […]

אני אוהב את המעדניה הרוסית שבשוק הכרמל, למרות – ואולי בגלל – שצריך לעבור דרך מסלול רצוף בחסה מעוכה ופטרוזיליה דרוסה. אני אוהב את הממרחים והנקניקים בלי השמות, או לפחות בלי שמות שאני מבין, ואני אוהב את זה שהקצב פונה אלי ברוסית, ורק המבט המזוגג שלי גורם לו לנסות גם בעברית. זה כמו ביקור בטיב-טעם, […]

היססתי בהתחלה עם הפוסט הזה, לא הייתי בטוח שהוא לגמרי מוצדק. לא מתוך לויאליות למערכת כלשהי, אלא כי החטא כאן הרבה פחות מובהק מאשר במקרים אחרים. אבל בכל זאת, אינפוגרפיקה מטעה היא אינפוגרפיקה מטעה. בכתבה הזו של עומר כביר בכלכליסט (גילוי נאות וכו’: אני עובד עם עומר בדסק הטכנולוגי של כלכליסט, אבל לא הייתי מעורב […]

אני יושב לי כאן על דיזנגוף, בבית הקפה הקבוע שלי, ושומע את צלילי הזמר של המכונית המתקרבת. לא, לא אוטו-גלידה, עד כמה שזה היה יכול להיות נחמד. אני מדבר על צ’יק-צ’ק-ג’וק, חברת ההדברה שהפכה לתופעת פרסום תל-אביבית אשר מטילה את חיתתה על תושבי העיר מפלורנטין ועד בזל, בעיקר בימי שישי. משאית גדולה שעליה עומדות בובות-ראווה […]

כרוכב אופניים במדרכות תל-אביב, אתה לומד לזהות כל מיני סוגים של הולכי רגל – האטומים, המתעלמים, החוסמים במופגן. אבל דווקא סוג אחד מציק לי כל פעם מחדש, אבל באמת שלא באשמתו: הזוג המתחשב. זה קורה כשאתה רוכב על המדרכה ומולך באים שני אנשים, או לפעמים יותר. הם מתחשבים ונותנים לך לעבור, ולרוב הזוג יתרחק לשני […]

אני אחד מאותם יושבי בתי קפה קבועים, המעמד הזה שיושב לו באמצע היום, באמצע השבוע, וגורם לעובדי התשע-עד-חמש שנמצאים במקרה בחופשה לנענע את ראשם בפליאהו לתהות איך כל-כך הרבה אנשים יכולים להרשות לעצמם לא לעבוד. אבל בין אם אני יושב כאן בבית הקפה כפרילאנסר ועובד או באמת מבטל את זמני לריק (מה שקורה לא מעט), […]

באקוודור רואים הרבה את האינדיאנים המקומיים, בעיקר מחוץ לקיטו ולערים הגדולות. יש להם מאפיינים גופניים מאד בולטים ואופייניים: הם נמוכים, לא יותר ממטר שישים בערך, לגברים, ומטר וחצי לנשים. לא שמנמנים, אבל גוצים. לכן נורא צרמה לי התמונה הזו, של הצייר האקוודרי קאמילו אגאס, שפעל בין שנות ה-20 עד ה-60 של המאה הקודמת, ונע לו […]

בסוף שנות ה-90, הכלכלה באקוודור היתה על סף קריסה. אינפלצה מטורפת, אבטלה גואה – הכל. המצב היה קשה במיוחד לאינדיאנים, החיים מחוץ לערים הגדולות. הרבה מהם נאלצו למכור את האדמות שלהם לספקולנטים וחברות פיתוח גדולות ולהגר מהמדינה, בעיקר לארה”ב ולאירופה, רובם באופן לא-חוקי, ולחפש עבודה. מאז הכלכלה האקוודורית התייצבה – ב-2000 הם ויתרו על המטבע […]

כפולו-אפ קצר לפוסט האחרון, אני אעדכן את הקוראים הקבועים ואציין שלרשת מגה, הגלגול האחרון של רשת קו-אופ-הריבוע הכחול הותיקה, יש גם סט של חטיפים גנריים, אבל שם הם העדיפו להשאר עם המילה “חטיף” הנייטרלית, ולא להכנס לפירוט מלא של ההרכב בשם:   מצד שני, למגה אין קונוסים. מה שכן, גם לרשתות צבריות ותיקות יש לפעמים […]