Feb 18 2010

טיפ #13 להולכי רגל

כרוכב אופניים במדרכות תל-אביב, אתה לומד לזהות כל מיני סוגים של הולכי רגל – האטומים, המתעלמים, החוסמים במופגן. אבל דווקא סוג אחד מציק לי כל פעם מחדש, אבל באמת שלא באשמתו: הזוג המתחשב.

זה קורה כשאתה רוכב על המדרכה ומולך באים שני אנשים, או לפעמים יותר. הם מתחשבים ונותנים לך לעבור, ולרוב הזוג יתרחק לשני צידי המדרכה בשביל לתת לך לעבור באמצע. זו הטעות, הטעות המציקה.

אני יכול להתקרב לקיר או לעץ, או לקצה המדרכה, הרבה יותר משאני יכול להתקרב לבן-אדם כשאני על האופניים. מאנשים חייבים לשמור יותר מרחק, בשביל לא לגרד אותם עם הארגז או לאבד שליטה לרגע. אם שני האנשים היו מצטופפים לצד אחד, הייתי יכול בעצמי להצטופף לצד השני ולחלוף בקלות. אבל כשהם מתרחקים ואני עובר ביניהם, אני חייב לשמור מרחק משני הצדדים, והשטח מדרכה שאני יכול לעבור בו נהיה צר יותר. מציק, ונובע אך ורק מההתחשבות של הצד השני.

אז בקשתי אליכם, הולכי רגל קבוצתיים: אם אתם רוצים לתת לרוכב אופניים לעבור, תצמדו כולכם לצד אחד ותנו לו לרכב בצד השני. הוא יודה לכם. בשקט. בלב.

7 תגובות

7 תגובות לפוסט “טיפ #13 להולכי רגל”

  1. מאורגNo Gravatarבתאריך 18 Feb 2010 בשעה 20:32

    בתור חצי מזוג מתחשב: יאללה יאללה, לא טוב לך אל תיסע באופנים.

  2. פוקיNo Gravatarבתאריך 20 Feb 2010 בשעה 01:16

    אני חושב שהצפייה היותר הגיונית היא שאתה תתחשב ותועיל לנסוע במקום שנועד לך – שביל האופניים או הכביש. המדרכה נועדה להולכי הרגל.

  3. יאירNo Gravatarבתאריך 20 Feb 2010 בשעה 14:07

    אכן. על המדרכה, רק באוטו, ועדיף ג’יפ.

  4. אבנר קשתןNo Gravatarבתאריך 20 Feb 2010 בשעה 14:46

    פוקי: ההטפה הצדקנית היתה יכולה להיות יותר משכנעת אם היו שבילי אופניים בעיר. כל עוד כל מה שיש זה מדרכות עם ציור של אופניים, אני אמשיך לנסוע איפה שאני יכול, ואתה תמשיך להסתובב עם תחושת זעם מוסרי על העוולות שנגרמות לך.

  5. פוקיNo Gravatarבתאריך 21 Feb 2010 בשעה 01:40

    אין לי שום בעיה עם זה שאתה נוסע על מדרכות עם ציור של אופניים או על הכביש. זאת זכותך המלאה.
    יש לי בעיה אם אתה נוסע על מדרכות שאינן מיועדות לאופניים ומצפה מהולכי הרגל לפנות לך דרך. הכתובת לכעס על היעדר שבילים נוספים לאופניים הוא העירייה/הממשלה – לא הולכי הרגל.

  6. אבנר קשתןNo Gravatarבתאריך 21 Feb 2010 בשעה 10:26

    כעס? אני לא כועס, אני רק מציע טיפ לייעול. זה נחמד, ואפילו נכון, שהאחריות לסלילת שבילי אופניים היא של העיריה והיא הבעיה הראשית כאן, אבל זו לא בעיה שתיפתר מהיום למחר, ועד אז, like it or not, המדרכות הן שטח המחייה של הולכי הרגל ורוכבי האופניים יחד. ואפשר, וכדאי, ללמוד לחיות טוב יותר אחד עם השני.

  7. פאזיNo Gravatarבתאריך 23 Feb 2010 בשעה 17:23

    הנושא כאוב, ידוע ומוכר.
    כמי שבעיקר מתנייד בפארק, אני מוצא שהמסוכנים ביותר הם אלו שלא מזהים את צליל הפעמון. אין להם מושג למה הכוונה. אני מצלצל. ואז אני עובר לצלצול במהירות כפולה. ואז משולשת – ועדיין – אין להם מושג מאיפה זה בא. או למה הכוונה. או שזה בכלל מסמן משהו.
    שלא להשמע אנטישמי, וע”ס מדגם של שנה וחצי רכיבה באותו נתיב, אפשר בקלות לראות מתאם בין אדיקותם של הולכי הרגל לבין מודעותם לפעמונים בפרט וענייני התנהגות בטוחה/מתחשבת/נורמיטיבית בשטחים ציבוריים בכלל. נראה שמדובר בענין של מודעות חסרה. אני חושד שלא מלמדים אותם זוטות כמו זה”ב או שמירה על הסביבה.
    (ולמען ההגינות: הפארק מטונף גם אחרי יום העצמאות, ולא רק ב”בין הזמנים”)
    והמקום הכי חם בגהנום שמור לבעלי הכלבים עם הרצועה הארוכה והבלתי נראית. (אבל על כך בפעם אחרת)

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים