אקלקטיקה אהובתי

  • שיחה

    (זכרון ישן, שעלה עכשיו בהשראת שחר) אני אוהב תכניתנים, מהנדסים, שבאים אלי לחברה. הם תמיד מגיעים כשהם בטוחים שהם מרכז העולם, בחברות היי-טק. כאילו מחקר ופיתוח זה הלב של העניין. אני אוהב לקחת אותם ולחנוך אותם. ללמד אותם. לעשות תוכנית שבסופה הם יוצאים כשהם מבינים בדבר החשוב באמת – ביזנס. זה העולם האמיתי, לא השטויות […]

  • ארוחת צהריים בחדר ההמתנה

    המיקום: חדר אוכל של בית דיור מוגן. הדיירים מדדים להם פנימה בלאות, מתייצבים בשורה לקבל את האוכל המבושל-לעייפה שלהם. אחת ממנהלות המקום נכנסת בסערה, עוברת במהירות על מגשי הנירוסטה המהבילים. “נראה נפלא!”, היא קוראת. “נהדר! איזה תענוג! איזה מעדנים!”, ויוצאת לה ביעף מהחדר. את מי היא מנסה לשכנע, אני תוהה. * * * קיבוץ גלויות. […]

  • דיוקן האמן כגרסת כיסוי

    דרך עונג שבת גיליתי את הביצוע הזה של דיוויד בואי ל-Five Years, ביצוע בהופעה חיה בתוכנית טלוויזיה ב-1975. Five Years הוא אחד השירים האהובים עלי של בואי. שיר פרה-אפוקליפטי, מלא פחד ובלבול, שבואי מעביר יפה בביצוע הזה. אבל מה שתפס לי את העין, לא האוזן, זה המראה של בואי בקליפ המטושטש הזה. Five Years יצא […]

  • התפתחות של שפה עיצובית

    יש לי פנס קטן, מחובר למחזיק המפתחות שלי ((האמת היא שיש לי עשרה פנסים, הודות ל-DealExtreme והמבצעים המטורפים שלהם)), שממשק המשתמש שלו די פשוט: לוחצים, נדלק. עוזבים, נכבה. פשוט. אבל יש עוד סוויץ' קטן, במקדימה של הפנס, שמדליק את הפנס באופן קבוע. מושכים את הסוויץ' אחורה להדליק, דוחפים חזרה קדימה בשביל לכבות. לקח לי זמן […]

  • תחזיקו חזק

    ל-Hold Steady יש רק אלבום אחד, בעצם, וזה לא דבר רע. או, לפחות, עד 2007 הם עשו רק אלבום אחד, שפשוט נמשך להם שלוש שנים ושלושה תקליטים. שלושת האלבומים הראשונים של הלהקה הניו-יורקית בעצם באים לספר את אותו סיפור, מזוויות שונות, ולכן גם הדמיון המוזיקלי ביניהם מתאים למבנה הזה. הספק-שירה, ספק-דקלום של קרייג פין נשמע […]

  • ניצול ציני של הבמה: הבעיות שלי עם פנדה מחשבים

    פנדה מחשבי

  • מוזיקה במרחב המודפס

    אחד הדברים שאנשים אוהבים לבכּות עם גסיסתו האיטית של התקליט (והדיסק) והמעבר לקבצי MP3 הוא ה-album art, העטיפה הקדמית בעיקר, וה-liner notes שבפנים. אבל בנוסף לאלה, שמתי לב פתאום שחסרה לי העטיפה האחורית של הדיסק, עם רשימת השירים. בניגוד לעטיפה הקדמית, לרשימת השירים היה תפקיד מפתח בשמיעות הראשוניות של המוזיקה. אני שם דיסק חדש במערכת […]

  • החיקוי ושברו

    נזכרתי פתאום בבובות שפעם היו מחלקים בארוחות ילדים של מקדונלדס, לפני בערך עשור. זה היה בובות של החבובות, משום מה – אני לא יודע על שום מה היתה ההתעוררות הזו פתאום. כנראה לא היו סרטי דיסני פופולריים באותו קיץ. אני זוכר שעמדתי והסתכלתי על הבובות בתצוגה ותהיתי איך מישהו יכול לחשוב שהדבר הירוק הזה אמור […]

  • Let’s All Get Up And Dance To A Song

    יש איזה מנהג מעניין במסיבות בריטפופ ורוק אינדי, ששמתי לב אליו לאורך השנים. ה-DJ שם את המוזיקה של הליין, מיוז או ארקטיק מאנקיז או Ready to Go המתבקש, ואז מגיע השלב שה-DJ שם איזה שיר סיקסטיז, איזה טוויסט-אנד-שאוט או ביץ’ בויז, וכולם פתאום מתחילים לקפץ בהתלהבות. אבל זו לא ההתלהבות של השירים האהובים מקודם, זו […]

  • כמה מחשבות על התבגרות

    כשקניתי את המחשב הנייד שלי לפני שנה, החלטתי להשקיע בו. הרבה זכרון, מעבד מהיר, וכונן שקט, מהיר ואמין. רציתי את האפשרות להריץ עליו כלי פיתוח כבדים כמו Visual Studio, להפעיל עליו מכונות וירטואליות שמריצות מערכות הפעלה שלמות בחלון. אולי אפילו משחקים, חשבתי לעצמי, עם הדים של השנה האבודה שלי, בין 2007-2008, בה ביליתי הרבה יותר […]