החיקוי ושברו

נזכרתי פתאום בבובות שפעם היו מחלקים בארוחות ילדים של מקדונלדס, לפני בערך עשור. זה היה בובות של החבובות, משום מה – אני לא יודע על שום מה היתה ההתעוררות הזו פתאום. כנראה לא היו סרטי דיסני פופולריים באותו קיץ. אני זוכר שעמדתי והסתכלתי על הבובות בתצוגה ותהיתי איך מישהו יכול לחשוב שהדבר הירוק הזה אמור להראות כמו קרמיט.

כלומר, כן. כל תרגום דורש שינויים וגורר אובדן של משהו. כל דמות של שחקן מסרט, ואפילו דמות מצוירת, תמיד תראה קצת אחרת כשמתרגמים אותה לצורה של בובת בד פרוותית. לרגע כבר עמדתי לסלוח להם, עד שנזכרתי שהחבובות הן בובות בד פרוותיות במקור, ואין שום הצדקה שרפרודוקציה של קרמיט לא תראה בשום צורה כמו קרמיט, מלבד הצבע הירוק והצווארון הדיסטינקטיבי שלו.

אבל זה מה שקורה כשבובות לארוחות ילדים של מקדונלדס מיוצרות על ידי אנשים שמעולם לא ראו רחוב סומסום, וקיבלו רק תיאור, ככל הנראה מילולי, על ידי מישהו שבתורו רק ראה תמונה, לרגע, בחטף, של צפרדע.