תיאום ציפיות

העיר מלאה בימים האחרונים בשלטי פרסומת לחנות חדשה, “לחייל ולטייל”, שהשם שלה, אני חייב להודות, נתקע לי בעין ובפה שוב ושוב כשניסיתי לעכל אותו.

איך אתם חושבים שקוראים לחנות? איך הייתם מנקדים את השלט? גם לכם זה פתאום נתקע, לא מסתדר? מרגיש קצת עקום?

כוונת המשורר כאן, כך נראה לי, היא ששתי המילים יהיו מנוקדות באופן דומה. לחַיָל ולטַיָל (Hayal, Tayal). יש כאן סימטריה ברורה. הבעיה היא שבעוד “חַיָל” היא מילה נפוצה מאד, “טַיָל” היא הרבה פחות נפוצה, בעוד “לְטַיֵל” גם היא מילה מאד נפוצה. זה גרם לי לקרוא את השם, אינסטינקטיבית, עם הפירושים הנפוצים, כשהמילים לא מתחרזות. התוצאה? התנגשות בין החרוז שראיתי לבין חוסר-החריזה ששמעתי בתוך הראש.

אז המוח שלי מיד ניסה לתקן את זה, להתאים את ההגיה לראיה ולבחור בפירוש אחר לאחת המילים. הבעיה היא שגם בין שני הפירושים האלטרנטיביים למילים הכתובות, החלופה למילה הראשונה – “לְחַיֵל” היא יותר נפוצה מאשר “טַיָל”. אז הנסיון השני שלי להגות את זה הפך לשמות הפועל – “Lehayel veLetayel”, שמסתדר מצוין מצלולית – אבל לא מבחינת משמעות. בסופו של דבר מדובר בחנות, אחרי הכל, וחיול זו פעולה שעושה, ובכן, הצבא.

רק אז, כאופציה שלישית ואחרונה, הסכים המוח שלי לבחור בפירושים המיועדים של צירופי האותיות, ולימד אותי שיעור נוסף בחשיבות של לבדוק את הרעיונות שלך גם מול אנשים שלא מעורבים בפרוייקט, שאולי היו אומרים לבעלי החנות שאנשים שלא שמעו את השם מראש, אולי יקראו משהו אחר בשלט.