פייס/דיש/ויקי: על קידודים ופירושים

כך צייץ הבוקר יונתן/חתול/רובוט:  

הטוויט הזה גרם לי לחשוב עד כמה מעצבנים אותי אנשים שמשתשים במונח “דיש” למדיח הכלים, כלומר “שמתי את הכלים בדיש”. בעודי עסוק בלהתעצבן, בתוך הראש שלי, באנשים שמדברים אחרת ממני, הגיעה תגובה לציוץ המקורי וגרמה לי (בלי שום קשר לבדיחה של @Appelboy7) להבין, סוף סוף, מה מפריע לי בקיצורים כמו “פייס” או “דיש”, שלא מפריעים לי ב-“מק”, למשל.

נתחיל מכמה הנחות יסוד. הראשונה היא שקיצורים זה דבר טוב. זה דבר טבעי. לתקשר זה קשה וזה מעייף, וזו לא עצלנות לחפש קיצורי דרך למונחים נפוצים. הבעיה עם זה היא, כמובן, שיש מספר מוגבל של מילים קצרות שאפשר להרכיב מסט העיצורים והתנועות שאנחנו משתמשים בהם, כך שתמיד תהיה תחרות על המשאב הנדיר הזה, המילה החד-הברתית. יתכן שנמאס לי כבר להגיד “אנציקלופדיה”, אבל אני לא אוכל לקצר אותה, ברוב ההקשרים, ולהגיד פשוט “אין”, כי המילה הזו כבר בשימוש ע”י משהו אחר. מדעני המחשב בקהל יכולים לראות כאן קשרים לקידוד הופמן, אחד העקרונות המוקדמים ביותר של כיווץ מידע, שבו אפשר לכווץ מילה פופולרית לקוד קצר ופשוט, בהנחה שהקוד הקצר והפשוט הזה אינו מילה שימושים בעצמו.

שנית, ההנחה שלי היא שאנחנו, בישראל של שנת 2012, חיים בסביבה לשונית די מורכבת. אנחנו מדברים עברית, אבל שואלים המון מילים מאנגלית, בעיקר מילים מתחום הטכנולוגיה. המילים הללו נמצאות תמיד בנקודה כזו או אחרת בתהליך הייבוא אל תוך העברית. חלקן כבר לגמרי הפכו למילים עבריות, וחלקן עדיין שומרות את המבנה האנגלי שלהם. והציר הזה מורכב יותר, מכיוון שלאנשים שונים, המילים הללו יכולות להיות בנקודות שונות בתהליך הזה.

מה הכוונה שלי? ניקח את “פייס” של יונתן בדוגמה הראשונה. פייסבוק היא מילה נפוצה, ולא מפתיע שנרצה לקצר אותה. בשביל אנשים שהמילה כבר יובאה במלואה לעברית, אין הרבה בעיה לקצר ל-“פייס”. לקחנו מילה בת שתי הברות, השמטנו את השניה, ונשארנו עם מונח קצר וקליט. היאח!

אבל הבעיה היא שלמילה “פייס” יש משמעות בפני עצמה היא לא רק הצליל הראשון במילה הסתומה “פייסבוק”. לכן אנשים שהאנגלית יותר שגורה בפיהם או שרגילים לתרגם דברים בראש כל הזמן, כשיתקלו במילה “פייס”, יחשבו מיד על פרצוף – לא על פייסבוק. כנ”ל “דישוושר” שמקוצר לדיש: “הפעלתי דיש” הופך לפעולה קצת תמוהה של חיבור צלחות לחשמל. כאן יש את ההבדל המהותי בין פייסבוק ומקינטוש: למילה “מק” אין שימוש שגור שמתנגש עם הקיצור, ולכן היא לא יוצרת את הבלבול הזה. 

דוגמא נוספת, מורכבת יותר, היא “חיפשתי בוויקי” (לאמור, בוויקיפדיה), והיא צורמת באוזני עוד יותר, כי אני מפרק את המונח ויקיפדיה לשניים, “ויקי” ו-“אנציקלופדיה”, והקיצור רק ל-“ויקי” מאבד, בשבילי את החלק המהותי יותר בהגדרה. וכאן, אני חושב, אפשר למצוא בעיה נוספת שיש לי עם הקיצורים הללו, בנוסף להתנגשות-המשמעות הבסיסית. באותה תגובה שקישרתי אליה קודם, מראשית ימי הבלוג, נתתי טענה שאותה אני בעצם סותר עכשיו:

שנית, בנוגע לפייסבוק. פייסבוק אינו ספר של פרצופים, כמו שאפל אינה Malus domestica. מדובר כאן בשמות פרטיים, proper names, שלא אמורים לעבור תרגום מילולי. עברנו כבר את שלב חיפושיות הקצב.

כלומר אצלי בראש, ובתקווה גם אצל אחרים, יש מונחים שעדיין מכילים שאריות של המילים שמרכיבות אותם. “ויקיפדיה” היא “אנציקלופדיה מבוססת ויקי”, כמו שיש אתרי ויקי רבים, וכשמקצרים רק לחלק הראשון, אני לא יודע על איזה ויקי מדובר. ויקיפדיה? ויקימילון? אחד מאלפי האתרים תחת Wikia? כלומר אני עושה למילה “ויקיפדיה” ניתוח סמנטי, בעוד מי שמקצר אותו ל-“ויקי” עושה רק ניתוח מצלולי, וכאן ההתנגשות בין הציפיות שלי לציפיות שלהם. וזו הסיבה שאני מוצא את עצמי, בערב חג סתווי ונעים, מתעצבן, בתוך הראש שלי, על אנשים שמדברים אחרת ממני. אבל לפחות אני יודע למה.