עדכון 26/07: התווסף גרף מתוקן, על פי הנתונים, בסוף הפוסט.
לא תכננתי לכתוב שוב פוסט על אינפוגרפיקה כל כך מהר אחרי ההרצאה שהעברתי ב-11:11, אבל ישראל היום סיפק היום דוגמה כל-כך קיצונית, שלא יכולתי להתאפק. ותודה לדפנה על ההפניה, וגם לעין השביעית על הניתוח הראשוני.
כשראיתי את הגרף הזה, התחלתי להכנס לדכאון. לא בגלל שיש כאן גרף עם הטיה ברורה, עם אג’נדה, ועם נכונות להטעות, לשקר ולהסתיר מידע. לא, לזה אנחנו כבר רגילים, ואמורים לצפות לזה. מה שדיכא אותי זו הגסות שבה זה נעשה. חוסר התחכום. העליבות!
בהרצאה ב-11:11, ובבלוג הזה בעבר, ניסיתי להצביע על כמה הטיות ערמומיות שמסתתרות באינפוגרפיקה. משינוי בסיס מערכת הצירים ועד גרפים תלת-ממדיים שמבלבלים את העין. אבל בישראל היום החליטו ללכת על שקרים כל כך בוטים, שכל ילד עם סרגל יכול להראות את העיוות שלהם. בתמונה למטה הוספתי כמה קווים מנחים לניתוח הבולשיט. תלחצו על התמונה להגדלה, ואני אעבור על כמה מהם בפירוט:
1. במחצית השניה של 2010 הגיע ישראל היום לתפוצה של 37.4%. נתון ראוי ומעניין, אבל אם נמתח קו ישר מהנקודה הזו, נגלה שה-37.4% הזה עובר באמצע קו ה-40%. וזאת בהנחה, כמובן, שה-40% עובר באמצע המשבצת. או אולי בתחתיתה? או בראשה? לא ברור. ברור זה רע, כידוע.
2. אם לא די ש-37.4 שווה ל-40, מסתבר גם שהוא נמצא מעל התפוצה של ידיעות אחרונות ב-2007, בנקודת בה היא עמדה על ה-37.7%. 4, מסתבר, הוא גדול יותר מ-7, ע”פ ישראל היום. איפשהו באמצע התנגשות הקוים של שני העיתונים, אנחנו גם מגלים ש-35.2 גדול יותר מ-36.5, ואם נשאר רק בידיעות אחרונות, נראה ש-34.2 שווה ל-34.9.
3. בין תחילת 2009 לסופה ירדה התפוצה של ישראל היום ב-0.3%. כידוע, אין דרך לייצג ירידה של 0.3% על גרף שלא כוללת עליה. העליה היא בת 6 פיקסלים, ועל פי החישובים שלי (36 פיקסלים לבוקסה בת 5%) מייצגת עליה בת 0.83% בתפוצה.
4. זוכרים את סעיף #1, בו גילינו ש-37.7 שווה ל-40? ובכן, כאן אפשר לראות ש-6.4 קטן מ-5. אלא אם כן המספרים של כל תיבה לא מתייחסים לאמצע שלה אלא לקו העליון שלה, ואז אנחנו מבינים ש-7.5 שווה ל-10. ושה-37.7 מקודם לא שווה ל-40, אלא הוא גדול ממנו משמעותית?
5. נחזור למעלה, ונגלה את הנתון הסופי, הראשי, המעניין, המובלט. הזה שמקבל בוקסה משלו, אבל משום מה בלי נקודה מפורשת על הגרף. וזה טוב שהוא לא, כי אחרית היינו מאבדים את שארית האמון שלנו באריתמטיקה בסיסית, ומגלים ש-39.3 שווה לכ-44, במתמטיקת אזור-הדמדומים הזו. ואם נוסיף את חישובי הפיקסלים, נגלה שהוא גבוה ב-36 פיקסלים מה-37.7 של ידיעות. כלומר 39.3 – 37.7 = 5.
אבל למה?
שחר מתודעה כוזבת לקח את הנתונים של TGI, כפי שפורסמו בגרף, ועשה את המעשה המתבקש להזין אותם לאקסל, על מנת לייצר גרף אמין יותר:
והבעיה שיש לשחר עם הגרף הזה, ואני מסכים איתו לחלוטין, היא למה לעזאזל החליט מישהו שם בישראל היום שצריך לייפות את הגרף הזה באמצעות שקרים והטיות?
הגרף הזה מספר סיפור די חזק בזכות עצמו. הוא מראה עליה מרשימה של יותר מפי שלוש תוך שנים בודדות. הוא מראה את נקודת המהפך כשהעיתון עקף את ידיעות, המכהן בכיפה כבר שנים. הארץ ומעריב גם ככה נראים חבוטים ומובסים בתחתית הגרף. אז למה? למה לקחת הצלחה לגיטימית (גם אם לא נתייחס למהות הנתונים, כפי שעלה בתגובות), ולהפוך אותה להתרברבות פתטית?
ושאלה משפטית לסיום
ועלתה השאלה: מה מעמד האינפוגרפיקה בעת שימוע משפטי? האם יכולה רשות כלשהי לבוא לקנוס את ישראל היום על הצגת נתונים שקריים בפרסום? הרי המספרים ה-“אמיתיים” נמצאים שם, אבל הם מציגים נתונים סותרים מאשר הקווים (ולשם שינוי, מדובר על סותרים בעליל, לא מטעים או מוטים). האם זו עילה לתביעה על חוסר אמת בפרסום, או שתספיק התפתלות נוסח “אנחנו הצגנו את המספרים, זה לא אשמתנו אם מישהו הוטעה ע”י הגרפיקה”?
Comments
12 תגובות על “כשהחזקת סרגל היא מעשה מהפכני”
שאלה משפטית, שאל משפטנים!
ואני שוב אומר שזו פעם שנייה שהם עושים את זה בבוטות עם TGI:
http://www.facebook.com/photo.php?pid=5769564&l=df177dcba0&id=718606733
http://www.facebook.com/photo.php?pid=5767596&l=7db5e76990&id=718606733
מה שגורם לי לחשוב שאולי אנשי המערכת הכלואים שם, מנסים לרמוז לנו משהו על אמינותו הכללית של העיתון.
אולי זה מצער, אבל למיטב ידיעתי אין שום חוק שמחייב עיתונאים (או פרסומאים) לומר אמת. בוא נגיד שאם כבר להתלונן על בעיות אתיות של ישראל היום, איכשהו יותר מטריד אותי עניין היותם שופר של בנימין נתניהו. זה כבר נוגע ללב של העיתונאות – לתת סיקור מלא ומדויק של העובדות. נתוני תפוצה הם לא חדשות. הם חשובים לבעלי העיתונים ולפמפרסמים, לא ישירות לציבור.
בשורה התחתונה, 39% גדול מ-37%.
הנתון העצוב ביותר הוא ה-5.8% של הארץ…
לא נכנסתי לנושא הנתונים הגולמיים בכלל, כי זה לא קשור לתועבה של הגרף הזה. אני אישית מתפלא שלקח להם כ"כ הרבה זמן לעקוף את ידיעות, לאור העובדה שהוא מחולק חינם. החלוקה חינם גם הופכת את מתודולוגיית חישוב התפוצה למעניינת, וככל הנראה מאד ספקולטיבית.
האמת שלא הצלחתי אפילו להבין מה הנותנים מיצגים.
מה פירוש האחוזים? זה לא מתוך כלל התפוצה בשוק כי אין 100 אחוז שם. האם זה גידול ביחס לעצמם? אז מה מיצגים הנתונים ההתחלתיים? האם הם גם אחוזים? אילו אחוזים?
יש לי בעיה עם אינפוגרפיקות כאלו, גם אם הנתונים מוצגים בצורה אמינה. אני פשוט לא מבין אותם.
יובל: יש מקרים, כמו כאן, שהנתונים הגולמיים פשוט מורכבים ופונים לקוראים מקצועיים. אבל במקרה שלנו כאן, אני מאמין שיש נסיון מכוון לטשטש. לא ברור מה המספרים האלה מייצגים. כמו בתגובה שלי לריצ'רד – מה זה תפוצה? מתוך כמה? כמה זה במספרים? מול איזו אוכלוסיה? איך מודדים? מה זה משנה. העיקר שאפשר לשים חץ כלפי מעלה.
TGI אינו מודד תפוצה, אלא חשיפה, והוא מעובד מתוך שאלונים למילוי עצמי (מקור)
[…] לא יכול להבטיח שכל פוסט יהיה כמו הפוסט האחרון שלי עם גרף החשיפה של ישראל היום, ששבר שיאי היטים של הבלוג, אבל עדיין יהיה […]
the New York Post did this 30 years ago
see
How to Display Data Badly” (1984) H.Wainer, The American Statistician, vol 38, pp 137-147
נ.ב. הדוגמה של הניו יורק פוסט באיור 12 ב
http://www.soc.washington.edu/users/bpettit/soc504/wainer_display.pdf
רון – דוגמה נהדרת. אבל קצת עצוב לראות שאפילו בשקרים האינפוגרפיים על מידת התפוצה שלהם, ישראל היום לא יכולים להיות מקוריים.