ארכיון התגית 'אינפוגרפיקה'

Apr 21 2014

הרצאה: הפיתוי המתוק של הנתונים

עדכון מנהלתי קצר:  מחר, ה-22/4, אני אעביר הרצאה במסגרת ספקנים בפאב, ב"מקום לשבט", בקומה השניה מעל הבר קיימא, רח’ המשביר 22, ת”א. הנה גם קישורים לאירוע בפייסבוק וב-Meetup.

ההרצאה, שכותרתה “הפיתוי המתוק של הנתונים”, תנסה לשאול לא רק איך האינפוגרפיקות משקרות לנו, הנושא המרכזי של הבלוג-האח שלנו,”שקרים יפים”, אלא גם למה הן כל כך אפקטיביות? מה יש בגרפים ובמספרים שזוכים למקום של כבוד בתור הנשאים הראשיים של האמת והמידע?

על כל זאת ועוד, מחר ב-21:00 בערב. בואו בהמוניכם!

worship-idol-licensed

Image credit: LuMaxArt2D / 123RF Stock Photo

אין תגובות

Apr 08 2013

שר הטבעות, גרף אחר גרף

אין לי כאן הרבה ביקורת, אלא רק הערכה: LOTRProject הוא פרוייקט פנטסטי שבא לייצג את אירועי שר הטבעות, ושאר כתביו של טולקין, בסט של אינפוגרפיקות אינטראקטיביות מצוינות.

עמוד הסטטיסטיקות מרכז נתונים שנדלו מהספרים על דברים כמו התפלגות האוכלוסיה בין גזעים בארץ התיכונה או המרחק שבו צועדים בגיבורים בשר הטבעות לעומת בהוביט – בסה”כ ובמיילים ליום – מגיעים עם מיטב הטכנולוגיה שמאפשרת לצמצם את תחומי הזמן לאלה שמעניינים אותנו:

image

אילן היוחסין גם הוא נרחב ומאפשר הדגשה ע”פ גזע או משפחה:

image

ועמודי המפה וה-Timeline נותנים לנו שתי זוויות הסתכלות שמצליבות בין מידע היסטורי וגאוגרפי – מצד אחד, מפה אינטראקיטיבי בסגנון Google Maps שעליה אפשר להלביש שכבות מידע, כמו המסלולים האינדיבידואליים של כל דמות ודמות לאורך הספרים. או לחילופין גרסה מפורטית של כל האירועים, כשלחיצה על כל אירוע מצביעה על המיקום הגיאוגרפי שבו הוא התרחש.

image

כטולקינאי (בעברי), כחובב אינפוגרפיקות (בהווה), ומי שמתלהב מדרכים להציג מידע באופן משולב, אינטראקטיבי וחדשני, אני אהבתי את הפרוייקט הזה עד מאד. מומלץ לבקר, גם אם רק לקבל רעיונות איך לבנות אתרים לטיולים, לתיעודים היסטוריים ולכל דבר.

[פוסט זה התפרסם במקור בבלוג שקרים יפים: על נתונים, אינפוגרפיקות, ומה שהולך לאיבוד בדרך]

אין תגובות

Aug 08 2011

שקרים יפים–גם הרצאה, גם בלוג

לפני כחודש יצא לי להשתתף בערב 11:11 השני, בארגונם של גיא חג’ג’ ואסף שגיא, שם העברתי הרצאה בשם “שקרים יפים”, על אינפוגרפיקות, שרטוטים, הטעיות והטיות. מכיוון שאם לא מספיק שזו היתה ההרצאה מול הקהל הגדול ביותר שיצא לי להעביר, ההרצאה גם צולמה, והיא הועלתה עכשיו גם ליוטיוב, לדראון עולם. מי שפספס ורוצה לראות אותי מזיע על הבמה, מוזמן ללכת לערוץ של 11:11, שם הועלו ההרצאות מהערב הראשון, ומועלות ברגעים אלה ממש גם ההרצאות האחרות מהערב.

ואם כבר אנחנו בנושא, אני אנצל את הפוסט כדי להשיק בלוג חדש, הקרוי גם הוא “שקרים יפים”, שבו אני אוכל להתמקד בניתוחי גרפים, נתונים ואינפוגרפיקות, בלי לחשוש להציף את הבלוג כאן בנושא אחד בלבד. כבר יצא לי לא פעם ולא פעמיים לוותר על פוסט כזה בגלל שהוא בא מיד אחרי פוסט דומה, ולא רציתי לשעמם. בבלוג החדש אוכל לשעמם כאוות נפשי! אז בואו והרשמו, אם זה מה שאתם אוהבים לקרוא. אני לא יכול להבטיח שכל פוסט יהיה כמו הפוסט האחרון שלי עם גרף החשיפה של ישראל היום, ששבר שיאי היטים של הבלוג, אבל עדיין יהיה מעניין.

והנה ההרצאה שלי מ-11:11, למי שלא רוצה להכנס ולחפור ביוטיוב, מאומבד למען נוחותכם:

אין תגובות

Jul 25 2011

כשהחזקת סרגל היא מעשה מהפכני

עדכון 26/07: התווסף גרף מתוקן, על פי הנתונים, בסוף הפוסט.

לא תכננתי לכתוב שוב פוסט על אינפוגרפיקה כל כך מהר אחרי ההרצאה שהעברתי ב-11:11, אבל ישראל היום סיפק היום דוגמה כל-כך קיצונית, שלא יכולתי להתאפק. ותודה לדפנה על ההפניה, וגם לעין השביעית על הניתוח הראשוני.

israel_hayom_fake_240711

 

כשראיתי את הגרף הזה, התחלתי להכנס לדכאון. לא בגלל שיש כאן גרף עם הטיה ברורה, עם אג’נדה, ועם נכונות להטעות, לשקר ולהסתיר מידע. לא, לזה אנחנו כבר רגילים, ואמורים לצפות לזה. מה שדיכא אותי זו הגסות שבה זה נעשה. חוסר התחכום. העליבות!

בהרצאה ב-11:11, ובבלוג הזה בעבר, ניסיתי להצביע על כמה הטיות ערמומיות שמסתתרות באינפוגרפיקה. משינוי בסיס מערכת הצירים ועד גרפים תלת-ממדיים שמבלבלים את העין. אבל בישראל היום החליטו ללכת על שקרים כל כך בוטים, שכל ילד עם סרגל יכול להראות את העיוות שלהם. בתמונה למטה הוספתי כמה קווים מנחים לניתוח הבולשיט. תלחצו על התמונה להגדלה, ואני אעבור על כמה מהם בפירוט:

israel_hayom_fake - annotated

 

1. במחצית השניה של 2010 הגיע ישראל היום לתפוצה של 37.4%. נתון ראוי ומעניין, אבל אם נמתח קו ישר מהנקודה הזו, נגלה שה-37.4% הזה עובר באמצע קו ה-40%. וזאת בהנחה, כמובן, שה-40% עובר באמצע המשבצת. או אולי בתחתיתה? או בראשה? לא ברור. ברור זה רע, כידוע.

2. אם לא די ש-37.4 שווה ל-40, מסתבר גם שהוא נמצא מעל התפוצה של ידיעות אחרונות ב-2007, בנקודת בה היא עמדה על ה-37.7%. 4, מסתבר, הוא גדול יותר מ-7, ע”פ ישראל היום. איפשהו באמצע התנגשות הקוים של שני העיתונים, אנחנו גם מגלים ש-35.2 גדול יותר מ-36.5, ואם נשאר רק בידיעות אחרונות, נראה ש-34.2 שווה ל-34.9.

3. בין תחילת 2009 לסופה ירדה התפוצה של ישראל היום ב-0.3%. כידוע, אין דרך לייצג ירידה של 0.3% על גרף שלא כוללת עליה. העליה היא בת 6 פיקסלים, ועל פי החישובים שלי (36 פיקסלים לבוקסה בת 5%) מייצגת עליה בת 0.83% בתפוצה.

4. זוכרים את סעיף #1, בו גילינו ש-37.7 שווה ל-40? ובכן, כאן אפשר לראות ש-6.4 קטן מ-5.  אלא אם כן המספרים של כל תיבה לא מתייחסים לאמצע שלה אלא לקו העליון שלה, ואז אנחנו מבינים ש-7.5 שווה ל-10. ושה-37.7 מקודם לא שווה ל-40, אלא הוא גדול ממנו משמעותית?

5. נחזור למעלה, ונגלה את הנתון הסופי, הראשי, המעניין, המובלט. הזה שמקבל בוקסה משלו, אבל משום מה בלי נקודה מפורשת על הגרף. וזה טוב שהוא לא, כי אחרית היינו מאבדים את שארית האמון שלנו באריתמטיקה בסיסית, ומגלים ש-39.3 שווה לכ-44, במתמטיקת אזור-הדמדומים הזו. ואם נוסיף את חישובי הפיקסלים, נגלה שהוא גבוה ב-36 פיקסלים מה-37.7 של ידיעות. כלומר 39.3 – 37.7 = 5.

אבל למה?

שחר מתודעה כוזבת לקח את הנתונים של TGI, כפי שפורסמו בגרף, ועשה את המעשה המתבקש להזין אותם לאקסל, על מנת לייצר גרף אמין יותר:

israel_hayom - real

 

והבעיה שיש לשחר עם הגרף הזה, ואני מסכים איתו לחלוטין, היא למה לעזאזל החליט מישהו שם בישראל היום שצריך לייפות את הגרף הזה באמצעות שקרים והטיות?

הגרף הזה מספר סיפור די חזק בזכות עצמו. הוא מראה עליה מרשימה של יותר מפי שלוש תוך שנים בודדות. הוא מראה את נקודת המהפך כשהעיתון עקף את ידיעות, המכהן בכיפה כבר שנים. הארץ ומעריב גם ככה נראים חבוטים ומובסים בתחתית הגרף. אז למה? למה לקחת הצלחה לגיטימית (גם אם לא נתייחס למהות הנתונים, כפי שעלה בתגובות), ולהפוך אותה להתרברבות פתטית?

ושאלה משפטית לסיום

ועלתה השאלה: מה מעמד האינפוגרפיקה בעת שימוע משפטי? האם יכולה רשות כלשהי לבוא לקנוס את ישראל היום על הצגת נתונים שקריים בפרסום? הרי המספרים ה-“אמיתיים” נמצאים שם, אבל הם מציגים נתונים סותרים מאשר הקווים (ולשם שינוי, מדובר על סותרים בעליל, לא מטעים או מוטים). האם זו עילה לתביעה על חוסר אמת בפרסום, או שתספיק התפתלות נוסח “אנחנו הצגנו את המספרים, זה לא אשמתנו אם מישהו הוטעה ע”י הגרפיקה”?

12 תגובות

Jun 15 2011

פינת האינפוגרפיקה: הקלות הבלתי נסבלת של הנתונים

עדכון: מסתבר שאני חטאתי כאן בפוסט בחלק מהדברים שעליהם אני התלוננתי, ולא שמתי לב שהפוסט של חורימבה, והאינפוגרפיקה המצורפת, פורסמו לפני כחצי שנה, בדצמבר 2010. חלק מהתלונות שלי על חוסר הרלבנטיות של הנתונים קצת פחות מוצדקות עכשיו, אבל לא כולן – חלק מהנתונים עדיין היו בני יותר משני בזמן פרסומם, והם עורבבו ללא הבחנה עם נתונים חדשים הרבה יותר. התנצלותי על חוסר העדכניות, אבל אני עדיין עומד מאחורי מרבית התלונות שהעלתי כאן.

אתמול פרסמתי פוסט – או, אולי, רטינה – על האינפוגרפיקה המעצבנת של Digital Surgeons, שפורסמה בחורימבה. הפוקוס שלי אתמול היה על הפרזנטציה, על הגרפיקה שבאינפוגרפיקה, אבל מאז, ההערות של שחר הראו לי גם כשנכנסים לנושא האינפו, יש הרבה על מה להתלונן.

הדבר הראשון שקפץ לשחר לעין הוא הסתירה הפנימית בנתונים:

בטוויטר מנגד, יש 48% שנמצאים עכשיו בקולג’, שזה כבר נשמע גבוה באופן מטורף אבל אולי נכון, רק שזה ממש לא מסתדר עם העובדה שיש שם רק 13% בגילאים 18-25.
זה לא מקרה שהאינפוגרפיקה הזו לא קריאה, זו הדרך היחידה להסתיר ממך את הג’אנק שיש שם.

אחר כך המשכנו לנושא התפלגות ההכנסה שנראית קצת מפתיעה, והחלטתי לנסות לברר מאיפה הם השיגו את הנתונים שלהם, על פי רשימת המקורות שהם פרסמו:

המקור הראשון שרשום הוא כתבה באתר CNN המתייחסת למספר המשתמשים בטוויטר. נתון מעניין, חוץ מהעובדה שכתבה התפרסמה במרץ 2010 (לפני כשנה ורבע), ומתייחסת לנתונים מ-2008 ו-2009. הכתבה מציינת שלטוויטר כ-50 מיליון משתמשים, ומכילה נתונים נוספים, כמו כמות החשבונות עם יותר מ-10 עוקבים וסטטוסים, שבכלל לא מופיעים בגרף שלנו. וגם אם היו מופיעים – הם כבר מזמן לא היו רלבנטיים. מקור ראשון – כבר נפסל.

מקור שני – סקר על מותגים מצליחים בפייסבוק וטוויטר. הסקר, שפנה ל-1000 “צרכנים מקוונים”, להגדרתם, נערך באוגוסט 2009, כשלטוויטר היו הרבה פחות משתמשים, והרבה הרבה פחות מותגים. אבל התוצאות של הסקר – 25% ממשתמשי טוויטר עוקבים אחרי מותג – הגיעו ישירות לגרפיקה שלנו, ביוני 2011. היאח לעדכניות.

שני המקורות הבאים באים מאתר התכנון של Google Ads, מקור עדכני יחסית למידע על תעבורת אתרים. אבל משהו מוזר קפץ לי לעין. שני ה-URLים שהם פירסמו ברשימת המקורות מכילים, כחלק מהכתובת, את הפרמטרים של המידע. משום מה הם קישרו למידע על טוויטר המתייחס לארה”ב, אבל למידע על פייסבוק בכל העולם (שימו לב להבדל בין geo=US לבין geo=001). blah

מה שכן, אני לא באמת חושב שהיה כאן בלבול של נתונים אמריקאיים על עולמיים, אלא פשוט רשלנות בהעתקת הכתובת. אני מקווה. הלאה!

קפצנו (טיפה) קדימה בזמן, ליולי 2010. בלוגר מביא נתונים, ברובם מאותו אתר של Google Ads, על רמת ההשכלה וההכנסה של הגולשים באתרים. נראה שהרבה נתונים הגיעו מכאן לגרף הסופי שלנו, אם כי לא הכל תואם. אני מניח שהם שילבו בין נתונים מכמה מקורות, אבל זה גורם לך לתהות על סמך אילו שיקולים? למה להתייחס לבלוג הזה בכלל, אם אפשר ללכת ישירות למקור שלו (Google Ads) ולהביא מידע עדכני יותר? כנ”ל המקור הבא, בלוגר נוסף שפשוט עשה עבודת ריכוז של כמה בלוגים אחרים, ושל אתר פייסבוק עצמו.

אתר הסטטיסטיקות של פייסבוק הוא מקור די מקיף של נתונים, אבל הוא סובל מכמה בעיות. גם העובדה שהוא לא מעודכן באופן רציף ונמנע באדיקות מלציין תאריך לנתונים, ובנוסף, כמובן, העובדה שהוא מכיל רק את המידע שפייסבוק רוצים לפרסם, בלי שום ביקורת עליו.

האתר הבא, עם השם המבטיח SmartDataCollective, מפנה אותנו לדו”ח על טוויטר מאפריל 2010, שממנו נגזרים חלק מהנתונים, כמו ה-87% חשיפה של האמריקאים לטוויטר. כמובן, לפי אותו דו”ח רק 17 מיליון אמריקאים בעצם משתמשים בטוויטר (לעומת 106 מיליון בגרף שלנו) ושני שליש מהם עושים זאת דרך טלפון סלולרי (לעומת 37% בגרף שלנו), כך שקשה לי ליישב את הנתונים הללו אחד עם השני.

המקור הלפני אחרון מוביל לאתר הרציני, לרוב, SearchEngineLand, שמביא השוואה בין פייסבוק, טוויטר וגוגל באזז – מה שכבר מראה לכם עד כמה הוא לא עדכני, מפברואר 2010. האתר מביא לנו נתונים שלא ממש הגיעו לגרף שלנו, אבל מוסיף התרעה שלגמרי עברה ל-Digital Surgeons מעל הראש: הנתונים הללו הם לא מקבילים. כתוב לנו בגרף ש-52% ממשתמשי טוויטר מעדכנים כל יום לעומת 12% בפייסבוק, אבל שכחו לציין שבטוויטר כל פעולה היא עדכון סטטוס, בעוד בפייסבוק אתה יכול להגיב לסטטוס אחר, לפרסם תמונה או פשוט לעשות לייק, ולא להחשב במניין עדכוני הסטטוסים. תפוחים, תפוזים – מה זה משנה, כולם עגולים, לא?

ואחרון אחרון חביב, המקור שלגמרי שבר אותי – The Ultimate List: 100+ Twitter Statistics. אתר (מלפני שנה, כן) שמרכז עשרות אינפוגרפיקות שונות על טוויטר. בלי רשימת מקורות. בלי תאריכים. עם סתירות פנימיות על כמעט כל נתון ונתון. חלקם חסרי משמעות, חלקם חסרי פואנטה, חלקם פשוט לא רלבנטיים. אנחנו יכולים למצוא בגרף אחד את מס’ המשתמשים בטוויטר ש-DigitalSurgeons בחרו לקחת, בגרף אחר את התפלגות הגילאים (אבל לא את ההכנסה, למרות שהיא צוינה. את זה ניקח ממקום אחר). מילא שהם עושים כאן Cherry picking, בוחרים את הנתון שמתאים להם מכל גרף אחר – הם גם לא מתבססים כאן על אף מקור סמכותי. יש כאן קניבליזציה של מידע מאתר לאתר, כשכל אתר מסתמך ב-100% על המקורות שלו בלי לפקפק, ויוצר web of trust שהוא גם שבור מבחינת אמינות, וגם משנה את המידע, צעד אחר צעד, כמו משחק טלפון שבור (ותודה שוב לשחר על הדימוי).

ומה יש לנו בסוף? יש לנו כתבה של חורימבה שמסכמת נתונים מתוך אינפוגרפיקה, שהסתמכה על אתר שמכיל אינפוגרפיקות אחרות, שמסתמכות בעצמן על בלוגר שראה אותן באינפוגרפיקות אחרות, והרגיש שהוא היה חוקר אחראי, בגלל שהוא לקח גם את הנתונים הרשמיים שפייסבוק וטוויטר פרסמו וראה שהם לא סותרים… יותר מדי. וזה המידע המוצק שאח”כ מתפרסם בעיתונות הטכנולוגית. ואז מצוטט בוויקיפדיה. שהופך להיות מקור המידע הסמכותי שלנו, ולהזניק דור חדש של אינפוגרפיקות מיותרות.

אין תגובות

Jun 14 2011

פינת האינפוגרפיקה: טבעת ללא טבעת, השוואה ללא השוואה

קורא מסור הפנה אותי לפוסט בחורים ברשת המכיל אינפוגרפיקות מפורטות יחסית לגבי ההבדלים בין פייסבוק לטוויטר. אני לא יודע אם זה משהו אינהרנטי בפייסבוק, אבל איכשהו יוצא שחצי מהתלונות שלי על אינפוגרפיקות קשורות לנתונים על פייסבוק. לא ברור לי למה. אבל האינפוגרפיקה הזו זעקה לי – ולקורא – החל מהנתון הראשון שקופץ לעין. אז תעיינו באינפוגרפיקה הממש ממש ארוכה הזו, ותראו אם תוכלו לזהות את הנקודות שחרו לי במיוחד כאן.

facebook-vs-twitter-the-infographic-24823-1292938204-1

1. טבעת ללא טבעת

הדבר הראשון שקפץ לי לעין הוא שהנתונים של שני השירותים מסודרים בגרף טבעת, או גרף דונאט. גרף טבעת דומה מאד לעוגה, חוץ מהחור באמצע. ההנחה המובלעת של מי שרואה את הגרף היא שמדובר על מכלול – במקרה הזה מס’ המשתמשים בשירות, על פי התווית בצד שמאל למעלה – ופילוח של המכלול הזה על פי נתונים שונים. אבל כבר הנתון הראשון, העליון ביותר שובר את זה. “88% מהאנשים מודעים לפייסבוק”. רגע, מדובר כאן ב-88% מתוך 500 מיליון משתמשי פייסבוק? לא, ברור שלא. 88% מאוכלוסיית העולם? נראה לי נתון קצת גבוה. הגרף לא מציין מקור ספציפי לנתון הזה, אלא רשימת מקורות כללית, אבל סעיף קטן מצד שמאל למעלה מרמז שהנתון מתייחס לאוכלוסיית ארה”ב בלבד. אוקיי. לגיטימי, אבל מבלבל.

אבל אז אנחנו ממשיכים לנתון הבא בכיוון השעון, שאומר ש-41% נכנסים לפייסבוק כל יום. כאן חזרנו ל-500 מיליון משתמשי פייסבוק, נכון? לא ל-41% מאוכלוסיית ארה”ב. אז אם הנתונים הללו לא קשורים, ולא נמצאים בהשוואה, למה הם חלק מאותו גרף? למה אני צריך לצאת עם מסקנה אינטואיטיבית שיש פי שניים אנשים שמודעים לפייסבוק מאשר שנכנסים אל השירות כל יום?

הבעיה היא שאין לנו כאן גרף טבעת בכלל. יש לנו סדרה של Stacked Bar Graphs, שכל אחד מספר סיפור אחר. באופן טבעי, הייתי מצפה שגרפים שלא קשורים אחד לשני יעמדו בנפרד, ולא יוצמדו כחלק ממכלול אחד. אבל יש כאן תעדוף של ה-style על פני ה-substance, ובשביל הטבעת הכחלחלה והיפה, החבר’ה ב-Digital Surgeons גורמים לנו לראות יחס של השוואה בין הגרפים השונים – מה שמוביל אותנו לבעיה השניה.

2. השוואה ללא השוואה

כל האינפוגרפיקה הזו נועדה להשוות בין נתונים של פייסבוק ושל טוויטר. איך אני יודע את זה? ובכן, הכותרת היא Facebook vs. Twitter, מה שאמור לרמז. אבל בעוד אני עסוק בלהתגבר על המסקנה האינסטינקטיבית ש-70% מהאוכלוסיית ארה”ב גרה מחוץ לארה”ב, אני פתאום שם לב שבשום שלב לא ראיתי נתונים של טוויטר בטבעת הזו.

בשביל לראות נתונים של טוויטר, אני צריך לגלול למטה פיקסלים רבים רבים, עד הטבעת השניה, המקבילה, עם הנתונים של טוויטר. באתר המקורי, כל טבעת, בנפרד, גדולה במעט מרזולוציית המסך שלי, ואני צריך לגלול בשביל לראות אותה יחד עם קצת כותרת.

המשמעות היא שאין לי שום יתרון השוואותי בגרפיקה. במקום לבנות גרפים שמציבים את פייסבוק ואת טוויטר אחד ליד השני, אני צריך לדפדף ולזכור נתונים בין PgDn אחד למשנהו. המצב כל כך מטופש שבכתבה בחורים ברשת הם היו צריכים לתת תקציר מילולי של מסקנות האינפוגרפיקה – היפוך מוחלט של כל ההצדקה לקיומה של האינפוגרפיקה מלכתחילה.

* * *

אז מה יש לנו כאן? בחירה בסוג גרף מבלבל שלא תורם להעביר מידע. ערבוב בין נתונים נפרדים על אותה סקאלה. פריסה על העמוד שמנטרלת את המטרה המוצהרת של האינפוגרפיקה. וגם, last but not least, בחירה במנעד צבעים עדין כל כך שבקושי מרגישים בהבדלים בין הפרמטרים השונים.

אבל מה? הוא יפה. לפחות הוא יפה, לא?

8 תגובות

Feb 20 2011

סקר רדיוהד הגדול: תוצאות וספקולציות

אז פתאום, out of the blue, רדיוהד מוציאים תקליט חדש. זה הפתיע את כל מי שהכרתי (ושאיכפת לו), אפילו את גיאחה שתמיד צעד אחד לפני רוב צרכני האינדי והאלטרנטיב בפיד1 שלי. היחס לתקליט החדש היה מעניין. רבים נכנסו להיפרוונטילציה מוחלטת לקראת האלבום החדש. חלק היו קצת יותר סקפטיים. אבל העניין שהם עוררו, לטוב לרע, מראה שיש להם, לרדיוהד, מעמד של כבוד אצל הרבה מאד חובבי רוק בהווה ובעבר. ואני חושב שגם הרבה מהתגובות השליליות לאלבום – לעצם קיומו, עוד לפני שהאזינו לו – נובע מכך שאנשים מאד אהבו את התקליטים המוקדמים שלהם, עד שהתחילו לפנות לכיוונים אוונגרדיים יותר, ואיבדו קהל רב. עד היום הלהקה שומרת על פופולריות עצומה: ב-Last.fm, שעוקב אחר הרגלי האזנה של מאות אלפי אנשים (אם כי לאו דווקא מדגם מייצג ומאוזן של אנשים) אפשר לראות שרדיוהד נמצאים בחמישיה הפותחת של הלהקות המואזנות ביותר באופן עקבי כבר שנים, בלי קשר להוצאת תקליטים שלהם. במשך שנים הם היו במקום הראשון ללא עוררין. ולא רק האלבומים המוקדמים – יש נציגות לשירים מכל תקופת פעילות הלהקה.

אז החלטתי לעשות סקר פרימיטיבי, למפות את חובבי רדיוהד בפיד2 שלי. הסקר, כפי שהעירו לי אנשים, כבר הכיל את ההנחה הבסיסית הזו שלי, שיש חובבי רדיוהד רבים שנטשו את הלהקה לאורך הקריירה שלה. אז אחרי כשלוש שעות קיבלתי 35 תגובות, והחלטתי שזה מדגם מספיק מייצד. המסקנות, מצד שני, חלקן מתבקשות, וחלקן מפתיעות.

RadioheadChart

נתחיל מהמתבקש: שני האלבומים הנפוצים ביותר בסקר הם OK Computer ו-In Rainbows.

האנשים שבחרו ב-In Rainbows הם האנשים שאהבו, ועדיין אוהבים את רדיוהד. הסיבה שהם לא בחרו ב-The King of Limbs היא פשוט העבודה שהם עוד לא הספיקו להאזין לו כראוי. אני מניח שהמגיב הבודד שבחר באלבום החדש הוא גיאחה, או אחד המאמצים המוקדמים הנלהבים האחרים.

האנשים שעצרו ב-OK Computer, מצד שני, הם האנשים שאהבו את רדיוהד בתקופת הרוק שלהם, בתקופת Creep ו-Just, אבל לא התחברו למעבר שלהם, עם Kid A, לכיוונים יותר אוונגרדיים, עם נגיעות אלקטרוניות ואקספרימנטליות. אני זוכר אחרי ההופעה שלהם בארץ לפני איזה עשור (זה היה ב-2000?) איך אחד מחברי כעס עליהם – זעם של ממש – על השירים החדשים שלהם, שלימים יכנסו ל-Kid A. הוא הרגיש נבגד משינוי הכיוון של הלהקה, שהיתה בין האהובות עליו. אני חושב שהאנשים האלה הם שהגיבו בצורה הכי חריפה נגד האלבום החדש, עוד ברמה העקרונית, לא המוזיקלית.

אבל אז באה לי הפתעה, והיא חמשת האנשים שבחרו ב-Kid A בתור האלבום הטוב האחרון של רדיוהד. הסיבה היא ש-Kid A ו-Amnesiac הם אלבומים מאד דומים אחד לשני. הם הוקלטו, ברובם, באותם סשנים, ולמרות כמה הבדלים באווירה, הם תמיד הרגישו לי כחולקים סגנון. מוזר לי שיש אנשים שאהבו את Kid A ולא אהבו את Amnesiac.

עוד הפתעה היא הבחירה של אנשים ב-Hail To The Thief. ההרגשה שלי היא שמי שאהב אותו, אוהב את הכיוון האוונגרדי של רדיוהד, ויאהב גם את In Rainbows שזכה לפופולריות די גדולה. אולי ארבע השנים שעברו בין שני אלה שברו את חובבי Hail To The Thief, שכשהגיע In Rainbows כבר לא היו בשלב בחייהם בו הם היו ערוכים לקלוט אלבום חדש של רדיוהד. יכול להיות שבכל זאת ההבדלים בין שני האלבומים הללו יותר בולטים. אני, בתור אחד שבחר ב-Amnesiac בסקר, קצת עיוור להבחנות בין האלבומים האחרונים.

ולסיכום, מי שסימן את Pablo Honey: אתה לא באמת אוהב את רדיוהד בכלל, נכון?

והנה המידע בצורה גולמית יותר, למי שמעוניין:

Pablo Honey 1 3%
The Bends 3 9%
OK Computer 9 26%
Kid A 5 14%
Amnesiac 4 11%
Hail To The Thief 2 6%
In Rainbows 10 29%
The King of Limbs 1 3%
Total 35 101%

ובונוס נוסף למיטיבי לכת: עוגה!

RadioheadPiechart

  1. “פיד”, מלשון newsfeed, בין אם זה טוויטר, פייסבוק, גוגל רידר, חדשות, רדיו ושלטי חוצות. מכלול האינפוטים התרבותיים שלי []
  2. הכוונה הפעם לטוויטר ופייסבוק. לא דחפתי את זה בגוגל רידר, ולא בעיתון, ולא הוצאתי שלטי חוצות. כי זה הבלוג שלי, ואני לא צריך להיות עקבי []

14 תגובות

Jan 06 2011

פינת האינפוגרפיקה: תפוחים ותפוזים

תסתכלו על הגרף הזה, מאתר Business Insider. תסכלו עליו, ותקראו אותו, ותנסה להבין למה מצאתי את עצמי מתעצבן יותר ויותר כשנתקלתי בו, מההשוואה הבלתי רלבנטית למפגיע. אני עברתי תהליך דו שלבי כאן, double-take אינפוגרפי, שבגללו אני לא הצלחתי עדיין להחליט אם מדובר כאן בחוסר הבנה משווע או בהטעייה מכוונת.

 

RevenueByUniqueChart

 

הדבר הראשון שעלה לי בראש כשראיתי את הגרף הוא “איזו השוואה מטומטמת. אמזון מוכרת ספרים, פייסבוק מוכרת שטח פרסום, איך אפשר להשוות ביניהם?”. ואכן, יש כאן תהליכים מאד שונים, אבל עדיין יש בהם מן המשותף. אצל אמזון, המטרה של האתר הוא להמיר את המבקרים ללקוחות משלמים, בעוד בפייסבוק מדובר בעיקר בצפיות, אם כי יש גם תשלום על לחיצות אקטיביות על פרסומות. בסופו של דבר, גם אם המוצר שונה, אפשר להשוות בין השתיים, לא? גם אם התשובה ברורה, אי אפשר להגיד שאי אפשר להשוות בין חנות בגדים וחנות תכשיטים במדד של הכנסות לכל לקוח, לא?

אבל זהו, שזה לא מה שאנחנו רואים בגרף, והרמז היא גוגל, במקום השלישי. גוגל היא חברת אינטרנט, אבל היא מזמן כבר לא חיה רק מפרסומות בתוצאות החיפוש. היא מרוויחה גם ממכירת אפליקציות אנדרואיד. ומשתמשי Google Apps מסחריים וארגוניים. וממכירות מכשירי נקסוס-1 ונקסוס-S. אז נכון, הדברים הללו הם לא חלק מרכזי כרגע מההכנסות של גוגל, אבל הם חלק מה-bottom line שנכנס לגרף הזה, אבל אין להם קשר, ולא הקלוש ביותר, לציר ה-Unique users. וכשחושבים על זה, אני לא בטוח שההכנסות של פייסבוק תלויות ב-Unique users, לעומת הכנסות על בסיס חשיפה, שתלויות גם בכמות ה-hits לאתר, גם אם מדובר על עשרות כניסות של אותם משתמשים ביום. וההכנסות של אמזון, הם כוללות גם ספרים דיגיטליים בקינדל, נכון? האם אפשר לרכוש אותם מתוך המכשיר או האפליקציה? ואם כן, פתאום גם כאן יש לנו נתק בין הגולשים באתר לבין ההכנסות.

אפשר יהיה להדגים את זה באופן פשוט על ידי הכנסת מיקרוסופט לרשימה. למיקרוסופט יש מאות מיליוני גולשים בהוטמייל, בינג, MSN ואתרים אחרים, והם מרוויחים הרבה כסף מפרסום, מכירות מקוונות ועוד. אבל הם מרוויחים עוד כסף, המון המון כסף, במכירות לארגונים ולחברות, ובחנויות אמיתיות, והסכמי רישוי של טכנולוגיות ופטנטים. אם היינו שמים את הכנסות של מיקרוסופט, שעמדו השנה על כ-62 מיליארד דולר, מול ה-unique users שלה, נקבל אותה בצד הימני של הטבלה – אבל מה המשמעות של זה?

בסופו של דבר יש לנו כאן גרף יפה, שנראה מעניין, ועוד יותר מכך, נראה שיש בו תובנה כלשהי. אבל כשמתעמקים, רואים שהיחס הזה בין unique users לבין הכנסה של החברה הוא מזוייף, פיקטיבי, וחסר משמעות. הוא מוטעה, ויותר מכך, הוא מטעה אותנה לחשוב שיש כאן ציר, סקאלה כלשהי, שבו פייסבוק, גוגל ואמזון נמצאים ונמדדים. אולי יש אחד כזה, אבל המדד הזה הוא לא זה.

4 תגובות

Jan 03 2011

פינת האינפוגרפיקה: שימוש מרהיב בטכנולוגיה

קבלו פוסט קצר, שמראה שהמדור יודע גם לפרגן כשצריך. ה-BBC מציגים סרטון אינפוגרפיקה מלבב שמראה את השינויים לאורך 200 השנה האחרונות בהכנסה הגולמית לנפש ובתוחלת החיים הממוצעת בלידה של רוב מדינות העולם. אפשר להעביר ביקורת על תוכן האינפוגרפיקה – בעיקר בנושא שחוזר שוב ושוב לגבי תוחלת חיים ממוצעת, שמתעלמת מהעובדה שתמותת תינוקות וילודה היא גבוהה יחסית, ומושכת את הממוצע למטה, כך שמי שהגיע לגיל 15, יש לו סיכוי גבוה מאד לעבור בהרבה את הממוצע. בעיה דומה, שמוזכרת גם בסרטון עצמו, מדברת גם על ממוצעים בתוך מדינות, שמושכים גם הם מדינות שונות לעבר המרכז. גם אפשר להתייחס לאופטימיות הבלתי סבירה של המנחה, שאתה לא יכול שלא להרגיש שבאה למרק על מצפון אירופאי מדושן הנתקל בפערים חברתיים עצומים. אבל היום באתי להתמקד יותר בפרזנטציה, ופחות בתוכן.

 

מה יש לנו כאן? ציר דו-ממדי של שני גופים בלתי תלויים, ציר שלישי, של גודל האוכלוסיה, שמיוצג בגודל המעגל, במקום בציר שלישי מרחבי, מה שהופך אותו לקריא הרבה יותר מאשר אם היו מנסים למקם את הנקודה על מרחב תלת-ממדי מגושם. וציר רביעי, ציר הזמן, שהוא זה שהופך את הסרטון לנחמד כל-כך. המנחה מציג את ההשפעה של אירועים כמו מגפות ומלחמות, אבל אני חושב שהחלק המדהים ביותר קורה בדקה ה-2:58, ב-1958, כשמדיניות הזינוק הגדול קדימה של מאו מחסלת עשרות מיליונים בסין, ואז הזינוק חזרה מיד לאחר מכן.

מה שמבאס באינפוגרפיקה הזו היא שעדיין לא קל מספיק להפיק דבר כזה בקלות בבית. לא אקסל ולא גוגל דוקס, מבדיקה מהירה, נותנים לנו כלים נוחים לייצר גרפים סטטיים כאלה1, וזה עוד לפני שהכנסנו את אלמנט הזמן לעסק. וחבל.

  1. כן, ניסיתי את ה-Bubble Chart של אקסל. הוא פשוט עובד קקה []

14 תגובות

Aug 12 2010

פינת האינפוגרפיקה: אולי, בעצם, לא?

אינפוגרפיקה היא כלי מאד פופולרי, בשנים האחרונות, להקל על הקורא המסכן ולהגן עליו מהטקסט המאיים. העלייה של האינפוגרפיקה, לטוב ולרע, היא הסיבה שיש הצדקה לפינה הזו כאן. אבל לפעמים יש אינפוגרפיקות שפשוט מדהימות אותי. לא כי הם מרשימות במיוחד, וגם לא כי הן מטופשות או מטעות במיוחד. פשוט כי אלה אינפוגרפיקות שאין הצדקה לקיומן. אינפוגרפיקות שלא תורמות שום דבר מעבר למספרים שעומדים בבסיסן. אני לא הראשון שיצא כנגד האינפוגרפיקות המיותרות, כמובן, אבל היום נתקלתי בעוד אחת שעצבנה אותי: הסטטיסטיקות של פייסבוק.

הדבר הראשון שקפץ לי לעיניים, בתחילת התרשים, הוא זה:

FacebookStats1

מה יש לנו כאן? את הנתון היבש מהאתר של פייסבוק, ושני איורים. הראשון מסביר לנו, כנראה, ש-“משתמש” זה הדבר הזה עם הראש והשיער, למקרה שהתבלבלנו. השני הוא פשוט בלון דיבור קטן, משוכפל 130 פעם. כן, נפלאות הקופי-פייסט לעזרתנו! אם קשה לנו עם הקונצפט האבסטרקטי של “130”, אז פשוט נספור ריבועים כחולים קטנים עד שנבין! למידה דרך הרגליים, או במקרה הזה דרך העיניים. Wax on, wax off.  אין כאן שום אלמנט של השוואה ויזואלית, אז כל הגרפיקה הזו מיותרת לחלוטין.

מה הלאה?

FacebookStats2

כאן כבר יש טיפה יותר מידע – ההשוואה המספרית בין פייסבוק ומייספייס זוכה להבדלי גודל פרופורציונאליים. יפה. אבל חוץ מהבחירה השרירותית בחצאי-עיגול, שמקשים על ההבנה של הפרופורציות בין השניים, גם ההחלטה לסמל את מייספייס בצבע שחור על אפור, והחלוקה הפנימית של פייסבוק בין שני גוונים דומים של תכלת, דורשת מאיתנו לקרב את הראש למסך ולכווץ את העיניים בנסיון להבין מה לעזאזל אנחנו רואים.

עוד?

FacebookStats3
החלק החביב עלי. המשתמש הממוצע יוצר 90 פיסות תוכן בחודש, ומקושר ל-80 עמודים. הא! הנה מקום להשוואה! נשים את עיגול ה-80 בתוך ה-90, ונקבל הבהרה גרפית וברורה ש-80 אכן קטן מ-90, אבל רחוק מלהיות שווה לא. בלי ציניות, זו אכן הדגמה גרפית ראויה. אבל אבוי, מה הם משווים כאן? שתי פיסות מידע חסרות כל קשר אחת לשניה, שמצאו את עצמן צמודות זו לזו רק כי הן מופיעות זו אחר זו באתר פייסבוק, או בגלל שהמספרים שלהם קרובים אחד לשני, ברמה האינטואיטיבית. אבל אין לזה שום משמעות! אין כאן שום תובנה שהאינפוגרפיקה מעבירה. משתמשים רושמים יותר סטטוסים מאשר שהם מצטרפים לקבוצות? אז מה? אינפוגרפיקה לשם האינפוגרפיקה, בלי שום מטרה.

רוצים עוד? בטח שרוצים.

FacebookStats4

מפה. מפה זה מגניב. בואו ניקח את המידע הגאוגרפי ונציב אותו על מפה. אפשר לעשות יופי של ייצוגים גרפיים על מפות, כמו מפות חום  או פיזורים גיאוגרפיים. אבל זה לא מה שיש לנו כאן. יש לנו את אותה טבלת מספרים של פייסבוק, אבל עם חצים שמצביעים על המדינות הרלבנטיות. כ”כ קל היה לצבוע את המדינות באדום/צהוב/ירוק/אפור על פי הריכוז, או הכמות, וככה לקבל מידע גיאוגרפי ויזואלי על הפריסה והפופולריות. אבל לא, יש לנו כאן רק כלי עזר לאנשים שלא יודעים איפה נמצאת ספרד, כנראה בגלל שהמעצב של האינפוגרפיקה לא רצה להרוס את המוטיב הכחול-אפור היקר שלו עם צבעים אינפורמטיביים.

ולסיום, נקודה אחת חיובית:

FacebookStats5

כאן הגרף בעצם משרת  את העברת המידע: לקבל אמת מידה ויזואלית פרופורציונאלית של “אוכלוסיית” פייסבוק לעומת מדינות בעולם. השימוש בנאלי, אמנם, ודי מטעה – אין למשתמשי פייסבוק שום שיוך או הזדהות לאומית עם האתר, אחרי הכל, והם חופפים לאוכלוסיות במדינות האחרות – אבל לפחות יש כאן שימוש בכלי האינפוגרפיקה בשביל להעביר מידע. לפחות זה.

15 תגובות

הבא »

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים