Dec 05 2012

בפייסבוק ייסדתי את מדינת ה-Creative Commons

אניל דש, אחד מהאנשים שיותר יוצא לי לקשר אליהם, נותן זווית ראיה מעניינת על מם זכויות היוצרים שרץ כרגע בפייסבוק, ועל מה זה אומר על הגישה הכללית של משתמשי פייסבוק לפרטיות וזכויות יוצרים.

למי שלא נתקל בתופעה, מדובר בפסקה שעוברת שכפול קופי-פייסט ברחבי פייסבוק, שטוענת שעם הפיכתה של פייסבוק לחברה הנסחרת בבורסה (מה שקרה לפני כחצי שנה), כל החומרים שמשתמשים עכשיו מעלים הם זמינים לשימוש של כל אדם שמחזיק במניות של פייסבוק. לכן, מפרסם הטקסט מצהיר שכל התכנים שהעלה לפייסבוק הם שלו, ולא ניתן להשתמש בהם ללא רשותו.

image

עד כאן, פאניקת אינטרנט ממוצעת. אין מה לראות. אם לא הייתי קורא את הפוסט של דש, כנראה הייתי פוטר את התופעה כמשהו להפנות אנשים ללא רלבנטי. אבל דש טוען, ובצדק, שלא כ”כ משנה אם ההצהרה הזו חוקית או לא, ואם היא נכונה או לא, ואם היא אינטליגנטית או לא. מה שמשנה הוא שהתפוצה שלה מראה על מצוקה שקיימת בקרב משתמשי פייסבוק בנוגע לזכויות היוצרים שלהם, דבר שהוא בכלל לא מובן מאליו.

בסביבה הקרובה שלי יש, כמובן, הרבה מודעות כבר הרבה זמן לנושא זכויות היוצרים ברשת. זה לא מפתיע, כי אני, כבלוגר וכעיתונאי לשעבר, מתעסק רבות ביצור תוכן ובמעמד של התוכן שלי, וגם כתבתי על זה בעבר לא פעם. אבל הנושא הזה לא ממש עומד בלב המודעות הציבורית, לדעתי, לעומת פרטיות למשל, שכבר זכתה לקצת יותר התייחסו במיינסטרים.

אבל עכשיו אפשר לראות קצת יותר התעוררות בנושא. את תמונת המסך שהבאתי למעלה לקחתי מתוך עמוד Facebook Site Governance, עמוד בו מתקשרת פייסבוק עם המשתמשים בנושאי ניהול הרשת. בכל אחד מהסטטוסים שבעמוד יש מאות ואלפי תגובות, כולן אותה הצהרת זכויות חסרת משמעות. את האישה הספציפית שאת הסטטוס שלה בחרתי, בחרתי בגלל שהיא לא נראתה, אם תסלחו לי על האפיון הסטריאוטיפי, כמו מישהי שמעורבת ומעורה בענייני זכויות יוצרים ברשת (גם הסתכלתי קצת על הפרופיל שלה, אבל זו עדיין הכללה גסה). אבל בכל זאת היא – ואלפים אחרים, במדינות רבות, מרגישים צורך ללכת לעמוד ולהעתיק ולהדביק את הטקסט (ולא רק לעשות Share). כי זה מפריע להם. כי הם מרגישים שזה חשוב. וגם, כן, כי הם נסחפים עם הנושא המרתיח היומי, זה נכון, אבל עצם העובדה שנושא זכויות היוצרים על סטטוסים ותמונות בפייסבוק נהיה חם, הוא כבר אינדיקטיבי.

Creative Commons בדלת האחורית

אז אניל דש, שאי אפשר להאשים אותו שהוא לא מעורה בנושאי זכויות יוצרים ברשת, חושב שזו הזדמנות לעשות מהפכה-זוטא, ולהכניס את כל נושא ה-Creative Commons מהדלת האחורית.

Creative Commons הוא שם של גוף ושל סט של רשיונות שימוש בתוכן שהם חלק מתנועה לשינוי התפיסה המקובלת של זכויות יוצרים ולכונן תרבות רימיקסים. לעודד יוצרים לשחרר את התכנים שלהם – טקסטים, תמונות, וידאו ומוזיקה – בצורה שתאפשר לאחרים להפיץ, לשתף ולבנות עליהם תכנים חדשים. למרות הפופולריות של הרעיון ושל רשיונות CC בקרב אנשי אינטרנט, אנשי תקשורת ומדיה חדשה ומפתחי קוד פתוח, הוא עדיין רעיון מאד מהפכני ב-“עולם האמיתי”, שם יצירה היא בעלות ושחרור בחינם הוא הפסד או פראייריות. fb-rights-controls.png

לכן הרעיון של דש כ”כ מהפכני. הוא מציע לתת למשתמשי פייסבוק שלוש אפשרויות שיתוף, כמו שניתן לראות לעיל: תוכן קנייני (ברירת המחדל, אותו מצב כמו היום), תוכן הפתוח לשימוש תוך שמירה על זכויות, ותוכן חופשי לשימוש לחלוטין. שלושת האפשרויות מקבילות ל-copyright לאפשרות הראשונה, CC-BY לשני, רשיון Creative Common – Attribution המאפשר שימוש חוזר תוך ציון שם היוצר המקורי, ו-Public Domain, יצירה חופשית לחלוטין.

הערמומיות כאן היא שהפתרון של דש לא ישנה שום דבר לאנשים שמודאגים מהתכנים שלהם. הזכויות שלהם באפשרות הקניינית זהות לחלוטין לזכויות שלהם היום, ובעצם כל מה שהכפתור עושה הוא לאפשר להם לוותר על חלק מהזכויות. אבל עצם העובדה שהם מציינים במפורש את זכויותיהם (מה שקורה גם ככה באופן מובלע) ירגיע אנשים, ועל הדרך יכניס עוד קצת לתפיסה הציבורית, הנורמטיבית, את המחשבה שאפשר גם אחרת.

האם פייסבוק תלך לכיוון הזה? צריך לזכור שהיא יכולה להיות אחת המרוויחות הגדולות מהכנסת הרעיון של Creative Commons, שיאפשר לה להשתמש בתכני המשתמשים יותר מאשר היום. מצד שני, לא ברור לי אם פרסומות נכנסות תחת ההגדרה של “יצירה נגזרת”. לאניל דש יש הרבה השפעה במעגלים של עמק הסיליקון וחברות האינטרנט הגדולות, אבל כאן, בסופו של דבר, פייסבוק תצטרך להסתכל על המשמעויות הכלכליות של זה.

אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים