Jun 27 2010

שפת הכפתורים הנעלמה

השעה שבע בבוקר, ואני סתור-שינה והלום-שיער, יושב לי בבית קפה, מנסה לגרום לאוזניית הבלוטות’ הזו לתקשר עם הטלפון שלי.

לא משימה קשה מדי, על פניו. יש, אחרי הכל, חוברת הוראות מפורטת ומאויירת שמותאמת לכל אדם, בכל שפה, גם אם לא ראה מעולם אוזניית בלוטות’, או טלפון סלולרי, או חוברת הוראות. אבל החוברת בבית ואני, אני בבית הקפה, פרוע-עיניים וטרוט-שיער. ואני לא מצליח לגרום לזה לעבוד.

זה לא מתאים לי, התסכול הזה. לרוב אפשר לגרום לרוב מכשירי האלקטרוניקה לפעול, לפחות ברמה הבסיסית, בלי להעזר בחוברת. יש שפה לדברים האלה. דבר ראשון, לחץ על הכפתור. אם זה לא עזר, לחץ עליו במשך 5 שניות ברציפות. אם לא זה, לחץ על כל הכפתורים ביחד. זה אמור לעבוד עם כל דבר. הבעיה של היא שאני לא יודע אם גוש הגומי שבאמצע המכשיר הוא כפתור או לא, וזה מעוות לי לחלוטין את הטקטיקה. אני מרגיש מאד מתוסכל מכל העניין.

* * *

כשהייתי קטן הייתי הולך הרבה למשחקי וידאו. הייתי משחק הרבה סטריט פייטר 2, אחד מאבות ז’אנר משחקי המכות. מה הפך אותו לאבי הז’אנר? השפה שהוא הגדיר. במשך שנים, יכולתי להשתלט תוך דקות על כל משחק מכות חדש שהגיע. חצי-סיבוב-ג’ויסטיק-נגד-כיוון-השעון ומעיכה פרועה של כפתור ההתקפה, וסביר להניח שיקרה משהו מגניב. קדימה-קדימה-ומכה. למטה-למעלה-ובעיטה. צירופי תנועות ומקשים שסטריט פייטר הפך ל-lingua franca, לשפה האוניברסלית המשותפת של הז’אנר. מאוחר יותר הז’אנר הפך לתלת-מימדי, ודווקא טקן נהיה התקן בנושא.

מיקרוסופט הם הסטריט פייטר של עולם תוכנות ה-desktop. מערך התפריטים שהם ביססו בתחילת שנות ה-90 נהיה אוטומטי. גם בתוכנה שמעולם לא נתקלתי בה אני יודע לחפש בתפריט ה-File, ה-Edit, ה-View. אז נכון שלפעמים מסך ההגדרות הוא תחת Tools –> Options, ולפעמים תחת Edit –> Preferences, אבל הכל בתוך מרחב בעיה מצומצם. ואז בא אופיס 2007, עם הממשק החדש, וטרף את הקלפים. באופיס 2010 הם הבינו את זה, ולמרות שלא ביטלו את ה-Ribbon (וטוב שכך), הם לפחות החזירו את תפריט ה-File.

* * *

אני בבית, כותב את הפוסט הזה ובודק את חוברת ההוראות. צריך להשאיר את הכפתור לחוץ בזמן שמדליקים את האוזניה. מטומטמים. למה להמציא צירוף חדש במקום להשתמש אלה הקיימים? לא עדיף היה פשוט לעשות אחורה-קדימה-מכה?

7 תגובות

7 תגובות לפוסט “שפת הכפתורים הנעלמה”

  1. BellNo Gravatarבתאריך 27 Jun 2010 בשעה 11:03

    צר לי להיות תגובה ריקה מתוכן לבד ממחמאות, אבל אין לי מה לתרום לנושא עצמו. אבל הרשומה מתוקה-מתוקה. אני צריכה לתרגם אותה לבעלי.

  2. ניבNo Gravatarבתאריך 27 Jun 2010 בשעה 12:51

    ושוב אני נתפס לזוטות: הביטויים המקוריים הם הלום שינה וסתור שיער. האם זו טעות מקרית, או שיכול מכוון ומתוחכם שהולך לאיבוד אל אנשים זקנים וקנטרנים כמוני?
    בכל מקרה, אתה מוזמן להלום בי – נראה לי שהזמנתי את זה…

  3. ניבNo Gravatarבתאריך 27 Jun 2010 בשעה 12:52

    חצוף אני – גם מקנטר בלוגים של אחרים וגם כותב בשגיאות כתיב – “על אנשים” ולא “אל אנשים”, כמובן.

  4. אבנר קשתןNo Gravatarבתאריך 27 Jun 2010 בשעה 17:51

    שים לב לסוף הפסקה השניה, עם “טרוט-שיער” ו-“פרוע עיניים”, וקבל תשובה לשאלותיך.

  5. ד.ק.No Gravatarבתאריך 28 Jun 2010 בשעה 09:41

    אחלה פוסט.

  6. אוריNo Gravatarבתאריך 28 Jun 2010 בשעה 16:42

    כתיבה מוצלחת, תובנות חדות, ופאנצ’ שגורם לך לחייך.
    אם זה היה בחרוזים היו משדרים את זה בטלוידיה כדוקומנטרי.
    אגב, ניב –  השיבוש של הביטויים חוזר על עצמו בשיכול מתואם בפסקה הבאה. כמו כן המבנה של הפוסט: חלק א – שלוש פסקאות, חלק ב – שתי פסקאות, חלק ג – פסקה אחת. כמו כן ביסוס מיקום שונה לכל חלק (בית קפה, אולם משחקי וידאו, בית) לבסס את אופי הכתיבה. כמו כן הפסקה האחרונה מכילה התייחסות אחורה לשני החלקים הקודמים (חוברת הוראות שמוזכרת במערכה הראשונה תקרא בחלק השלישי ושילובי המקשים מהחלק השני).
    לא נראה לי שמר קשתן הותיר מקום למקריות בפואטיקה שלו.
     
    ואם כבר אתה רוצה להיות קטנוני אז תגיד שבשורה האחרונה צריך להיות “באלה” במקום “אלה” :-)
     
    אורי.

  7. MemeNo Gravatarבתאריך 28 Jun 2010 בשעה 22:15

    מצטרפת לעניין הזה של “פוסט נהדר” וכל זה.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים