תגית: יומן צריכה

שלום לעוקבים, שלום לקוראים, ושלום במיוחד לדור, והנה שבנו לפינתנו האהובה, "דברים שאבנר טועם בשביל שאתם לא תצטרכו". והיום, במהדורה כושלת במיוחד, שבה מספר פריטים שלא הצלחתי לסיים לאכול, ו-comfort food אחד כדי להתאושש. הג'לי של השכן ירוק יותר במדרחוב נווה שאנן, ליד התחנה המרכזית החדשה בת"א, יש חנות מכולת נהדרת בשם דרגון, עם מגוון […]

שוק החטיפים המלוחים בארץ היה קצת בהאטה בתקופה האחרונה. לא היה שום דבר מעניין או מסעיר שנתקלתי בו במרכולי העיר. לכן מאד שמחתי לראות היום, כשקפצתי לטיב-טעם אקראי, את האריזה הבאה:      "צ'יפס ארוכים", הם נקראים, ואכן כך הם: כל צ'יפ הוא ריבועי ובאורך החבילה כולה, ועבה מספיק בשביל לא להשבר בתוך האריזה, אם כי […]

‘לפני שנה וחצי בערך כתבתי על דוריטוס, ספציפית על איזה מיקס טעמים סר-טעם שהם הוציאו אז. כתבתי גם את השורות הללו אז: דוריטוס הוא מותג אמריקאי, מאד אמריקאי. לא היה מותג חטיפי תירס ישראלי חזק שדוריטוס נכנס לתוכו כשעולם השיווק האמריקאי הסתער על ישראל בשנות ה-90, כמו שהיה עם תפוצ’יפס, למשל. אז המיתוג של המוצר […]

יש משהו פרובינציאלי, אודה ולא אבוש, בהתלהבות שבה אני מגיע לארץ זרה ומיד פושט על השווקים והסופרמרקטים, המסעדות והמעדניות. קשה לשמור על פאסון של איש העולם הגדול, שכבר היה בכל מקום וראה וטעם הכל, כשאני עוזב הכל ומצווח לי בטוויטר כל פעם שאני נתקל במשהו חדש. מצאתי /מעדניה סקנדינבית. יש משהו מזעזע שאתם רוצים שאטעם […]

אני נתקל לאחרונה יותר ויותר במונח השיווקי “צ’יז” על מוצרים. בפעם הראשונה היתה על אריזה של דוריטוס,  שהבטיחה טעם של “אמריקן צ’יז” בזמן שהאריזה טענה שהוא פרווה, מה שמשאיר את ה-“צ’יז” כתיאור ציורי לחלוטין. לפני כמה ימים נתקלתי גם במוצר בשם “’צ’יזלי” (cheezly), תחליף גבינה טבעוני (ודי מוצלח, נאמר לי) שמשחק את אותו המשחק של […]

באמ:פם היום קפץ עלי מהמדף ביסלי קצת שונה: ביסלי בצל “ארוך במיוחד”, כך הבטיחה האריזה (וממתי ביסלי נמדד באורכו? אנא חסכו ממני את ה-double entendres המתבקשים). הביסלים עצמם שומרים בגדול על הצורה של ביסלי בצל, אבל הם קצת ארוכים יותר (אבל לא ארוך מספיק להיות אקסטרים, מסתבר), אבל גם שמנמנים יותר, גם בהיקף הטבעת וגם […]

שוק החטיפים הישראלי קצת רדום לאחרונה, חוששני. אין ממש חידושים מעניינים, שום זוויות חדשות. אני ממש יכול לראות את אנשי המוצר של אוסם ועלית בישיבות סיעור-מוחות מיאשות, כל אחד מנסה לזרוק משהו חדש שאולי יתפוס, להצדיק את התקן שלו. במבה במילוי במבה? ביסלי זיתים? הכל תוצר של מערכת בפאניקה. הנה דוגמה אחת שנתקלתי בה לאחרונה: […]

אף פעם לא אהבתי לשחק מונופול. אני לא יודע אם זה החינוך הסוציאליסטי שלא ממש קיבלתי בבית, או העובדה שאח שלי תמיד ניצח, אבל אף פעם לא חיבבתי את המשחק הזה במיוחד. אבל היום, אחרי ביקור קצר בחנות צעצועים והתעמקות במדף משחקי הלוח שלהם, פיתחתי המון סיבות חדשות לא לחבב את המשחק. נדל”ן בכלכלת פוסט-מטבעית […]