אקלקטיקה אהובתי
-
פתיחת המועמדות לפרס ריצ’מן
מוזיקה פופולרית, ומוזיקות רוק בכלל, סובלת מדואליות מסוימת כזה נוגע למילים של שירים. לפעמים המילים של שיר הן מטומטמות, ממש ממש מטומטמות, אבל זה בסדר, כי זה שיר, וזה לא תמיד מה שחשוב. אבל יש שירים, וזמרים, ולהקות שמשקיעים במילים של השירים שלהם, והם חלק בלתי נפרד מחווית ההאזנה. וגם זה בסדר גמור, ואפילו יותר […]
-
גזוז בארץ נוכריה, או: מה שטועמים משם
החיים ארגנו לי סידורים הבוקר, סידורים שלקחו אותי לרחוב אלנבי. “א-הא!”, הצהרתי לעצמי. “זו הזדמנות להכנס לחנות מכולת רוסית אקראית ולראות מה נמצא!”. לא בשבילי, אתם מבינים, כן? אני מסתפק בגבינה לבנה ולחם אחיד, ולא צריך משהו חריג, שונה או מעניין. אבל בשבילכם, הקוראים, אני מכריח את עצמי כל פעם להכנס, להסתכל, להתרשם ולבדוק. כן, […]
-
קסם/מדע
האם אתם יכולים להבין מה תפס את העין שלי בתמונה הזו, במדף צעצועים בחנות אקראית אי-שם? סדרת המוצרים כולה נקראת “Science Capsules”. כדי להדגיש את הנקודה, נבחרה דמות דמוית אינשטיין (הארכטיפ של המדען), ואתר החברה מבטיח גישה ל-“מאורת המדע הסודית ביותר של פרופסור Ein-O”. אבל מה הם המוצרים הללו? “קפסולת הפיצוץ” אני יכול לקבל – […]
-
יומן צריכה: סוכריות מתחזות
בביקור בטיב טעם לפני זמן מה, עמדתי בקופות ועיינתי במדף הממתקים, והופתעתי לראות בין הסוכריות מה שנראה כמו תרופות: אבל מבט על הצד האחורי של השקית הראה שלא מדובר בנסיון להכנס תרופות-ללא-מרשם למסלול המהיר, אלא סתם בבחירה סגנונית לא ברורה של יצרני דברי המתיקה: אנטיביוטיקה, אתם מבינים, זו בחירה שאמורה לעודד אנשים לקנות את הסוכריות […]
-
היתרונות שבאנכרוניזם
ישבתי היום וצפיתי ב-Dave – סרט בן שעה שמורכב מרימיקס מורחב/מחרוזת של שירי דיוויד בואי, בליווי ספק-קליפ, ספק-סרט סוריאליסטי משהו. לא משנה. מה שמשנה הוא שאחד האלמנטים בסרט היה שחזור של עטיפות של תקליטים ושל סינגלים של בואי מכל השנים, ושם נתקלתי בעטיפה הבאה: הסינגל הזה מכיל שני שירים שקצת מנותקים אחד מהשני. TVC […]
-
הדיסטופיות של בואי, חלק א’: ועדת הברבור
[הפוסט הזה הוא חלק מפרוייקט הדיסטופיות של בואי. אפשר לראות את הרשימה המלאה של הפוסטים בעמוד ההקדמה של הפרוייקט] החלטתי להתחיל את הפרוייקט עם שיר שהיה, במשך שנים, השיר האהוב עלי של בואי. The Cygnet Committee, מהאלבום הראשון ((כלומר, מה שלרוב נתפס בתור הראשון, Space Oddity, שיצא ב-1969. רק שהוא יצא ב-1969 תחת השם David […]
-
הדיסטופיות של בואי – הקדמה
בדיקה מהירה בארכיון מראה שדיוויד בואי סובל מתת-ייצוג בבלוג הזה, בטח ובטח כשמשווים לייצוג-היתר שלו במדף הדיסקים שלי ((גם הוירטואלי שבהרדיסק וגם, כן כן, במדף הדיסקים האמיתי שעדיין יש לי בסלון)). זה מוזר, לאור החיבה שלי למוזיקה שלו ולמילים שלו, ולשעות הרבות שביליתי עם חוברת המילים של הדיסק בידיים. אני מתכוון לתקן את זה, ולעשות […]
-
שער האויב נמצא למטה
כדי לנקות את הראש, החלטתי לקרוא מחדש את סדרת ספרי אמבר של רוג’ר זילאזני, אחת הסדרות החביבות עלי בכל הזמנים. לא קראתי אותם כבר כעשור, בניגוד להרגלי עם ספרים שאני אוהב, והחלטתי לראות איך הזמן – והגיל, והעובדה שהטעם שלי קצת השתנה והתרחב בשנים האחרונות – השפיע עליהם. ובכן, אני שמח לבשר שאני עדיין אוהב […]
-
להעדיף את המקרה הנדיר
נכנסתי, כהרגלי מדי פעם, ל-Google Analytics, שירות ניתוח הגלישה של גוגל שנותן לי סטטיסטיקות על הבלוג הזה. הגעתי לעמוד הבית, וכרגיל, לחצתי על הכפתור הלא נכון: אני נכנס לאתר הזה פעם בשבוע-שבועיים כבר שנים, ומאז העיצוב החדש שנכנס מתישהו בשנה האחרונה, אני כל פעם מנסה ליצור חשבון חדש, במקום להתחבר לחשבון הקיים שלי באתר. הסיבה […]
-
פייס/דיש/ויקי: על קידודים ופירושים
כך צייץ הבוקר יונתן/חתול/רובוט: @catrobotil כמו כל החצופים האלה שאומרים שהם משתמשים במק. יאללה יאללה, כולו מקושרים. — Assaf Appelboim (@Appelboy7) October 7, 2012 הטוויט הזה גרם לי לחשוב עד כמה מעצבנים אותי אנשים שמשתשים במונח “דיש” למדיח הכלים, כלומר “שמתי את הכלים בדיש”. בעודי עסוק בלהתעצבן, בתוך הראש שלי, באנשים שמדברים אחרת ממני, הגיעה […]