יומן צריכה: פגישת מחזור בטיב טעם

מזמן לא ביקרתי בטיב טעם. מאז שעברתי דירה, הוא כבר לא ה-go-to שלי להשלמת מצרכים בערב או סופ”ש, ואני קרוב עכשיו מספיק לשוק הכרמל בשביל להתמקד בחנויות המכולת הרוסיות והאסייתיות שם. אבל היום יצא לי לקפוץ לעשות כמה השלמות, ונתקלתי במגוון מוצרים ששעשעו או עניינו אותי, מסיבות מוצדקות יותר או פחות.

גבינה

השקיק הקטן הזה טוען שהוא “חטיף גבינה מיושנת”, שמכיל אך ורק גבינה איטלקית מיושנת שאפויה בתנור. אז קניתי. ופתחתי. ומה אני אגיד? גבינה. מיושנת. ואפויה. ואני אומר את זה לגמרי לחיוב.

זה לא זול (10 שקלים ל-24 גרם), אבל זה טעים. בטיב טעם מול הבימה זה התחבא במדף התחתון ליד הלחמים. שווה לחפש.

בירה

יש המון בירות בעולם, ועל המדפים בארץ המבחר משתנה עם השנים בהתאם לתנודות השוק והיבואנים, אבל הבירות שהיו פופולריות בפאבי ארצנו כשהתחלתי לשתות תמיד יחרתו על זכרוני. לכן שמחתי להתקל ב-McEwans Scotch Ale, שזכור לי כבירה שממש אהבתי לפני כעשור וחצי. מצד שני, הטעם שלי בבירות די השתנה מאז, ואני חושש שאתאכזב. בכל זאת, קניתי בקבוק.

עוגות

שתי עוגות תפסו את עיני על המדף, גם אם לא היתה לי שום כוונה לקנות אותן. הראשונה היא “צ’אק צ’אק”, מאפה טטארי מסורתי, על פי התווית, שמתוארת כ-“עוגת דבש” בתווית העברית. בעיקר עניין אותי העובדה שהמרכיבים כוללים כ-25% דבש, ושהיא נראית כמו ערימה של במבה.

והעוגה השניה ששיעשעה אותי היא הבת-קייב!
הבנתם?
Bat-cave?
כמו של באטמן?
לא נורא. נמשיך הלאה.

שונות

ולסיום, שקית פשוטה של אנשובי וייטנאמי מיובש ומומלח. אין כאן התחכמויות, רק העובדה שרשימת המרכיבים כוללת 77% אנשובי ו-23% מלח – רק לקרוא את זה גורם לרקמות הפה שלי להתכווץ בכאב לתוך עצמן, בזמן שבלוטות הטעם שלי זועקות “עוד! עוד!”