ארכיון התגית 'שירות לציבור'

אוג 12 2010

פינת האינפוגרפיקה: אולי, בעצם, לא?

אינפוגרפיקה היא כלי מאד פופולרי, בשנים האחרונות, להקל על הקורא המסכן ולהגן עליו מהטקסט המאיים. העלייה של האינפוגרפיקה, לטוב ולרע, היא הסיבה שיש הצדקה לפינה הזו כאן. אבל לפעמים יש אינפוגרפיקות שפשוט מדהימות אותי. לא כי הם מרשימות במיוחד, וגם לא כי הן מטופשות או מטעות במיוחד. פשוט כי אלה אינפוגרפיקות שאין הצדקה לקיומן. אינפוגרפיקות שלא תורמות שום דבר מעבר למספרים שעומדים בבסיסן. אני לא הראשון שיצא כנגד האינפוגרפיקות המיותרות, כמובן, אבל היום נתקלתי בעוד אחת שעצבנה אותי: הסטטיסטיקות של פייסבוק.

הדבר הראשון שקפץ לי לעיניים, בתחילת התרשים, הוא זה:

FacebookStats1

מה יש לנו כאן? את הנתון היבש מהאתר של פייסבוק, ושני איורים. הראשון מסביר לנו, כנראה, ש-“משתמש” זה הדבר הזה עם הראש והשיער, למקרה שהתבלבלנו. השני הוא פשוט בלון דיבור קטן, משוכפל 130 פעם. כן, נפלאות הקופי-פייסט לעזרתנו! אם קשה לנו עם הקונצפט האבסטרקטי של “130”, אז פשוט נספור ריבועים כחולים קטנים עד שנבין! למידה דרך הרגליים, או במקרה הזה דרך העיניים. Wax on, wax off.  אין כאן שום אלמנט של השוואה ויזואלית, אז כל הגרפיקה הזו מיותרת לחלוטין.

מה הלאה?

FacebookStats2

כאן כבר יש טיפה יותר מידע – ההשוואה המספרית בין פייסבוק ומייספייס זוכה להבדלי גודל פרופורציונאליים. יפה. אבל חוץ מהבחירה השרירותית בחצאי-עיגול, שמקשים על ההבנה של הפרופורציות בין השניים, גם ההחלטה לסמל את מייספייס בצבע שחור על אפור, והחלוקה הפנימית של פייסבוק בין שני גוונים דומים של תכלת, דורשת מאיתנו לקרב את הראש למסך ולכווץ את העיניים בנסיון להבין מה לעזאזל אנחנו רואים.

עוד?

FacebookStats3
החלק החביב עלי. המשתמש הממוצע יוצר 90 פיסות תוכן בחודש, ומקושר ל-80 עמודים. הא! הנה מקום להשוואה! נשים את עיגול ה-80 בתוך ה-90, ונקבל הבהרה גרפית וברורה ש-80 אכן קטן מ-90, אבל רחוק מלהיות שווה לא. בלי ציניות, זו אכן הדגמה גרפית ראויה. אבל אבוי, מה הם משווים כאן? שתי פיסות מידע חסרות כל קשר אחת לשניה, שמצאו את עצמן צמודות זו לזו רק כי הן מופיעות זו אחר זו באתר פייסבוק, או בגלל שהמספרים שלהם קרובים אחד לשני, ברמה האינטואיטיבית. אבל אין לזה שום משמעות! אין כאן שום תובנה שהאינפוגרפיקה מעבירה. משתמשים רושמים יותר סטטוסים מאשר שהם מצטרפים לקבוצות? אז מה? אינפוגרפיקה לשם האינפוגרפיקה, בלי שום מטרה.

רוצים עוד? בטח שרוצים.

FacebookStats4

מפה. מפה זה מגניב. בואו ניקח את המידע הגאוגרפי ונציב אותו על מפה. אפשר לעשות יופי של ייצוגים גרפיים על מפות, כמו מפות חום  או פיזורים גיאוגרפיים. אבל זה לא מה שיש לנו כאן. יש לנו את אותה טבלת מספרים של פייסבוק, אבל עם חצים שמצביעים על המדינות הרלבנטיות. כ”כ קל היה לצבוע את המדינות באדום/צהוב/ירוק/אפור על פי הריכוז, או הכמות, וככה לקבל מידע גיאוגרפי ויזואלי על הפריסה והפופולריות. אבל לא, יש לנו כאן רק כלי עזר לאנשים שלא יודעים איפה נמצאת ספרד, כנראה בגלל שהמעצב של האינפוגרפיקה לא רצה להרוס את המוטיב הכחול-אפור היקר שלו עם צבעים אינפורמטיביים.

ולסיום, נקודה אחת חיובית:

FacebookStats5

כאן הגרף בעצם משרת  את העברת המידע: לקבל אמת מידה ויזואלית פרופורציונאלית של “אוכלוסיית” פייסבוק לעומת מדינות בעולם. השימוש בנאלי, אמנם, ודי מטעה – אין למשתמשי פייסבוק שום שיוך או הזדהות לאומית עם האתר, אחרי הכל, והם חופפים לאוכלוסיות במדינות האחרות – אבל לפחות יש כאן שימוש בכלי האינפוגרפיקה בשביל להעביר מידע. לפחות זה.

15 תגובות

אוג 11 2010

פינת האינפוגרפיקה: סקס מבלבל

הרבה אקשן רץ היום בבלוגוספירה ובאתרי חדשות הטכנולוגיה. OKCupid, אתר ההיכרויות לחנונים, התחיל לפני כמה זמן לפרסם פוסטים מעניינים עם נתונים סטטיסטיים מעניינים על המשתמשים שלהם, וכל מי שאוהב לקחת מידע סטטיסטי ולהוציא ממנו מסקנות אופרטיביות לחיים מיד התחיל להתלהב. אבל העדכון האחרון לגמרי שיגע כתבי טכנולוגיה ואת העורכים שלהם, עד כדי פספוס מלא.

בעדכון האחרון, OKCupid עשו מחקר השוואתי בין איכות הצילום והמצלמה של המנוי באתר, לבין הפופולריות והנחשקות של אותו מנוי. בנוסף למידע סטטיסטי מופרך יותר (“מצלמות פנאסוניק = סקסי, מצלמות קודאק = לא סקסי”) או פחות (“תמונות עם פלאש גורמות לדירוג יופי נמוך יותר”), עלתה מהמחקר שלהם מסקנה לגבי משתמשי סמארטפונים. בואו נעשה את זה בצורה של תרגיל מודרך:

SexAndSmartPhones

* Picture is © OKCupid.

 

מה אנחנו רואים כאן? על פניו, ועל פי הכותרת, יש כאן גרף של פעילות מינית של בעלי סמארטפונים. המספרים מאד מובהקים: משתמשי אנדרואיד: 6! משתמשי אייפון: 11! המסקנה? משתמשי אייפון מקיימים פי שתיים יחסי מין! כותרת! סקס מוכר!

הרבה בלוגים טכנולוגיים ואתרי חדשות פרסמו את הסיפור הזה. זה לא משנה ש-OKCupid רצו רק לעודד אנשים להצטלם באופן יותר אטרקטיבי, והתובנה על הסמארטפונים היתה משנית. לעורכים היתה כותרת – “משתמשי אייפון מזיינים יותר”. אבל משום מה אף אחד לא עבר את הכותרת של הגרף והסתכל מה בעצם כתוב שם.

המספרים עצמם כבר אמורים להיות חשודים. פעילות מינית לגברים עם אנדרואיד: 6. אבל שש מה? מה יחידות המידה? את התשובה אפשר לראות בצד שמאל של הגרף – “מס’ ממוצע של פרטנרים מיניים עד גיל 30”. אין כאן שום קורלציה לפעילות מינית – אם לאדם היו 10 פרטנרים מיניים עד שנת 2007, ויובש מיני מוחלט מאז שקנה את האייפון – הוא עדיין יחזק את הטענה המופרכת שמשתמשי האייפון פעילים יותר. אם משתמש אנדרואיד מקיים יחסי מין באופן יום-יומי עם חמש נשים שונות, הוא עדיין יוריד את הממוצע, ואת התפיסה של הפעילות המינית של המכשיר שלו.

אם כבר יש משהו שאפשר ללמוד מהגרף, הוא על הרגלי המונוגמיה של אנשים, אבל גם שם לא הייתי ממהר להוציא כותרות בנוסח “אייפון זנותי, אנדרואיד חסוד”. הנתונים הסטטיסטיים האלה מתעלמים מעשרים אלף גורמים חיצוניים, כמו המדינות בעולם שבהם נמכרים אייפונים ו/או אנדרואידים, וכו’, והמטענים התרבותיים שלהם. אנחנו לא יודעים אם מדובר ב-10 פרטנרים חד פעמיים או 10 מערכות יחסים ארוכות טווח. אנחנו לא יודעים כלום. חוץ משלושה דברים: את הנתונים המספריים היבשים שאנחנו רואים שם בגרף. את העובדה ש-OKCupid עצמם, בין אם בטעות או בשביל לגרור צפיות, נתנו לנתונים כותרת מטעה. ושעורכים וכתבים ברחבי העולם, עם כמה יוצאי דופן ראויים לציון, יוותרו לחלוטין על הבנה של טקסט, שלא לומר על הבנה של אינפוגרפיקה שאמורה למנוע בלבולים, כדי לתקוע כותרת סנסציונית וחסרת משמעות. אבל זה כבר לא ממש מפתיע, נכון?

2 תגובות

יול 18 2010

פוסט טכני: בדיקת איות עברית ב-Windows Live Writer

Windows Live Writer היא תוכנה מצויינת לכתיבת פוסטים בבלוג. פשוטה, נוחה, נותנת להוסיף תמונות וסרטונים בקלות. בקיצור, בדיוק מה שמתאים לי. אבל חסרון אחד שהפריע לי, וגם לשחר, הוא שהוא מגיע עם תמיכה באנגלית בלבד בכלי האיות שלו, ובכלל, מגוון בעיות בכתיבה מימין-לשמאל שגורמת לי לחשוב שכל צוות הפיתוח אנטישמי-עוכר-ישראל-ימח-שמם. או אולי לא.

אז חלק מהבעיות אני לא יכול לפתור, אבל את הראשונה כן. Live Writer מפותח על ידי מיקרוסופט, ובצעד נדיר של הגיון צרוף, הוא משתמש באותו מנגנון בדיקת איות של אופיס. זה אומר שאם יש לנו עותק עברי של אופיס, אפשר להשתמש בקבצי המילון שלו גם בשביל Live Writer.

הערה: הטכניקה נבדקה עם הגרסא האחרונה של Live Writer (גרסת 2010, 15.3.2804) ועם אופיס 2010 בעברית, אבל אני מאמין שזה יעבוד גם עם גרסאות מוקדמות יותר.

להלן השלבים:

א) פתחו את תיקיית המילונים של אופיס, הנמצאת בספריה

C:\Program Files\Microsoft Office\Office14\PROOF

באופיס 2003, ואולי גם ב-2007, מצאתי את הקבצים בתיקיית

C:\Program Files\Common Files\Microsoft Shared\PROOF

ואני לא בטוח שהם בגרסא המתאימה ל-Live Writer.

ב) מצאו את הקבצים לשפה הרצויה, נגיד עברית. אמורים להיות שני קבצים: MSSP7HE.DLL ו-MSSP7HE.LEX. ה-HE זה הקוד לעברית. באופיס 2003, הקבצים יכילו את הספרה 3 במקום 7 (תודה לשחר על העדכון)

ג) העתיקו את שני הקבצים לתיקיים בודקי האיות של ה-Live Writer:

C:\Program Files\Windows Live\Writer\Dictionaries

ד) הכנסו למסך ההגדרות של ה-Live Writer ובחרו עברית כשפת האיות.

ובא שלום ואיות על ישראל.

3 תגובות

יונ 21 2010

שברים

מספרים, כמו שאני אוהב להדגים כשעולה בידי, משקרים. קל מאד להטעות עם גרפים וסטטיסטיקות, עם התחלות צירים ודגימות חלקיות. אבל נקודה מעניינת שבה מספרים יכולים לשקר היא המעבר מסטטיסטיקה – ממספר עשרוני, באחוזים – לחיים האמיתיים.

דובי מביא כאן  הצעת חוק שעברה את ועדת השרים לחקיקה, על תמריצים כלכליים לסיעות שישלבו יותר נשים בשורותיהן. כמו שדובי מדגים, הרף שנקבע – 35% – הוא לא שרירותי, אלא נועד להקל על הסיעות הגדולות ולהקשות על הקטנות:

מפלגה בת שלושה חברים תצטרך לכלול שני-שליש נשים כדי לזכות בתוספת. מפלגה בת ארבעה חברים, חמישים אחוז. מפלגה בת חמישה חברים, 40%. שישה – 50%. שבעה – 42%. רק מפלגה בת שמונה חברים תתקרב לאחוז הרלוונטי כמינימום הנדרש – 37.5 אחוז (אבל בתשעה חברים חוזרים ל-44%). המפלגה הראשונה שתזדקק בדיוק ל-35% נשים כדי להיות זכאית למימון היא מפלגה בת 20 חברים.

השקר של המספרים כאן נובע מהמעבר ממספר אבסטרקטי – 35% – למספר מוחשי, קונקרטי – אנשים, או במקרה הזה, נשים. אנחנו רגילים לחשוב על אחוזים כמשהו שניתן להחיל אותו על כל מספר ולקבל תוצרה מקבילה – 35% מ-3 זה אותו יחס כמו 35% מ-30. אבל אנחנו לא יכולים להכניס לכנסת 1.05 נשים, אז אנחנו מעגלים למעלה ל-2 – ואז פתאום היחס הזהה, האבסטרקטי, של 35%, הופך במציאות ל-66% במפלגה הקטנה, אבל ל-36.6% בלבד במפלגה בת 30 איש.

זה לא שונה מהותית מהטעות המתבקשת כשחושבים על מס הכנסה אחיד. לקחת 20% מכל אדם, בין אם הוא מרוויח 5,000 או 30 אלף שקל אולי נראה שוויוני, אבל כשאתה מתרגם את האחוזים האבסטרקטיים לשקלים קונקרטיים, ועוד יותר מזה – למצרכי יסוד קונקרטיים – אתה רואה שיש כאן הבדל מהותי בין שני המקרים. ועכשיו שמתי לב שכבר כתבתי על זה פעם, באמצע הלילה.

אז מספרים יכולים לשקר, לא רק כשהם עטופים בפסים צבעוניים, אלא גם כשהם מוצגים שחור על גבי לבן, ומציגים אחוזים ברורים מתוך מספרים. אני חושב שאחת הסיבות שקל יותר לדובי לשים לב לשקרים הללו היא ההכשרה שלו במדע המדינה, שם כל נסיון להחיל תאוריות סטטיסטיות על מדינות נתקל בבעיה שיש פחות מ-200 מדינות בעולם, ולהגיד משהו כמו “38% מהדמוקרטיות המערביות” משאיר אותך עם שלוש מדינות ורבע מצרפת, ולאף אחד זה לא ממש עוזר.

2 תגובות

יונ 02 2010

פינת האינפוגרפיקה: עמודות וסדרי גודל

שלום קוראים יקרים, שוב אני בפינת האינפוגרפיקה המטעה, והפעם שבנו לעסוק בכלכליסט. אני אציין רק שאני מתמקד בכלכליסט לא כי הם חוטאים במיוחד בתחום הזה, אלא כי בתוקף תפקידי ככתב ועורך שם אני פשוט נחשף למקרים רבים יותר של חטאי-אינפוגרפיקה מצידם.

calcalistGraph

הבעיה כאן פשוטה מאד. חוץ מאשר הטעות הגסה בכותרת המשנה (מדובר במיליארדים, לא במיליונים), גרף עמודות מסתמך על הנחה בסיסית שהיחס בגדלים בין העמודות הוא יחס ישר. לאורך העמודות הראשונות, בשנת 2004-2007 למשל, אפשר לראות שהבדלים קטנים במספרים מתבטאים בהבדלים קטנים בגרף. אם ניקח את 2004 כאמת מידה, אז העמודה בגובה 96 פיקסלים מייצגת 1.23 מיליארד שקל, כלומר 11.6 מיליון שקל לפיקסל. העמודה השניה, בגובה 79 פיקסלים על 1.14 מיליארד שקל, מייצגת 14.6 מיליון שקל לפיקסל. לא אחיד, אבל ההבדל לא עצום.

אבל אז אנחנו מגיעים ל-2009 והקפיצה הגדולה. 1.69 מיליארד על 188 פיקסל הם 6.2 מיליון שקל לפיקסל, חצי מהסטנדרט שנקבע בהתחלה. 2011, לעומת זאת, מייצגת 30 מיליון שקל לפיקסל- 900 מיליון ש”ח על 30 פיקסלים בלבד.

המטרה כאן ברורה. בשביל להעביר ביקורת על קיצוץ תקציבי המדען הראשי, העיתון מנסה להדגיש את הצמצום. אבל יש כאן ניצול לרעה של גרף העמודות האובייקטיבי-לכאורה, אבל שבא להציג ירידה של 46% בתקציב באמצעות ירידה גרפית של 84% כמעט פי שתיים משיעור הירידה האמיתי.

7 תגובות

אפר 29 2010

ניצול ציני של הבמה: הבעיות שלי עם פנדה מחשבים

אני מתנצל על השימוש בפלטפורמה של הבלוג שלי בשביל פוסט של תלונה צרכנית, אבל החלטתי לראות בזה שירות לציבור, או לפחות פריקת עצבים.

הייתי רוצה להזהיר את ציבור הקוראים (הנרחב, העצום, וכו’) שלי מפני חברת פנדה מחשבים, חברה המוכרת (בין השאר) מחשבים ניידים, שמהם קניתי מחשב לפני כשנה. שלחתי את המחשב לתיקון במעבודתיהם לפני שלושה שבועות, ומאז זכיתי לשירות לקוחות הגרוע ביותר שנתקלתי בו.

היחס, מהקל לכבד, כלל התעלמות חוזרת ממיילים ששלחתי בנוגע לסטטוס המחשב, המתנה בטלפון במשך דקות ארוכות, עד שבסוף ניתקתי והתקשרתי שוב, ונעניתי על ידי אותו אדם, שכמובן שכח שבכלל השאיר אותי בהמתנה. הבטחות שיחזרו אלי מאוחר יותר (“הוא כרגע בטלפון, הוא כבר יחזור אליך”) שכמובן לא התקיימו, ולבסוף מגוון שקרים וזיוני שכל, החל מ-“7 ימי עבודה? מה פתאום, לא הייתי אומר משהו כזה, זה 14 ימי עבודה” ועד “אה, המחשב כבר נשלח, והוא בדרך אליך. שליח אמור להרים לך טלפון”. טוב שלא האמנתי לו וביקשתי שיברר שוב, כי אחרי שהוא שם אותי בהמתנה (וניתקתי, והתקשרתי שוב), התברר שהם בכלל לא קיבלו עדיין את החלק התקול מהיבואן, והוא רק ניסה לנפנף אותי מהקו.

הרתיח אותי היחס של אחד סמי מור, האחראי על התיקון, שהתחיל איתי ברגל שמאל בשיחת טלפון אחרי שבוע שהמחשב שם, כשהחל בלהכחיש את ההתחייבות המקורית ל-7 ימי תיקון, אח”כ ניסה להתפתל ולטעון שהמחשב רק הגיע ביום ראשון (הוא הגיע כבר ברביעי שלפני, ויש לי מייל של אותו סמי שמגבה את זה), ובסופו של דבר לא מצליח אפילו לעמוד בזמן הטיפול הלא-ממש-שאפתני שאליו הוא טען, כשהוא נותן לי תשובות כמו “זה יקח כמה זמן שזה יקח, מה אתה רוצה שאני אעשה?” – כשהוא בכלל טורח להחזיר לי טלפונים.

בסופו של דבר, פנדה יושבים ומחכים שהכונן יחזור מהיבואן. אני לא חושב שהמחשב מונח אצלהם במעבדה מחכה שיעבדו עליו, והם מתעלמים. אבל אפילו אם יש בעיה שמחוץ לשליטתם, יש להם הרבה מה לעשות. הם יכולים ליצור איתי קשר להבהיר לי שיהיה עיכוב, להפגין מעורבות או (מה המילה שאני מחפש?) מודעות שירות. הם יכולים לתת לי כונן חלופי, גם אם זה יעלה להם טיפה יותר, ולא, כמו שסמי אמר לי, “נראה לך שאני אתן לך כונן חדש כתחליף לאחד משומש?”. הם היו יכולים לענות לטלפונים שלי, לעזאזל, ולא לנפנף אותי בשקרים. היו יכולים לעשות הרבה דברים. הם העדיפו שלא.

זהו. Got that off my chest. שלחתי גרסא של התלונה שלי גם למנהלי החברה, ואני מקווה שבשלוש השנים שנותרו לי לאחריות על המחשב אני לא אדרש לעבוד מולם שוב, ואם כן – שהם ישפרו קצת את מחלקת השירות שלהם. בכל מקרה, אני ממליץ בחום להמנע מלקנות מהם מחשבים, גם אם הם עושים רושם מקצועי ו/או זול לפני הרכישה. מחשבים תמיד דורשים שירות, ואפילו שאת השירות על רוב רכיבי המחשב אני מקבל מ-Dell ישירות, שהם קצת יותר מקצועיים (הם היו באים אלי עוד באותו יום עם כונן חלופי), מספיק הקצת אינטראקציה עם פנדה בשביל שאני אהיה מושבת כבר כמעט חודש, וזה די קטסטרופה, בעיקר לי.

עדכון: לאחר תחלופת מיילים שהתחילה מנומסת ועניינית, הסתבר לי שמנכ”ל החברה, יאיר סאטובי, לא באמת מעוניין לפתור את בעיות השירות. תגובה שהתחילה ב-“באמת יש לנו בעיה וננסה לפתור אותה” הפכו ל-“הבעיה היא בך, הלקוח. היחס שלך לא נעים, אנא אל תתקשר אלינו יותר”.

תודה, יאיר, על שהפכת מה שנראה כמו התנצלות כנה ורצון לשיפור להתחמקות והתפתלות מלקיחת אחריות.

עדכון: ביום ראשון נמסר לי שהכונן יגיע למחרת, יום שני, יורכב וישלח אלי. ביום שלישי, יומיים אח”כ, בדקתי מולם שוב, ונאמר לי שהכונן אכן הגיע ביום שני, אבל הטכנאי לא סיים להרכיב אותו, הלך הביתה ויצא לחופש, ואף אחד לא יודע אם הוא סיים את העבודה ומה מצב המחשב. היאח.

עדכון: המחשב שלי מוכן, וישלח אלי עם שליח היום, ויגיע, בתקווה, עד סוף השבוע. אבל לא בטוח. 72 שעות זה זמן סביר, כמובן. משום מה כששלחתי להם את המחשב, דרך הדואר, זה עלה פחות, והם התחייבו ל-48 שעות. אה, כן, עלה פחות – בשביל להבהיר שאין להם שום כוונה לעשות ג'סטה של התנצלות על השירות הגרוע, הם חייבו אותי גם על המשלוח של המחשב אלי. "אם יש לך בעיה עם זה, אתה מוזמן להגיע לקיסריה ולקחת אותו בעצמך", נאמר לי בטון נוזף. הם לא חייבים לי את המשלוח, זה נכון, אבל זו היתה יכולה להיות הזדמנות להוכיח רצון טוב. לא רוצים, לא צריך. אני מקווה שזו הפעם האחרונה שיצא לי לדבר איתם.

עדכון: ברגע האחרון, הם החליפו את המשלוח מאביב-שיגור ל-UPS, מה שמבטיח שהמחשב יגיע אלי עד מחר. בדיקה באתר UPS מראה שהמחשב כרגע במחסני החברה בחיפה. זה מצחיק קצת שכשהם כבר עושים משהו בסדר, הם לא טורחים להגיד לי על זה, ואם לא הייתי מתקשר לברר את מספר המשלוח, לא הייתי יודע שהם עברו ל-UPS. אבל זו כבר באמת בעיה קטנה, ואני שמח שהם עשו את המאמץ הזה בסוף בשביל להיות יותר בסדר.

22 תגובות

מרץ 02 2010

פינת האינפוגרפיקה: ספרים דיגיטליים

היססתי בהתחלה עם הפוסט הזה, לא הייתי בטוח שהוא לגמרי מוצדק. לא מתוך לויאליות למערכת כלשהי, אלא כי החטא כאן הרבה פחות מובהק מאשר במקרים אחרים. אבל בכל זאת, אינפוגרפיקה מטעה היא אינפוגרפיקה מטעה.

בכתבה הזו של עומר כביר בכלכליסט (גילוי נאות וכו’: אני עובד עם עומר בדסק הטכנולוגי של כלכליסט, אבל לא הייתי מעורב בשום צורה בכתבה הזו) שולבה אינפוגרפיקה לגבי היקף מכירות ספרים דיגיטליים מתוך סך הספרים שנמכרו בארה”ב:

כל הזכויות שמורות לכלכליסט. התמונה מובאת לצורכי ביקורת
ebook_infographics

הגרף לא משקר ישירות, ואפילו לא חוטא למטרה שלו, שהיא להדגיש את הגידול המרשים בהיקף המכירות של הספרים הדיגיטליים. אבל הוא מציב שני נתונים שונים אחד ליד השני, והעיצוב הגראפי מוביל לבלבול:

הגרף עצמו לא מייצג אחוזים, אלא נתון ישיר – מכירות, במליוני דולרים. הבעיה היא שהנתון מוצג כגרף אופקי, ולא אנכי, והוא תחום בתוך ספר לבן, מה שיוצר את הרושם שסוף הספר הוא הסוף, כלומר המקסימום האפשרי לנתון הזה. התחושה הזו לא הייתה ממש מפריעה אם לא היה את הנתון השני שמוצמד משמאל, שהוא השיעור של הספרים הדיגיטליים מכלל מכירות הספרים. ביחד, הגרף יוצר את הרושם שב-2009 היקף הספרים הדיגיטליים היה כ-90% משוק הספרים בכלל, כי הוא מגיע כמעט עד הדופן הימנית של התרשים. בגרף כזה מאד קל לרפרף על המספרים ולהסתכל על הגרפיקה, וכאן זה נראה שהעמודות של הגרף מייצגות את המספר משמאל.

זה כמובן לא המצב. ב-2009 מכירות הספרים הדיגיטליים היו רק 3.3%. והנתון הרי רשום שם, שחור על גבי צהוב, וכל קריאה קפדנית תראה את זה. אבל כל המטרה של אינפוגרפיקה היא לתמצת נתונים באופן גראפי כך שלא נצטרך קריאה קפדנית, אלא שתעביר את המסר, את הטרנד הכללי, באופן מיידי. וההצבה הזו של שני הנתונים כחלק מאותו תרשים משדרת תחושה שהספרים הדיגיטליים מהווים נתח נכבד משוק הספרים. בכתבה שדנה בשליטתה המממשת ובאה של גוגל בשוק הספרים הדיגיטליים, התחושה הזו תורמת, כמובן, למסר של הכתבה. רק חבל שהיא משתמשת כאן באינפוגרפיקה דמגוגית, במכוון או שלא במכוון, כדי לתמוך במסר. אני חושב שהוא חזק מספיק בפני עצמו.

10 תגובות

נוב 17 2009

מספרים משקרים

הגרף הזה הוא אחד מאסופות הנתונים המטעות ביותר שיצא לי להתקל בהן:

GameIndustryGraph

(מקור: Kotaku.com)

למה הוא כל-כך מטעה? כי הוא משדר באופן מאד בוטה מסר שאין בו. על פניו, הוא מעיד על ירידות במכירות, ואכן זה חלק ממה שיש בו, אבל הוא מאד מעורר תהיות. איך זה שיש ירידות כאלה גדולות לקראת דצמבר? הרי זו עונת הקניות המטורפת!

הסיבה לבלבול הוא שהגרף הוא בכלל לא של היקף מכירות. הוא רק של שינוי בהיקפי מכירות, כשההשוואה היא לחודש המקביל בשנה שלפני. בחודש דצמבר 2007 אנחנו מרגישים שהיתה ירידה דרסטית במכירות, אבל מה שסביר להניח שקרה הוא המצב הפוך – שבדצמבר מכרו יותר מאשר בספטמבר. אז למה הירידה הדרסטית בגרף? כי בדצמבר 2007 מכרו טיפה פחות מאשר בדצמבר 2006 (לכן הגרף טיפה מתחת ל-0%), בעוד שבספטמבר 2007 מכרו ב-80% יותר מאשר בספטמבר 2006. בעצם אין שום קשר בין הנקודה של ספטמבר על הגרף לזו של דצמבר, מבחינת היקפי מכירות. הגרף הזה לא מדבר על השטויות הללו בכלל. יכול להיות שביוני 2009 – הנקודה הנמוכה ביותר בגרף – המכירות עברו את ספטמבר 2007. אני לא חושב שזה נכון, אבל אי אפשר לדעת מהגרף הזה.

אז מה הבעיה עם זה? יש גרפים של מכירות, ויש גרפים של שינויים במכירות. ולאנשים כלכלה ותעשייה איכפת, יש להניח, משניהם. הבעיה היא שגרפים כאלה מוצאים את דרכם גם לאתרי חדשות כלליים, ואתרי משחקים כמו Kotaku לעיל, ואפילו לעיתונים היומיים. וזה לא משנה שכותרת המשנה של הגרף מנסה להסביר מה בעצם קורה בו. הכותרת הראשית היא עדיין “מכירות משחקים”. וכפי שאפשר לראות באתר שממנו לקחתי את הגרף, גם לשים הסבר בגוף הכתבה לא עוזר – התגובות מראות שאנשים יפרשו את המידע לא נכון. אז למה Kotaku שמו אותו? כי זה נראה מרשים. דרמטי. פופוליסטי. Graph porn.

אין הרבה מה לעשות חוץ מלנסות להעלות את המודעות של הקוראים לבעייתיות של נתונים מספריים, בצורת גרף או אחרת, בכל הזדמנות. ברכה על ראשם של העומלים על כך.

10 תגובות

  • הודעות אחרונות

  • תגובות אחרונות

  • עדכונים מטאמבלר

    • photo from Tumblr

      כשרבנים הולכים לאותב סוכנות מיתוג ושיווק של מועדונים ו-DJים.

    • photo from Tumblr

      שירות לציבור.
      רח’ רש"י, תל אביב, ינואר 2017.

    • photo from Tumblr

      רגע של לשון.
      רח’ בר גיורא, תל אביב, דצמבר 2016

  • לרישום בדואר

  • כלים

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • עמודים קבועים