Feb 08 2012

Cyberterra Incognita

לפני כמה ימים התפרסם בניו יורק טיימס טור דעה בשם “מותו של ההלך הדיגיטלי”, בו מספיד יבגני מורוזוב את האידאל, שכיכב בשנותיה הראשונות של האינטרנט, של המרחב הקיברנטי כמרחב של שיטוט יחידים בו מהלך לו הגולש העצל בין אתר לאתר, נושם את הארומות המיוחדות של כל עמוד HTML ומופתע מחדש מהפינות הנידחות של הרשת. אבל היום, אליבא דמורוזוב, אנחנו עובדים באופן שונה, באופן בו אנחנו טווים לנו רשת סביבנו, שליבה (לרוב) הרשת החברתית החביבה עלינו, כמו פייסבוק או טוויטר, או קורא RSS, ואנחנו מקבלים אלינו הביתה את התוכן, אחרי שהוא כבר עבר סינונים כדי לוודא שנקבל רק את מה שרצינו. אלמנט החוויה החדשנית אבד.

ומורוזוב, יש לציין, לא מחדש הרבה. עוד ב-2005, לפני שבע שנים(!), כשלושה דורות בשנות אינטרנט, כתב איתמר שאלתיאל כי חווית האינטרנט כבר לא מאופיינת ב-“גלישה” אלא בשוטטות באתרים המוכרים לך, ששמרת בבוקמרקס ושהגדרת כעמוד הבית ושאתה מרפרש כל כמה דקות. האינטרנט גדול-גדול, אבל אתה מסתובב בחלק קטן-קטן שלו.

אני חושב שיש הרבה אמת בטענות הללו, על שינוי אופי הגלישה ברשת, גם אם הן לא לגמרי מסבירות את מלוא החוויה האינטרנטית שלי ושל אחרים. אבל הלך הרוח ללא ספק השתנה, ואני חושב שאפשר לראות את זה בכמה נקודות קטנות וסימבוליות שמבטאות את ההבדל: שמות הדפדפנים.

הדפדפן הגרפי הראשון שאני זוכר את עצמי משתמש בו הוא נטסקייפ 2, או בשמו המלא Netscape Navigator. השם שלו, יחד עם הלוגו (המוצלוח) של הגה הספינה, מעורר בך אסוציאציות חזקות, הירואיות משהו, של מגלי ארצות עומדים על חרטום ספינתם, עיניהם שוזפות נופים אותם לא ראה בן-תרבות מימיו. 

מיקרוסופט, בתורה, לא נשארה חייבת, ופצחה במלחמת הדפדפנים הגדולה עם Internet Explorer, הדפדפן שכבש את השוק, קבר את נטסקייפ, והפך בתורו לדינוזאור מאובן שמיקרוסופט עדיין מנסה לרענן ולחדש עם גרסה 10 הבאה עלינו לטובה. אבל אקספלורר מרגיש מיושן לא רק בגלל הטכנולוגיה שלו וחוסר התאימות לסטנדרטים מודרניים של פיתוח אתרים, אלא גם בגלל השם שלו. מה שבאמצע שנות ה-90 היה סמל נוצץ-עיניים למרחבי האינטרנט הבתוליים הפך בימינו לשם מסורבל ומייגע.

המתחרים, בינתיים, מתהדרים בשמות קצרים וקליטים, ובעיקר אבסטרקטיים יותר: פיירפוקס לא משקף שום דבר חוץ מחמידות של הפנדות האדומות. כרום ואופרה לא אומרים ממש שום דבר (אם כי ראוי לציין שאופרה קיימת עוד מימי נטסקייפ), וספארי של אפל הוא בכלל מקרה מעניין, כי יש לו שם מודרני ומנותק, אבל מתהדר עדיין בלוגו של מצפן, המרמז על השורשים האוטופיסטים של הדפדפן – של שוק הדפדפנים כולו – כפותחים פתח לעולם חדש מופלא.

19 תגובות

19 תגובות לפוסט “Cyberterra Incognita”

  1. דוביNo Gravatarבתאריך 08 Feb 2012 בשעה 15:12

    גם בי זה הכה לפני כמה חודשים, שבעצם עמוד ה”מבוקרים ביותר” בכרום שלי בעצם מייצג, על שמונת האתרים המסכנים שלו, כמעט את כל האינטרנט שאני גולש אליו באופן יזום (להבדיל מקישורים מתוך אותם שמונה אתרים). מה שמפתיע אותי בזה הוא שזה הרי היה האידיאל שהמון אתרים שאפו אליו בתחילת המאה – ה”פורטל”. אבל אף אחד מהאתרים שאני גולש אליהם לא היה מגדיר עצמו כפורטל. הם נהיו שער הכניסה לאינטרנט, אבל לא בגלל שהם ניסו להיות, אלא בגלל שהמשתמשים שלהם נתנו להם את הפונקציה הזו דרך השימוש שלהם בהם.

  2. אבנר שחר קשתןNo Gravatarבתאריך 08 Feb 2012 בשעה 15:18

    זה לא שהם לא ניסו. אתרים כמו פייסבוק ניסו מהרגע הראשון למקסם את ה-engagement, את הזמן שהמשתמש מבלה בתוך האתר. רוצה משחקים? נביא לך את המשחקים פנימה. רוצה סרטונים? נוודא שקישורים לסרטוני יוטיוב יוצגו ב-embed. רק אל תעזוב את הפיד. מהבחינה הזו הם הרבה יותר אפקטיביים מהפורטלים הישנים, שהיו תמיד מוציאים את הגולש החוצה.  

  3. שיNo Gravatarבתאריך 08 Feb 2012 בשעה 15:30

    כרום דווקא אומר הרבה: כרום הוא הכינוי לחלקי ה-UI שאינם מוקדש להצגת התוכן. 
    כרום מנסה למעט בכרום, ולכן שמו הוא בדיחה על מטרתו.

  4. שחרNo Gravatarבתאריך 08 Feb 2012 בשעה 17:25

    גם אני.
    כלומר, לפני כמה שבועות עשיתי משהו שאפילו אותו אני ממעט לעשות כבר ונכנסתי לפוסטים באחד הבלוגים שחוסים דרך אתר הניו יורקר. קראתי ונתקלתי בקישור מעניין אז לחצתי עליו ומשהו מאוד נדיר גרם לי לעבור גם לעמוד הבית של האתר ולחטט בו קצת.
    אני חושב שזו היתה הפעם הראשונה מזה די הרבה שנים שבהן ממש התרגשתי והתלהבתי לגלות אתר חדש.
    כל זה היה רק תירוץ כמובן כדי לתת כאן קישור ל-brainpickings המצויין.
     

  5. שחרNo Gravatarבתאריך 08 Feb 2012 בשעה 20:30

    חשבתי פתאום על עוד משהו: קודם כל אני התחלתי להשתמש בנטסקייפ קצת לפני שהוא נהיה navigator, אני לא זוכר אם היתה אז מילה אחרת בשם, נדמה לי שלא. בכל מקרה באמת היה משהו מאוד מרגש בהכרזה שלהם על ה-navigator ובשינוי התואם בלוגו.
    אבל מה שיותר מעניין מבחינתי זה להשוות למה שקדם לנטסקייפ, כלומר ל-mosaic עם שם שמרמז לכיוונים שונים לחלוטין מאלה של המסע והניווט ברשת. 

  6. שחרNo Gravatarבתאריך 08 Feb 2012 בשעה 20:34

    ועכשיו מסתבר כמובן שטעיתי – הוא היה navigator מהרגע הראשון, זה רק הלוגו שהשתנה אז (יחד עם ההחלפה של ה-N הפועמת בזו עם הכוכבים המתעופפים מאחור), בכל מקרה זה היה שינוי מאוד מרגש.
    טוב, עכשיו יש לי פוסט משיק שאני צריך לכתוב מתישהו. 

  7. שיNo Gravatarבתאריך 08 Feb 2012 בשעה 21:28

    הגרסה הראשונה (0.93) נקראה Mosaic Netscape.
     

  8. אביבNo Gravatarבתאריך 09 Feb 2012 בשעה 09:42

    דוקא גם השם ספארי מתחבר לי למצפן ולדפדפנים ההרפתקנים של ימים עברו: אתה יושב לך בג’יפ הנוח והמוגן, והוא לוקח אותך לראות את כל החיות המוזרות, המעניינות והמסוכנות שיש שם בחוץ. לחלקן אפילו יש כיתוב לבן עילג מעל הראש.

  9. אבנר שחר קשתןNo Gravatarבתאריך 09 Feb 2012 בשעה 09:44

    בנוגע ללוגו הפועם של נטסקייפ עם הכוכבים, שי שלח אותי אתמול לקרוא על המקורות ה-easter-eggיים של זה אצל ג’יימי זווינסקי
    אבל בנוגע למוזאיק, זה באמת מעניין, כי אני חושב שזה משקף מטאפורה עוד יותר מוקדמת מאשר דימוי גילוי הארצות. כשמוזאיק נכתב האינטרנט – או, יותר נכון, ה-WWW עדיין היה דבר מאד חדש. על פי דיווחים, בסוף 1993 היו כ-600 אתרי ווב, ומוזאיק התחיל להכתב שנה קודם לכן, כשעוד היו הרבה הרבה פחות. אני חושב שבתחילת 1993 אפשר היה לדמיין תוכנה שתציג לך, כפסיפס, את כל אתרי האינטרנט בכעין מארג צבעוני של מידע. 
    תוך שנה זה כבר תפח למימדי ענק ויצא מכל פרופורציה, והדימוי היה חייב להשתנות. 

  10. אבנר שחר קשתןNo Gravatarבתאריך 09 Feb 2012 בשעה 09:45

    אביב – צודקת, אכן יש כאן את האלמנט ההרפקתני. אבל אפל, כמו אפל, לוקחים את זה יפה לחוויה הקולוניאליסטית. האינטרנט זה מקום מפחיד, תנו לנו להוביל אתכם בג’יפ ממוגן.

  11. שחרNo Gravatarבתאריך 09 Feb 2012 בשעה 09:56

    ועוד הערה שחשבתי עליה בלילה: כשיצאה מערכת ההפעלה ווינדוז 95 אחד משינויי הממשק המרכזיים שלה היה החלפה של ה-File Manager מגרסאות ה-3 נקודה משהו (כיווניות איז א ביטץ’) ב-Windows Explorer. הדפדפן המקורי של מיקרוסופט לא נכלל בגירסא ההיא והופיע רק בחבילת ההרחבה Plus! שיצאה ל-95 כמה חודשים אחרי ההשקה, כך שדימוי ה-explorer כבר היה קיים קודם אבל התייחס דווקא לאפשרות שלך לסייר בתוך המחשב האישי שלך על כל הקבצים שבתוכו.
    יכול להיות, אולי אפילו סביר להניח, שזה היה סוג של “הכנה למזגן” כי העבודה על הדפדפן כבר היתה השלבים מתקדמים וכי מיקרוסופט רצתה לייצר איזו תחושת המשכיות בין הסיור במחשב האישי לבין ההחלקה אל האינטרנט.

  12. […] שבא הפוסט המרתק של אבנר באקלקטיקה שלו והחזיר אותי […]

  13. לובNo Gravatarבתאריך 09 Feb 2012 בשעה 16:35

    עדיין יש אגדות אורבניות באינטרנט. ה־deep web, למשל.

  14. שיNo Gravatarבתאריך 12 Feb 2012 בשעה 17:47

    ועוד טריוויה היסטורית:
    הדפדפן הפופולרי שקדם למוזאיק נקרא Viola. זה של טים ברנרז לי, שקדם לו, נקרא Nexus (במקור WorldWideWeb, אך השם שונה כדי להבדיל את התוכנה מהווב עצמה/ו).

  15. יואלYoel SchejterNo Gravatarבתאריך 13 Feb 2012 בשעה 01:14

    וואלה דברים מעניינים. הנושא של מוזיאיק זה קטע טוב, לחשוב שב93 זה היה בכלל נראה סביר אפשרות כזאת של 600 אתרים מכל האינטרנט. בכלל לא הבינו מה קורה להם מול העיניים, וזה עוד מהאנשים שכתבו את הדפדפנים… למרות שמחשבה שנייה קרה עכשיו הקיצון השני ואנחנו מבקרים רק בשני אתרים 90 אחוז מהזמן.

  16. | הציווי החדשבתאריך 13 Feb 2012 בשעה 19:13

    […] ב 13 בפברואר 2012 by אלי דרך הפוסט של אבנר הגעתי למאמרו של יבגני מורוזוב בניו יורק טיימס: "מותו […]

  17. שחרNo Gravatarבתאריך 14 Feb 2012 בשעה 13:25

    עוד מחשבה על מוזאיק: כדאי לזכור (למרות הטריוויה ששי הוסיף) שדפדפן ה-HTML המשמעותי ממש לפני מוזאיק היה lynx הטקסטואלי ששמו מרמז על העובדה שהפיצ’ר המרכזי מבחינת מי שהגה אותו היה עצם הקיום של קישורים מוטמעים בתוך האתר עצמו בניגוד למבנה העץ ההיררכי של שרותים קודמים כמו gopher.
    אני חושב שהשם מוזאיק נבחר לא בגלל היכולות להציג פסיפס של “הרשת כולה” אלא בגלל תהליך הרינדור של אתרי HTML שהיה, במידה רבה, דומה למלאכה של הרכבת פסיפס.

  18. […] כתבתי קצת, ואלי כתב יותר, על שקיעת המודל של המשוטט הדיגיטלי. במקום חווית גלישה שמבוססת על שיטוט, עברנו לחוויה שמבוססת על אוצרוּת חברתית (social curatorship), שבו אנחנו בונים לנו את רשימת החברים, או המעגלים, ונותנים להם את הכח להחליט מה אנחנו נראה. איזה תמונות, סרטונים וקישורים יופיעו בפיד שלנו. אם אנחנו לא מרוצים, אנחנו יכולים להשתיק, להעלים או להוריד מרשימת החברים את מי שמביא תוכן לא מעניין. […]

  19. […] הניטרליים. האפליקציות הן השלב האחרון באבולוציה הזו: Cyberterra Incognita. וכך, בעקיפין, בהמנעות מקולוניאליזם דפדפני, אנחנו שוב […]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים