Feb 17 2012

גוגל+ – הרשת החברתית שלא מכירה אותך

ניסיתי, באמת שניסיתי לתת לגוגל+ צ’אנס. היו לה הרבה יתרונות טכניים ורעיוניים (שפייסבוק מיהרה להעתיק) וכמו ש-xkcd כתבו, היא בעיקר הזדמנות להתחיל מחדש. אבל בימים האחרונים גוגל הצליחו לשכנע אותי שאין להם סיכוי של ממש להצליח עם הרשת החברתית שלהם. ועד כמה שזה כבר נהיה קלישאה, הסיבה היא שהם פשוט לא מבינים את כל הקטע החברתי הזה.

לפני כמה שבועות גוגל השיקה בג+ את What’s Hot, שירות שמביא לך, בנוסף לרצף ההודעות הרגיל של האנשים שבמעגלים שלך, גם הודעות פופולריות במיוחד, שזכו להרבה שיתופים, תגובות ו-+1ים. בהתחלה מדובר היה בלינק בצד העמוד, ומאוחר יותר ההודעות החמות השתלבו גם בסוף של הפיד עצמו, אחרי שנגמרו ההודעות ה-“אמיתיות”. ואז, לפני יומיים, הם החליטו שזה לא מספיק, והתחילו לשלב את ההודעות באמצע הפיד.

וכאן כבר זה התחיל לעצבן. לא רק העובדה שהם מחליטים על דעתם, בלי לשאול אותי, למלא לי את הפיד בהודעות אקראיות. לא רק שהם עושים, כמו פייסבוק, שינויים מהותיים במבנה של השירות בלי הרבה מחשבה על ההשלכות. אבל הם גם שתלו לי בפיד הודעות שאין ביניהן וביני שום קשר ושום עניין, מה שהופך אותו להפך המוחלט מהמהות של פיד ברשת חברתית, וכפי שתיאר את זה אורי, וגרם לי לחשוב – זה ההפך המוחלט מ-“חברתי”.

 

image

 

כתבתי קצת, ואלי כתב יותר, על שקיעת המודל של המשוטט הדיגיטלי. במקום חווית גלישה שמבוססת על שיטוט, עברנו לחוויה שמבוססת על אוצרוּת חברתית (social curatorship), שבו אנחנו בונים לנו את רשימת החברים, או המעגלים, ונותנים להם את הכח להחליט מה אנחנו נראה. איזה תמונות, סרטונים וקישורים יופיעו בפיד שלנו. אם אנחנו לא מרוצים, אנחנו יכולים להשתיק, להעלים או להוריד מרשימת החברים את מי שמביא תוכן לא מעניין.

זה מה שחשבתי לעצמי, שלשום, כשפתאום ראיתי סרטון כדורסל מופיע לי בפיד – ועוד בהודעה השניה, לפני דפדוף. “מי מהחברים שלי שיתף את זה?”, תהיתי. ואז גיליתי שאף אחד מהם, אלא זה היה ויק גונדוטרה, סמנכ”ל בכיר בגוגל ואחראי על גוגל+ ורשתות חברתיות. הוא אחד האנשים המקושרים ביותר בג+, ולכן הסרטון קיבל הרבה יחס – ולכן הוא נדחף לי לפיד. אחרי זה זה כבר היה תמונות יום הולדת של פריס הילטון, ואני הבנתי שיש לנו בעיה.

כי הבעיה כאן היא לא זה שדוחפים לי הודעות שלא בחרתי לתוך הפיד. מנגנוני המלצות וגילוי תוכן חדש הם דברים חשובים, גם אם היה מקום לעשות את זה opt-in ולא לדחוף את זה לכולם (למרות שלפחות יש אפשרות ל-opt-out, להוריד את הפיצ’ר). מה שהפריע לי הוא שעם כל המידע שיש לגוגל עלי, דרך מכשיר האנדרואיד שלי, הג’ימייל שלי, המעגלים החברתיים שהגדרתי והאנשים שהם שולחים לחטט לי בזבל, הם עדיין לא חשבו לתת המלצות שמותאמות אלי אישית, לתחומי העניין שלי או של החברים שלי. הם פשוט דחפו את ההודעות הכי פופולריות ברשת לכולם. תסתכלו בעצמכם על ההודעות שיש שם: בדיחות מתכנתים, צילומים בסין, מסרים מעוררי השראה ותמונות של חתולים.

אוצרוּת חברתית? אל תצחיקו אותי. לא אתם ולא החברים שלכם לא יחליטו מה אתם תראו. אנחנו גוגל, אנחנו נחליט.

7 תגובות

7 תגובות לפוסט “גוגל+ – הרשת החברתית שלא מכירה אותך”

  1. חנןNo Gravatarבתאריך 17 Feb 2012 בשעה 09:01

    מעולה, בדיוק חשבתי על זה כשבדקתי את החשבון שלי (נכנס בערך פעם בחודש). עוד משהו: כיוון שיש לי כל כך מעט משתמשים בפיד שמשתפים מידע, הפיד כולו נהיה פשוט המקום שבו אני יכול לקרוא בנוחות ידיעות מ”חורים ברשת” ומוולווט ותו לא. זו לא אשמת גוגל, אבל.

  2. אילןNo Gravatarבתאריך 17 Feb 2012 בשעה 15:50

    אני דווקא רואה יתרון בכך שאתה עשוי להיחשף גם לאייטימים מחוץ למעגל החברתי שלך ולתחום העניין הרגיל. למעשה זאת החוויה העיקרית שמחזירה אותי לגוגל+: יותר מקורות מידע. נכון שלפעמים יהיה אייטם שלא מעניין, אבל לפעמים יהיו פוסטים שלא חשבתי שיסקרנו אותי ודווקא כן מצאתי בו עניין. מאז שהתחלתי לשוטט בגוגל+ קראתי יותר בלוגים (בהשוואה לעד לפני זאת!) וצפיתי ביותר אייטימים מחוץ למעגל המכרים שלי.

    עבורי זאת חוויה שונה מהפייסבוק, שדווקא יותר דומה לאותה “שוטטות רשת” מאשר הפייסבוק (בה אנחנו משוטטים באותה גינת כלבים מוכרת וקטנטנה).

  3. אבנר שחר קשתןNo Gravatarבתאריך 17 Feb 2012 בשעה 16:56

    יש יתרונות בזה, כמובן. שירותים כמו StumbleUpon ניסו להכניס אקראיות + פופולריות להרגלי הגלישה. אתרים כמו Digg ו-Reddit שמאפשרים להציף תכנים חדשים, ומגוון אלמנטים אחרים של גילוי תכנים. לכל אחד יש את המאפיינים שלו. באתרים כמו Reddit החשיפה מתבססת על הצבעות של הגולשים שמעלים דברים לעמוד הראשי של תתי-אתרים המחולקים ע”פ נושא. האוצרוּת כאן מבוססת על פופולריות, ועל ניקוד נרכש של גולשים, אשר הפופולריות שלהם בעבר נותנת יותר משקל להמלצות שלהם.

    ברשתות חברתיות המנגנון הוא אחר. החוויה שלך מבוססת על האוצרוּת החברתית. גוגל, כמו גם פייסבוק, מדגישים כל הזמן את החשיבות של הגרף החברתי שלך, של העבודה של להגדיר מעגלים כדי לבחור לאיזה מידע להחשף (ואיזה לחשוף). ואז, בצעד אחד, הם הולכים ועושים משהו שמנוגד לחלוטין לעקרון הזה.

    כשאני רוצה להחשף לבלוגים חדשים מחוץ למעגל החברים שלי, אני הולך ל-Reddit או למנגנון ה-Explore של גוגל רידר. אני לא צריך את זה דווקא תקוע בגרון של הרשת *החברתית* שלי. בטח ובטח לא בלי לשאול אותי.

  4. שונראNo Gravatarבתאריך 17 Feb 2012 בשעה 18:33

    נתקלתי בזה אתמול, ויצאתי מזה עם בערך אותה התגובה (אם כי בהרבה פחות מלים). אילו רציתי ספאם אקראי לתוך זרם התודעה שלי, הייתי רואה טלויזיה.
    או (טפוי!) פייסבוק.

  5. אליNo Gravatarבתאריך 18 Feb 2012 בשעה 16:29

    מחקתי די מזמן את החשבון שלי בגוגל פלוס (עוד לפני שזה היה מיינסטרים…). פשוט לא עמדתי בנוטיפיקציות המעצבנות של: (10) הוסיפ/ו אותך בגוגל+.
    למשך זמן מסוים השתמשתי בפלאגין שהסתיר את הנוטיפיקציות המעצבנות האלה אבל פתאום הוא הפסיק לעבוד (אולי גוגל חסמו אותו בכרום?). ניסיתי לפתור את הבעיה בכל מיני דרכים אבל אז פתאום קלטתי שאם גוגל כל כך לא מבינים את המשתמש ועושים הכל כדי להקשות על החיים שלו הפתרון הכי פשוט הוא למחוק את החשבון.

  6. גיאNo Gravatarבתאריך 05 Mar 2012 בשעה 06:17

    במקרה נקלתי בלנקוק לפוסט הזה, קראתי אותו רק עכשיו, אבל בכל זאת אני רוצה להגיב.
    ראשית, אני הייתי בין הראשונים שהחלו להשתמש בגוגל+.
    יש לי לא מעט ביקורות עליהם – אבל לגבי “הנושאים החמים”, אין לי בעיה כזו.
    הדרך להיפטר מזה היא די פשוטה, למעשה: תעבור לעברית. הפיצ’ר לא נתמך בעברית, ולכן לא נתקלתי בו עד כה.
    שלא תבין לא נכון – כל שאר הכלים שלי בגוגל עובדים באנגלית. אני לא יכול אחרת. אנגלית היא שפת האם שלי עוד לפני עברית. אבל מה לעשות – לפעמים יש יתרון בעבודה עם שפות “מפגרות” שלא נתמכות.

    בהתחלה עוד עקבתי אחרי ויק גונדוטרה, אבל הפסקתי. כי הבנתי שהוא פשוט לא מעניין. 99% מהדברים שהוא משתף – פשוט משעממים. כנ”ל לגבי לארי פייג’, ד”א. לאריק שמידט יש מפעם לפעם יציאה ששווה לחכות לה – כגון הפניה למאמרים מעניינים. אבל גם הוא, לרוב – משעמם רצח.

    את הנוטיפקציות כיביתי כמעט לחלוטין. אני לא מקבל התרעות למייל כדי שלא יטחן לי את התיבה. אין לי כוח לזה. יש קצת יותר מ-110 אנשים במעגלים שלי, וביניהם יש “גרעין קשה” של חברים – אבל כל השאר משתנים בהתאם לסבלנות שלי מהם. אם אני רואה שהם משעממים אותי במשך חודש וחצי-חודשיים – אני מוציא אותם מהמעגלים. אף אחד לא נפגע, הכל בסדר.

    אבל יש לי גם הרבה דברים טובים לומר על גוגל+.
    יש לא מעט אשים שכן מעניינים אותי, שלא הייתי מגיע אליהם בחיים לולא גוגל+. אני מתעב את פייסבוק בגלל כל הרעש שיש שם, ואני מרגיש שבגוגל+ קל לי יותר לכוון את מינון הרעש מתי ואיך שאני רוצה. אני מקבל הון מידע מדהים על דברים שמעניינים אותי מאנשים שמעניינים אותי: המון מאמרים טכנולוגיה, מדע, חינוך, כלכלה, חברה. גוגל+ היא בעיקר כלי עבורי, בדומה לרידר. קל ונוח לעבוד איתה, לרףרף עליה ולהשתיק מה שלא מעניין. והכי חשוב – בינתיים אני לא מרגיש ברעש. מבחינתי – ואני יודע שזו לא היתה הכוונה של גוגל – דווקא העובדה שהיא לא תהיה “הפייסבוק הבאה” עם עוד מיליארד משתמשים – היא יתרון משמעותי. כי אותי לא מעניין שאחרי בריטני ספירס עוקבים 5.5 מיליון מעריצים (מס’ מצוץ מן האמצבע, אבל כבר הבנתי את הרעיון). אותי מעניין לקבל מידע רלוונטי – ואני מקבל אותו לא מגוגל, אלא מהאנשים שאני מעריך או לומד להעריך לאורך זמן. אנחנו לא “חברים” במובן הסטנדרטיץ למעשה, אנחנו לא חברים בכלל! יש כאלה שהם באמת אנשים קרובים ושאני אוהב, אבל הם די מעטים. השאר פשוט שם, בפיד שלי, כי הם מעניינים. כי הם תורמים לי לידע האישי שלי.

    זה היתרון הכי גדול של גוגל+. הרשת הזו מסננת את הפקאצות החוצה. היא מסננת את הערסים. היא מסננת מהפיד שלי פרסומות ושטויות אחרות ורעשים אחרים. אין “מבצעים” ו”לייקים” כל שני וחמישי – אלא דיונים מעניינים ועמוקים יותר.

    עד כה, דווקא מה שהפריע לי הכי הרבה זה השינוי בגוגל רידר. בגוגל+ לא הרגשתי שום שינוי משמעותי, בעיקר כי החלטתי שאני לא חייב להיות חלק מהניסוי – וזה עובד! עד כה לא ביטלתי שום פיצ’ר של גוגל – כי לא הייתי צריך! הוא פשוט דילג מעליי איכשהו.

    אז הכי קל לקטול את גוגל+. כאמור – יש לי גם ביקורת עליה. אבל אני מעדיף אותה אלפי מונים על פייסבוק (שלדעתי פועלים גם בצורה פלילית במקרים מסויימים, וכבר כתבתי בעבר בבלוג שלי על כך שהם שומרים עליי פרטים ללא אישור שלי ולמרות שמעולם לא פתחתי שם חשבון, ושמישהו שם פועל בנבזות, כשהם מתחזים ל”חבר” שלי, ומזמינים אותי לפתוח חשבון), ואני לוקח ממנה רק את הדברים שטובים לי. כל עוד זה יישמר כך – סבבה. ביום שייגמר לי ממנה – נעבור הלאה. נו ביגי.

  7. אבנר שחר קשתןNo Gravatarבתאריך 05 Mar 2012 בשעה 08:39

    אבל גיא, כל המאפיינים הללו של גוגל+ שמנית, שאתה כ”כ נהנה מהם – הם תואמים בדיוק את מה שאני אמרתי על הרשת. אתה משתמש בה כדי למצוא תכנים בתחומי העניין שלך. אנשים אצלך בפיד כי הם מעניינים, לא בגלל שהם חברים בכלל! יש דיונים עמוקים יותר, ואין עומס של יותר מדי אנשים שאתה מכיר אבל לא מתעניין בדבריהם.

    מה יוצא מכל זה? שגוגל+ דומה הרבה יותר לרדיט ולדיגג, ובמידת מה לגוגל-רידר לפני הקיצוץ: זה כלי לקבל מידע מעניין, כשהסינון הוא לאו דווקא חברתי, אלא על פי מומחיות, תחומי עניין והמלצות קהילתיות. אין שום דבר *רע* בזה. להפך. אבל עם כל שינוי כזה שגוגל עושה, היא מרחיקה את עצמה מהתחרות עם פייסבוק, היא הופכת את גוגלפלוס לפחות _רשת חברתית_, ויותר כלי מציאת מידע קהילתי.

    אני רק קורא לילד בשמו.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים