תגית: תרבות רשת

  • עיניים הן פרוטוקול פתוח

    נתקלתי בפרוייקט קוד-פתוח חדש ותמוה במקצת: bitcoin-ssid-ticker. מה הוא עושה? אתה מתקין אותו על המחשב שלך ומתזמן אותו שירוץ באופן קבוע, וכל פעם שרץ, הוא מתחבר לראוטר שלך ומשנה את שם הרשת האלחוטית לשווי הנוכחי, העכשווי, של ביטקוין. אמרו חכמים ממני כבר – “למה זה טוב?” מה עוזר לי ששם הרשת שלי משתנה כל דקה […]

  • אין תעשיית טכנולוגיה, יש רק תעשייה

    אניל דש, חביב הבלוג, פרסם פוסט מעניין על תעשיית ההיי-טק. או יותר נכון, על איך אין באמת דבר כזה, תעשיית היי-טק. יש חברות פיננסיות שמספקות שירותים באינטרנט. יש חברות תחבורה שעובדות עם אפליקציות. יש חברות אופנה ולייפסטייל שמוכרות לך גאדג’טים. אבל להכליל את כל אלה תחת תעשייה אחת, מטריה אחת, מפספס את המטרה. לדבר על […]

  • לא למכירה: מה שאיביי (כבר) לא מוכנה למכור

    לא למכירה: מה שאיביי (כבר) לא מוכנה למכור

    איביי הוא אחד האתרים הותיקים שעדיין פעילים באינטרנט, ואחד האתרים המסחריים הראשונים בכלל – הוא ואמזון קמו ב-1995, ושניהם עדיין מספקים את אותם השירותים שסיפקו לפני 20 שנה (ועוד כמה, פה ושם). ותק כזה – נצח וחציבמונחי אינטרנט – משמעותו המון ידע נצבר, והמון נהלים וכללים שנכתבו בדם. ואין מקום טוב יותר לראות את הידע […]

  • טוויטר כמקור עיתונאי, לטוב ולרע

    עם כל הביקורות על פייסבוק והגדרות הפרטיות ההולכות ומתרופפות שלה, עדיין יש הבדל מאד מהותי בינה לבין טוויטר. פייסבוק, למרות כל הביקורת על מחדלי הפרטיות שבה, היא רשת שמה שנכתב בה מיועד למעגל חברים מוגדר ומצומצם (לערכים מסוימים של “חבר”, כמובן), ולמרות שאי אפשר להניח שמה שנכתב שם ישאר פרטי, עדיין לא כל מה שקורה שם […]

  • שמות המתחם עוברים לפרוורים

    יש משהו מרתק בגלי העיור והפירוור של ארצות הברית לאורך המאה ה-20 וה-21 (כך פתח, בתקווה שלא הרחיק, כבר, את הקוראים הפוטנציאליים שחשבו שהם מגיעים לפוסט שקשור לאינטרנט). אחרי מלחמת העולם השניה, התחילה הגירה מסיבית מתוך הערים הגדולות אל הפרוורים, אל שכונות מהונדסות עם אוכלוסיות אחידות, אל “איכות חיים”, בין אם אמיתית או משווקת. מרכזי […]

  • התנהגות, זהות, שייכות: שלושה מבטים על גיקיות

    לפני כמה ימים התקלתי בדיון באחת הרשתות החברתיות לגבי גיקים וגיקיות, וספציפית לגבי שייכות – משתתף בקבוצת פייסבוק כלשהו שהגדירה את עצמה כקבוצה לגיקים הרגיש שהוא נשפט כ-"לא גיקי מספיק", כי הוא לא חלק את הטעם הנפוץ בקבוצה בנוגע לדברים שנחשבים לנכסי צאן ברזל של הגיקיות, כמו ג'וס ווידון או מונטי פייתון. בלי להכנס לנושא […]

  • יומן קריאה: העתיד הקרוב של העבר הקרוב עוד יותר

    Ready Player One / Ernest Cline “אתה חייב לקרוא את הספר הזה”, אמרו לי מספר אנשים שונים לאורך השנה האחרונה. “זה ממש תפור עליך”. תוך עמוד וחצי ידעתי שזה נכון. הספר הזה, ספר הביכורים של קליין, שיצא ב-2011, מרגיש כמו הכלאה – לא, כמו שילוב הדוק ממש – בין Microserfs של דאגלס קופלנד ו-Snow Crash […]

  • החיים קצרים מדי לפודקאסטים גרועים

    אחרי שנים רבות בהם הייתי סרבן פודקאסטים, כמו גם ספרים מוקלטים, היה לי את הסוויץ’ במוח (והנסיעות הארוכות לעבודה) והתחלתי לאמץ את הפורמט, שעוזר להעביר את הזמן, ואפילו מחכים יותר מאשר לשמוע מוזיקה או (חו”ח) לשמוע את תוכניות הרדיו המשודרות. אבל גם כמאזין טרי, הספקתי די מהר לגבש לי רשימה של דברים שהופכים פודקאסט לטוב, […]

  • העיר הזו היא חוות התוכן שלי

    מכירים את זה שחנות או מסעדה נסגרות, הבניין הולך ומתפורר, נהיה מוזנח ועזוב, אבל עדיין השלט הישן עוד תלוי שם, מזכיר נשכחות ומציב איזה ניגוד בין ההווה העצוב והעבר היפה? אז גם באינטרנט זה קורה. אתרים ישנים שנזנחים ע”י עורכיהם, בלוגים נטושים שהרישום של שם המתחם שלהם פג, והם נלקחים ע”י חוות תוכן – אתרי […]

  • צפים על ים שקוף

    נתקלתי היום בכתבה די מדהימה בניו יורק טיימס. בלאג’י סריניבסאן (Balaji Srinivasan), יזם היי-טק ומרצה בסטנפורד, נשא נאום ליזמים צעירים, ובנאומו טען שעל עמק הסיליקון – האזור העשיר, ההיי-טקי, המתקדם ביותר של ארצות הברית – לפרוש מהברית. להתנתק מהממשלה הפדרלית על המיסים והרגולציות שלה ולהקים חברה חדשה, עצמאית, מנותקת. “ארה”ב נהייתה המיקרוסופט של המדינות”, אמר […]