אקלקטיקה אהובתי
-
הדיסטופיות של בואי, חלק ג’: שעשועים מלתוסיים
[הפוסט הזה הוא חלק מפרוייקט הדיסטופיות של בואי. אפשר לראות את הרשימה המלאה של הפוסטים בעמוד ההקדמה של הפרוייקט] בואו נקפוץ שניה אחורה קצת, ל-1967. דיוויד בואי הצעיר מוציא אלבום אקלקטי, מעניין ומאד לא אחיד ברמתו. איפשהו לקראת סוף צד א’ אפשר למצוא שיר מוזר, לא ברור, שתקוע בין שני שירים עם מוזיקה נעימה, […]
-
פנטזיה מקומית
לפני כמה שנים התפתח לו דיון מעניין, בתחילה כאן ואח”כ בבלוג של אלי לוין, על פוטנציאל ההצלחה של ז’אנר סרטי האימה והמדע הבדיוני בישראל. טיעון הנגד גרס שהקונבנציות של הז’אנר נולדו סביב התרבות האמריקאית ולכן צורמים כשהם מתורגמים למציאות הישראלית. המסקנה שלי מהדיון, וגם של אחרים ככל הנראה, היא שאפשר לעשות את זה כמו שצריך, […]
-
הדיסטופיות של בואי, חלק ב’: המושיע במכונה
[הפוסט הזה הוא חלק מפרוייקט הדיסטופיות של בואי. אפשר לראות את הרשימה המלאה של הפוסטים בעמוד ההקדמה של הפרוייקט] קשה קצת לתפוס שרק שנה עברה בין האלבום הקודם של בואי לבין זה. האלבום הקודם, שלרוב נחשב הראשון של בואי, מרגיש מאד צעיר, מאד […]
-
יומן צריכה: היופי העצוב של כדוריות הבננה
התברר לי אתמול שבזמן שאני משחית את זמני בחנויות מכולת רוסיות, יש קטגוריה שלמה של חנויות מלאות הפתעות מלבבות – סופרים וחנויות מכולת של המגזר החרדי! זה שוק לגמרי לא מנוצל מבחינתי, שבדומה לשווקים הרוסיים והמזרח-אסייתים מכיל מותגים משלו, סטנדרטים משלו, ודברים מעניינים משלו. אז הנה, לשיפוטכם, קופסה של סוכריות בננה בשם פישקאלאך שניתנה לי […]
-
הולך וצובר הדור
בימים האחרונים לפני הבחירות, וגם במהלכן, התחילה מפלגת העבודה בסדרה של כרזות בפייסבוק נגד מפלגות קטנות. קמפיין די מעצבן, לטעמי, ברטוריקה והתנסחויות שלו, אבל לא על זה באתי לדבר. בשביל לקרוא על פוליטיקה ותוצאות הבחירות יש בלוגרים מעניינים ומקיפים יותר ממני. לא, אני כאן בשביל השוליים, בשביל האקלקטיקה. ובכן, חזרה את כרזת הפרסומת. מה אנחנו […]
-
לא בית. משרד
באתר OfficeSnapshots, אתר עיצוב שמביא תמונות של משרדים מעוצבים ומעניינים ברחבי העולם, פרסמו פוסט על המשרדים החדשים של גוגל בתל-אביב, עם הרבה באזזוורדס כמו “communication landscapes” ו-“diverse environment”, עם מוטיבים של קיבוץ גלויות וכור ההיתוך. (באמת! אני לא ממציא!) אבל למרות שהמשרדים האלה מצטלמים מאד יפה, יש שם מה שנראה כמו לא מעט בעיות פונקציונאליות. […]
-
יומן צריכה: דו/רי/טוס
אחחח, מאיפה להתחיל, מאיפה להתחיל? איך אפשר בכלל להוסיף משהו כשהחטיף הזה, נראה שהוא עושה את כל העבודה בשבילי. ננסה, בכל זאת. ראשית, הפיצול. כאן יש לנו גאונות לשמה – שני טעמים מעורבבים ביחד בשקית! מה זה משנה מה הם, הרי גם ככה כולם אוכלים את הכל, גם ככה ההבדלים הקלים במינון של הטעמים המלאכותיים […]
-
מתקדם ומנותק
אני כבר די הרבה שנים לא שומע רוק מתקדם באופן קבוע, אבל פעם זה היה הסגנון המוזיקלי המועדף עלי. יש משהו בגראנדיוזיות של הז’אנר שתמיד דיבר אלי איכשהו. היכולת של הלהקות לדבר, בצורה קוהרנטית יותר או פחות, על נושאים גדולים, גם אם על חשבון הנושאים הקטנים יותר. יותר פוקוס על האפי, פחות על האנושי. בהנתן […]
-
יומן קריאה: המלחמה אותה מלחמה, האדם אותו אדם
Old Man’s War / John Scalzi על ג’ון סקאלזי אני שומע כבר כמה זמן, בין אם מקרב קוראי המד”ב בארץ (הספר הזה זכה בפרס גפן ב-2007, והמשכו היה מועמד ב-2011) ובין אם בגלל הרעש שסקאלזי עצמו, שאוהב להתראיין ולכתוב בבלוג, עושה באינטרנט. אבל לא הגעתי ללקרוא אף ספר שלו עד שהוא לא נכלל ב-Humble eBook […]
-
בפייסבוק ייסדתי את מדינת ה-Creative Commons
אניל דש, אחד מהאנשים שיותר יוצא לי לקשר אליהם, נותן זווית ראיה מעניינת על מם זכויות היוצרים שרץ כרגע בפייסבוק, ועל מה זה אומר על הגישה הכללית של משתמשי פייסבוק לפרטיות וזכויות יוצרים. למי שלא נתקל בתופעה, מדובר בפסקה שעוברת שכפול קופי-פייסט ברחבי פייסבוק, שטוענת שעם הפיכתה של פייסבוק לחברה הנסחרת בבורסה (מה שקרה לפני […]