אקלקטיקה אהובתי

הפוסט הקודם על מצב הוצאות הספרים עורר תגובות ודיונים מעניינים, אז החלטתי לרכז אותם כאן, כולל ההתייחסויות שלי אליהם. העלמה עפרונית כתבה: למה לקנות ספר (במחיר מלא!) על בסיס פרק אחד שונה מלקנות דיסק/אלבום על בסיס שני הסינגלים שיצאו לרדיו/לרשת? (בהנחה שלא מדובר ביוצר שהעלה אלבום מלא לבנדקאמפ או ליוטיוב) אני חושב שזה לא מאד […]

דובי קננגיסר פרסם פוסט היום בפייסבוק (פתוח לקהל הרחב, אל תדאגו) שבו הוא מעלה את אחת הבעיות הבסיסיות במודל החדש שמנסה להתגבש לו סביב הוצאת ספרים, והיא בעיית הסינון: […] אני בעצם אהיה מוכן לקנות ספרים רק אם אני מכיר את הסופר, או אם קיבלתי המלצה ממישהו. אין לי שום דרך אחרת לדעת שספר הוא […]

קניתי היום עותק דיגיטלי של שירים משומשים, פרוייקט המחווה והתרגום של שירי טום וייטס, בהפקת גיא חג’ג’. אבל עוד לא האזנתי לו. כמו שגיא כותב על הפרוייקט, וייטס הוא יוצר שמאד קשה לעשות לו פרשנויות שלא מנסות להיות חקייניות מצד אחד, או לא קשורות מצד שני. כבר כתבתי על זה פעם, לפני שנים, שעיבודים לוייטס […]

אמיר אהרוני, בבלוגו (כאן וכאן), יוצא כנגד התופעה של סימן הפיסוק החדשני, שתי הנקודות (..). בפוסט הישן יותר הוא מוטרד מהפופולריות שלה בשפה לא פורמלית, ובזה החדש מהחלחול שלה לשפת קופירייטינג רשמית. אני, בתורי, הייתי רוצה לתת זווית אחרת. ראשית, הייתי רוצה להרגיע את חששותיו של אהרוני. שפת קופירייטינג מעולם לא היתה שפה תקנית במיוחד, […]