היססתי בהתחלה עם הפוסט הזה, לא הייתי בטוח שהוא לגמרי מוצדק. לא מתוך לויאליות למערכת כלשהי, אלא כי החטא כאן הרבה פחות מובהק מאשר במקרים אחרים. אבל בכל זאת, אינפוגרפיקה מטעה היא אינפוגרפיקה מטעה.

בכתבה הזו של עומר כביר בכלכליסט (גילוי נאות וכו’: אני עובד עם עומר בדסק הטכנולוגי של כלכליסט, אבל לא הייתי מעורב בשום צורה בכתבה הזו) שולבה אינפוגרפיקה לגבי היקף מכירות ספרים דיגיטליים מתוך סך הספרים שנמכרו בארה”ב:

כל הזכויות שמורות לכלכליסט. התמונה מובאת לצורכי ביקורת

הגרף לא משקר ישירות, ואפילו לא חוטא למטרה שלו, שהיא להדגיש את הגידול המרשים בהיקף המכירות של הספרים הדיגיטליים. אבל הוא מציב שני נתונים שונים אחד ליד השני, והעיצוב הגראפי מוביל לבלבול:

הגרף עצמו לא מייצג אחוזים, אלא נתון ישיר – מכירות, במליוני דולרים. הבעיה היא שהנתון מוצג כגרף אופקי, ולא אנכי, והוא תחום בתוך ספר לבן, מה שיוצר את הרושם שסוף הספר הוא הסוף, כלומר המקסימום האפשרי לנתון הזה. התחושה הזו לא הייתה ממש מפריעה אם לא היה את הנתון השני שמוצמד משמאל, שהוא השיעור של הספרים הדיגיטליים מכלל מכירות הספרים. ביחד, הגרף יוצר את הרושם שב-2009 היקף הספרים הדיגיטליים היה כ-90% משוק הספרים בכלל, כי הוא מגיע כמעט עד הדופן הימנית של התרשים. בגרף כזה מאד קל לרפרף על המספרים ולהסתכל על הגרפיקה, וכאן זה נראה שהעמודות של הגרף מייצגות את המספר משמאל.

זה כמובן לא המצב. ב-2009 מכירות הספרים הדיגיטליים היו רק 3.3%. והנתון הרי רשום שם, שחור על גבי צהוב, וכל קריאה קפדנית תראה את זה. אבל כל המטרה של אינפוגרפיקה היא לתמצת נתונים באופן גראפי כך שלא נצטרך קריאה קפדנית, אלא שתעביר את המסר, את הטרנד הכללי, באופן מיידי. וההצבה הזו של שני הנתונים כחלק מאותו תרשים משדרת תחושה שהספרים הדיגיטליים מהווים נתח נכבד משוק הספרים. בכתבה שדנה בשליטתה המממשת ובאה של גוגל בשוק הספרים הדיגיטליים, התחושה הזו תורמת, כמובן, למסר של הכתבה. רק חבל שהיא משתמשת כאן באינפוגרפיקה דמגוגית, במכוון או שלא במכוון, כדי לתמוך במסר. אני חושב שהוא חזק מספיק בפני עצמו.

הגרף הזה הוא אחד מאסופות הנתונים המטעות ביותר שיצא לי להתקל בהן:

(מקור: Kotaku.com)

למה הוא כל-כך מטעה? כי הוא משדר באופן מאד בוטה מסר שאין בו. על פניו, הוא מעיד על ירידות במכירות, ואכן זה חלק ממה שיש בו, אבל הוא מאד מעורר תהיות. איך זה שיש ירידות כאלה גדולות לקראת דצמבר? הרי זו עונת הקניות המטורפת!

הסיבה לבלבול הוא שהגרף הוא בכלל לא של היקף מכירות. הוא רק של שינוי בהיקפי מכירות, כשההשוואה היא לחודש המקביל בשנה שלפני. בחודש דצמבר 2007 אנחנו מרגישים שהיתה ירידה דרסטית במכירות, אבל מה שסביר להניח שקרה הוא המצב הפוך – שבדצמבר מכרו יותר מאשר בספטמבר. אז למה הירידה הדרסטית בגרף? כי בדצמבר 2007 מכרו טיפה פחות מאשר בדצמבר 2006 (לכן הגרף טיפה מתחת ל-0%), בעוד שבספטמבר 2007 מכרו ב-80% יותר מאשר בספטמבר 2006. בעצם אין שום קשר בין הנקודה של ספטמבר על הגרף לזו של דצמבר, מבחינת היקפי מכירות. הגרף הזה לא מדבר על השטויות הללו בכלל. יכול להיות שביוני 2009 – הנקודה הנמוכה ביותר בגרף – המכירות עברו את ספטמבר 2007. אני לא חושב שזה נכון, אבל אי אפשר לדעת מהגרף הזה.

אז מה הבעיה עם זה? יש גרפים של מכירות, ויש גרפים של שינויים במכירות. ולאנשים כלכלה ותעשייה איכפת, יש להניח, משניהם. הבעיה היא שגרפים כאלה מוצאים את דרכם גם לאתרי חדשות כלליים, ואתרי משחקים כמו Kotaku לעיל, ואפילו לעיתונים היומיים. וזה לא משנה שכותרת המשנה של הגרף מנסה להסביר מה בעצם קורה בו. הכותרת הראשית היא עדיין “מכירות משחקים”. וכפי שאפשר לראות באתר שממנו לקחתי את הגרף, גם לשים הסבר בגוף הכתבה לא עוזר – התגובות מראות שאנשים יפרשו את המידע לא נכון. אז למה Kotaku שמו אותו? כי זה נראה מרשים. דרמטי. פופוליסטי. Graph porn.

אין הרבה מה לעשות חוץ מלנסות להעלות את המודעות של הקוראים לבעייתיות של נתונים מספריים, בצורת גרף או אחרת, בכל הזדמנות. ברכה על ראשם של העומלים על כך.