יומן צריכה: שן-הארי, סטימפאנק וקולה אצטקית (ללא קולה)

פינת הצריכה שלי כאן בבלוג היתה קצת מיותמת לאחרונה, לצערי. ועוד יותר מכך, הפוסטים על משקאות קלים, שפעם היו גולת הכותרת של המדור, הלכו והתמעטו. את האשמה בכך אני תולה, כמובן, בכולם חוץ מבי. מזמן פשוט לא נתקלתי במשקה קל מעניין שמשך אותי לנסות אותו. ואל תתחילו איתי אפילו על הקמפיין המשעמם של קוקה קולה (שקיים, אגב, גם באנגליה ובצרפת, וכאן הם מעפנים עוד יותר). אבל, כפי שאפשר להבין מהמשפט האחרון שלי, אני נמצא באנגליה ו/או צרפת! טוב, צרפת, כרגע, אבל אחרי חמישה ימים באנגליה. והימים הללו סיפקו לי כמה דגימות מעניינות לשתות בשבוע האחרון. נתחיל.

Dandelion and Burdock

בימי הביניים, כך מסתבר, היו מכינים סוג של תמד שלא הכיל דבש, אלא היה מבוסס על שורשי צמחי שן הארי (Dandelion) והברדוק (Burdock), שהוא קוץ, קרוב משפחה של הארטישוק. שניהם מרירים קצת, ופעם היו משמשים לתת את המרירות לבירה, לפני שהכשות התגלתה. כל זה לא מאד רלבנטי, כי בקבוק המשקה שקניתי, D’n’B, קשור למשקה ה-Dandelion and Burdock המקורי באופן מקרי בלבד. חומרי הטעם מלאכותיים, הממתיקים מלאכותיים, והפחמן הדו חמצני הוא תוספת מלאכותית, ודי מפתיעה. אבל הטעם מעניין מספיק בשבילי, קצת herbal, לא סטנדרטי. מעניין.

קולה סטימפאנק

במעמקי שוק קאמדן בלונדון ישנה חנות קטנה בשם CyberCandy, אשר משווקת מגוון רחב של ממתקים ומשקאות קלים שניתן לכנות אותם כ-“אקזוטיים”, או סתם מטופשים, החל ממסטיק בטעם כבד אווז, חגבים קטנים בטעם גבינה ובייקון, או Zombie Mints. אבל יש להם גם מבחר יפה של משקאות קלים ביזארים שמהן הגבלתי את עצמי לשניים בלבד. הראשון היה זה שתפס לי את העין – פחית של Abundius C. Plunkett’s Pellucid Aether Cola, פחית בעיצוב סטימפאנק מוצלח, החל מסכימת הצבעים (שחור וברונזה), גלגלי השיניים, ואפילו (כן, כן) ספינת האוויר הנישאת על גבי כדורים פורחים. לא פחות.

עוד פרט מעניין על הקולה הזו – היא מבטיחה Pellucid ואכן מקיימת! המשקה שקוף לחלוטין, כמו ספרייט, ולא שום גוון עכור של חום! זה מזכיר לי קטע מאחד הספרים האהובים עלי, Microserfs של דאגלס קופלנד:

The day they introduced Crystal Pepsi, I harassed the local Safeway manager almost daily until it arrived. I thought this new Pepsi was going to be like regular Pepsi, except minus the plutonium stuff that turns it brown. Then I tasted it – it was like 7-Up and Dr. Pepper and Pepsi and tap water all sort of randomly mixed and decolorized. Downer!

אם רק דן, הגיבור של Microserfs, היה זוכה לטעום את הקולה הזאת!

ובכן, אם הוא היה טועם אותה, הוא היה מתאכזב נוראות. כי היא היתה ממש ממש, אבל ממש גרועה. נאלצתי לשפוך חצי מהפחית לכיור רק כי רציתי לשטוף את הפחית ולקחת אותה איתי, כי היא מגניבה. אבל הקולה, לצערי, לא.

Café Azteca

את הבקבוק השני שקניתי ב-Cybercandy בחרתי אחרי לבטים רבים בין מגוון נוזלים זרחניים נוראיים, אבל בסופו של דבר, קניתי אותו כחוויה מתקנת. לפני שבע שנים, בטיול בארה”ב, נתקלתי במשקה של קוקה קולה מעורב בקפה (כאן הפוסט המקורי שלי, כאן תמונות, כי התמונה שצילמתי אבדה בקריסת שרת). הוא היה די מאכזב, כפי שפירטתי אז כי הטעמים לא ממש השתלבו. אז השבוע קניתי לי בקבוק של Café Azteca, המתואר כ-Sparkling & Spiced Espresso Cola. ומה אני אגיד? זה ממש מדויק.

המרכיבים כוללים קפה, קקאו, קליפת קינמון ופלפל חריף, מיץ קנה סוכר ווניל. אה, וגם עוד קפאין. והטעמים שלהם משתלבים באופן מוצלח. כלומר, אני לא לגמרי יודע איפה הקולה נכנסת לעניין, אבל המשקה עצמו טעים מאד. מעין מרקחת תבלינים שמעקצצת לי בפה (כן, אני שותה את הקולה הזו בזמן כתיבת הפוסט) וממלאת אותי בטעמים שונים ובאושר. אה, ובקפאין. היאח!

יש לי הרגשה שאני ו-Cybercandy, אנחנו עוד ניפגש.