האצלת תפקידים, האצלת אחריות

פורסם ב:

לפני כמה פוסטים כתבתי על בעיה תפיסתית עם נושאי פרטיות באינטרנט, ואיך שקשה לאנשים לעשות את ההפרדה בין מה שאפשרי לבין מה שראוי. הטענה הזו חזרה לי לראש עכשיו (כן, באמצע הלילה) כשנתקלתי בכתבה הזו (זהירות, ויינט) המדברת על אכיפה טכנולוגית של המהירות המותרת, באמצעות חסימה טכנית של יכולת ההאצה של מכוניות מעבר למהירות מסוימת.

איך הדברים מתקשרים? ובכן, מה שמדובר כאן הוא להחליף נורמה חוקית וחברתית – הקפדה על המהירות המותרת – בנורמה טכנולוגית. החוק כבר לא בא כאן בדרישה לנהג להקפיד על המהירות, אלא ליבואן וליצרן, להקפיד על התקנת בקר המהירות. נקודת הפוקוס מפסיקה להיות על התנהגות הנהג בכביש, ועוברת להתנהגות המהנדס במפעל.

המשמעות של זה לנהג בכביש, לדעתי, תהיה הצמדות כמעט אוטומטית למהירות המקסימלית. כי ברגע שחלק מהאחריות על קביעת המהירות נלקחת מהנהג אל האוטו, הנהג גם יפיל מעל עצמו את האחריות לקבוע מתי להגיע למהירות הזו.

למה זה דומה? לצומת מסוכן עם תמרור עצור. מהותו של התמרור הוא להגיד “עצור והסתכל מסביב לוודא שהכל בסדר”, אבל נהגים רבים מצייתים לחוק פשוט כפי שהוא כתוב – מגיעים לעצירה מלאה (או כמעט) ואז ממשיכים. ברגע שהציווי הוא לא “תסתכל” אלא “תעצור”, אנשים יעצרו, ולאו דווקא יסתכלו. ומה היה קורה אם המכוניות היו מתוכנתות לעצור אוטומטית מול תמרור עצור? אנשים היו מקפידים עוד פחות על להסתכל, לדעתי, ומצייתית למה שהמכונה אומרת להם. היא עוצרת? אז עוצרים. היא מאפשרת להמשיך? אז ממשיכים. אם המכונית היא זו שאמונה על הבטיחות והקפדה על החוק, אז אם המכונית מאפשרת לנו, כנראה מותר לנו, לא? כמו הפרטיות באינטרנט. אם משהו היה סודי, הוא לא היה
זמין כ”כ, נכון?

לכן אני חשדני לגבי האצלת התפקידים הזו לטכנולוגיה. לא בגלל שהטכנולוגיה לא אמינה – במקרים רבים היא אמינה יותר מאשר הגורם האנושי – אלא פשוט בגלל שהיא מאפשרת לאותו גורם אנושי להקטין ראש, ולסמוך על הגבולות המתוכנתים מראש והלא גמישים של הטכנולוגיה להחליף את שיקול הדעת שלו.


פורסם ב:

by

Comments

4 תגובות על “האצלת תפקידים, האצלת אחריות”

  1. תמונת פרופיל של עדי

    קצת 1984 לא?

  2. תמונת פרופיל של רואה שחורות

    זה אמנם לא לב העניין, אבל צריך להגיד שה"פתרון" הזה (הגבלת המהירות) לא פותר דבר. מבין כל התאונות עם נפגעים, 8% נגרמות בגלל מהירות, כאשר 6 מתוכם בגלל מהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך (כלומר פחות מהמהירות המקסימלית המותרת). כך שלכל היותר, ההתערבות הממשלתית המוגזמת הזו רלוונטית ל-2% מהתאונות עם נפגעים. כפי שאמרת, עבור רוב מוחץ של תאונות הדרכים, שיקול הדעת של הנהג הוא המכריע. ובכלל, אדם שאין סומכים על שיקול הדעת שלו, עדיף פשוט לא לתת לו רשיון.

    1. תמונת פרופיל של אבנר שחר קשתן

      זה גם נכון מאד. זה מזכיר גם את מה שדובי כתב לפני כמה ימים. המקרים של נהגים שדוהרים ב-160 קמ"ש הם מועטים, אבל הם נראים יותר טוב בעיתון, נושאים איתם מטען של דרמה והתלהבות. אבל רוב התאונות, כמו שאתה אומר, לא קשורות דווקא לזה.

  3. תמונת פרופיל של עדו
    עדו

    גורם לי לחשוב על האוטובוס שנסעתי בו לפני כמה ימים- הגבילו את האוטובוסים כך שהם לא יכולים להכניס להילוך ולנסוע עד שהדלתות סגורות, אז הנהג התחיל ללחוץ על דוושת הדלק לפני הזמן. זה גרם לכך ש*כל פעם* כשנסגרו הדלתות אחרי תחנה, האוטובוס זינק קדימה וטלטל את כל הנוסעים. אבל היי, העיקר שהנהג הרוויח שניה מצטברת בכל נסיעה שלו, ושהאוטובוס לא זז כשהנוסעים עלו.