פבר 04 2012

יומן צריכה: יאללה, ביסלי, יאללה

אחח, ביסלי, ביסלי. אחד המותגים המוצלחים והותיקים בשוק. למה אתם מתעקשים להרוס אותו, אסם? מה הוא עשה לכם רע?

כבר כתבתי על ביסלי בעבר, כי אני חושב שהוא דוגמה נפלאה לבנייה של מותג. יש לך מגוון של טעמים ככה שאנשים שונים יכולים לאהוב ביסלי גם אם הטעם שלהם שונה. יש להם צורות שונות, מה שמוסיף playfulness לחטיף, מאפשר לך לבנות מהם דברים (גלגלי פיצה מחוברים בצירי פלאפל, למשל). וכמובן, בצק מטוגן עם מונוסודיום גלוטומט, בשביל ההתמכרות. ועד כמה שאני חושב שהטעמים החדשים שמגיעים חדשות לבקרים הם חסרי יחוד או עניין יחסית לטעמים המקוריים (או לטעמים האבודים המיתולוגיים, שום-בצל וטאקו), הם עושים עבודה נהדרת בלשמור עניין במוצר. אני יודע על עצמי לספר שאני לא יכול לעמוד בפני איזוטופים חדשים של מוצרים קיימים. קוקה קולה וניל? פסק זמן לימון? אוזני המן במילוי כבש? Bring it on!

אבל אז מה באים אסם ועושים לי? את זה הם עושים:

2012-02-03 17.44.36

 

ספין-אוף. הם עשו ספין-אוף לביסלי, סדרה חדשה, מקבילה, של חטיפים מלוחים תחת השם “ביסלי יאללה”, עם אותן שתי דמויות מעצבנות מהסדרה הראשית. ובשלושה טעמים – “חריף”, “ברביקיו אמריקאי” (אמריקאי? באמת?) וכמובן, “טבעי”, שהוא כנראה אמור להיות בטעם של חיטה. עדיף, עדיין, על טעם של קונוס. רכשתי את שלושתם, ואני יכול להעיד על משיכת כתפיים קולקטיבית שנרשמה בקרב הטועמים. החריף לא חריף, הברביקיו לא אמריקאי (אבל מזכיר קצת את הביסלי ברביקיו הרגיל), והטבעי? ובכן, יש לו טעם מובהק של בצק מטוגן ומונוסודיום גלוטומט. כמו שסבתא היתה מכינה.

אבל הדבר הנוראי באמת שהם עשו כאן זה לזרוק לפח את התרומה הבולטת של הביסלי לשוק החטיפים הישראלי, והוא השפה העיצובית של החטיף. גריל הוא בצורת פוזילי מסולסל, בצל הוא טבעות. גם מותגי הבית של רשתות השיווק ידעו לא לשחק עם זה, פן יבלבלו את הלקוח המתוסכל שמזמן איבד אמון בשם של החטיף, ומזהה אותו ע”פ צבע האריזה וצורתו. אבל תראו איך נראים הביסלי יאללה החדשים:

2012-02-03 18.11.22

אתם יכולים לזהות מה כאן הטבעי, מה החריף ומה הברביקיו אמריקאי? כמובן שאתם לא. אי אפשר. כולם נראים אותו הדבר, חוץ מהחריף, שהוא קצת כהה יותר (שני העליונים משמאל). בשביל היכולת התיאורטית לטבול את הביסלי בדיפ, הם זרקו לפח ארבעים שנה של בידול!

אני מבין למה חברה תיקח מותג מוצלח ותשתמש בו למוצרים אחרים. עלית עשתה את זה עם פסק זמן בהצלחה לא מבוטלת. אבל כאן לא ברור מה ההבדל בין הביסליים החוורים הללו לבין המקור. לבלוג זה לא נותר אלא לפסוק: שערוריה!

4 תגובות

4 תגובות לפוסט “יומן צריכה: יאללה, ביסלי, יאללה”

  1. אליNo Gravatarבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 18:24

    חילול הקודש! אבל ברצינות לרגע, קשה לי להחליט אם "בטעם טבעי" זה סוג של בדיחה מתוחכמת בהפוך על הפוך (טבעי? ביסלי? מה?) או שהם בשיא הרצינות מתכוונים לכך שזה "בטעם טבעי של ביסלי" (כמו ה"ביסלי בטעם ביסלי" ז"ל הידוע גם כ"ביסלי בטעם שלושה סימני שאלה"). לגבי הצורה של הביסלי החדשים, או שזה נובע מניסיון לפשט את תהליכי היצור של החסיך ולוותר על הצורות ה"מתחוכמות" יותר, או שזה אולי חלק ממגמת ההשטחה של החטיפים של אוסם כמו הבייגלה השטוחים – כנראה מתוך ניסיון לגרום לחטיף להראות יותר דיאטתי ופחות משמין.

  2. אבנר שחר קשתןNo Gravatarבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 18:29

    במקרה של השטוחיזציה של נוף הבייגלעך הישראלי ((איזה עולם נפלא הוא זה שבו יצא לי להשתמש בביטוי הזה!)), יש סיבה קולינרית אמיתית שהופכת את הבייגלה השטוחים לעדיפים: יותר שטח פנים = יותר "בחוץ" קריספי. אבל במקרה של הביסלי זה לא ממש המקרה. הפיתולים של ביסלי גריל, למשל, חושפים הרבה יותר שטח פנים.

    אם כבר עושים ספין-אוף, הייתי מצפה שהם ינסו לעטוף את זה, כמו שאתה אומר, בכסות "בריאה". "ביסלי אפוי", או משהו כזה כמו שעשו עם אפרופו בזמנו. אבל כלום. אין אפילו טקסט שיווקי על העטיפה. 

  3. דורצחNo Gravatarבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 18:54

    לא נחשפתי לסדרה החדשה, תודה על המידע (המעציב).

    אגב, שמת לב שדמות החנון המופיעה על האריזה הלכה והשחימה עם השנים? פתאום נזכרתי בערס שצעק בטלפון בטיול בר המצווה שלי "יש פה כמה אשכנזים בטיול הזה, אנחנו מחנכים אותם".

  4. […] פשוט שנסיונות של אסם לעשות ספין-אופים למותג של ביסלי לא צלחו בעבר, לא כי המותג לא חזק, אלא כי הוא חזק מדי. אנשים לא צריכים […]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • תגובות אחרונות

  • עדכונים מטאמבלר

    • photo from Tumblr

      כשרבנים הולכים לאותב סוכנות מיתוג ושיווק של מועדונים ו-DJים.

    • photo from Tumblr

      שירות לציבור.
      רח’ רש"י, תל אביב, ינואר 2017.

    • photo from Tumblr

      רגע של לשון.
      רח’ בר גיורא, תל אביב, דצמבר 2016

  • לרישום בדואר

  • כלים

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • עמודים קבועים