סייברפאנק, זכרון וריקודים: עדכון תקופתי

חדי העין וה-RSS שביניכם יבחינו שהבלוג לא הכי פעיל לאחרונה, למרות האסופה המרשימה של הטיוטות שמחכות שאני אסיים לכתוב. לא באתי להתנצל, אלא רק, כהסבר, להביא רשימה קצרה של דברים אחרים שעשיתי לאחרונה או שאני אעשה בקרוב, שממלאים את זמני:

1) נפילתו ועלייתו של הסייברפאנק – פסטיבל אייקון

ב-16 עד ה-18 לאוקטובר מתקיים באשכול-פיס שמאחורי הסינמטק בתל-אביב פסטיבל אייקון, כשהתימה השנה היא התחדשות. ביום השני של הפסטיבל, בשעה 16:00, אני אעביר הרצאה על ז’אנר הסייברפאנק שכוכבו דרך בשנות ה-80 וצנח חזרה בשנות ה-90, ואנסה לקשר אותו להתפתחות האינטרנט ותרבות הרשת, ולראות איך רוח הסייברפאנק קיימת עדיין סביבנו. ההרשמה לפסטיבל נפתחה לא מזמן, ואתם מוזמנים לבוא (ולא רק להרצאה שלי).

(הערה: ההרצאה היא הרחבה של ההרצאה שהעברתי בכנס בדיון בחודש יוני האחרון, ואמורה לכלול יותר הדגמות ופירוט)

2) זכרון ושכחה בעידן הדיגיטלי – הכוורת

בסוף השבוע האחרון השיקה דפנה שיזף פודקאסט חדש ואקלקטי בשם הכוורת, בו היא עורכת ראיונות על רעיונות, ותופסת אנשים לשיחה על רעיונות מעניינים וספרים שבלטו לטובה. התוכנית הראשונה שעלתה, בשלב הזה, היא איתי, סביב נושא הזכרון והשכחה בעידן בו כל מה שאנחנו עושים נרשם, לדראון עולם, במאגרים של גוגל או פייסבוק, וההשלכות של השינויים הטכנולוגיים הללו על סוגיות חברתיות של פרטיות, זהות וקהילתיות. השיחה התבססה במידה רבה על הספר Delete, של ויקטור מאייר-שנברגר, שמתעסק בסוגיות החוקיות והחברתיות של הנושא.

3) הרקדן הכי טוב בעולם – הפשרות

על הפשרות כבר כתבתי כאן בעבר, אבל מאז ההתלהבות הראשונית הספקתי ללכת להמון הופעות שלהם, לראות אותם מחליפים מתופף ומוסיפים קלידנית/פרקשניסטית, מעבדים מחדש כמה שירים, מוציאים כמה שירים לגמלאות, ועם כל זה נשארים להקה שממש, ממש, ממש כיף לבוא לראות. לפני כמה שבועות הם פרסמו בטוויטר הזמנה לקהל לבוא להשתתף כניצבים בצילומי הקליפ הראשון לסינגל הראשון שלהם, ואני התייצבתי בשמחה. ואיכשהו באמצע גם שודרגתי מתפקיד מעודד בקהל לתפקיד “היורש”, עם ריקוד מטופש במיוחד. הקליפ מאד מוצלח, והלהקה גם כן. זה אמנם לא פרוייקט שבו השקעתי כמו בשניים הקודמים, אבל עדיין שווה, לא?