Aug 11 2011

העתיד כבר כאן, חלק ב’

אני כבר מזמן טוען שאנחנו חיים בעתיד. אין לנו ג’ט-פאק או מכונית מעופפת, אבל יש לנו שיחות וידאו, מאגרי מידע עצומים זמינים בטלפון הנייד, והרבה דברים שהיו נחשבים כמדע בדיוני לפני מעט מאד עשורים.

* * *

לפני כמה ימים יצא לי לנהוג ברכב שכור בו בכלל לא היה מפתח להתנעה – רק כפתור on/off המופעל כשה-“מפתח” – fob אלקטרוני פשוט – נמצא בקרבת ההגה. גם הדלתות נפתחו מעצמן ברגע ששלחתי יש לידית, בלי צורך אפילו ללחוץ על כפתור. זה לא ממש חדש. כבר שנים שה-“מפתחות” של חדרי מלון הם כרטיסים מגנטיים שמקודדים לדלת החדר, ובנוסף לפתיחת המנעול משחררות גם את מערכת החשמל של החדר, שמושבתת בלי הכרטיס בחריץ המתאים. פתרון גאוני שחוסך המון חשמל.

* * *

לא צריך כרטיסים מגנטיים בשביל זה. במלון שהייתי בו בסוף השבוע, מלון קטן בכפר קפריסאי חביב, לא היו כרטיסים. כל המלון עשוי מעץ ישן, המדרגות חורקות, והדלתות נפתחות באמצעות מפתח רגיל, המחובר למחזיק מפתחות מתכתי גדול. מחזיק המפתחות, בתוך החדר, מוכנס לתוך חריץ שמנמן, ובצליל נקישה מארון החשמל הקטן, כל השקעים והאורות בחדר חוזרים לעבוד. זה לא מדע בדיוני. זה בקושי הווה. זה עבר, ולא עבר כזה טרי בהכרח.

* * *

אז עכשיו, עקב נסיבות משמחות, אני מוצא את עצמי עם טבעת על האצבע. זו הפעם הראשונה מאז שוויתרתי על שעוני יד בגיל 20 שאני מסתובב עם חפץ עלי באופן קבוע. ואני מתחיל לחשוב על רעיונות שאפשר לשלב בטבעת הזו. כמה קשה יהיה לשתול בה צ’יפ RFID, שיזהה אותה מול חיישן מתאים? אני מניח שכל צ’יפ חכם יותר מזה ידרוש סוללה גדולה מדי, אבל האם אין משדרי RFID זעירים שאפשר להדביק על הטבעת איכשהו?

ברגע שיש לי את זה, אני יכול להתחיל לשחק עם זה. אני יכול לחבר חיישן למחשב שלי, שידלק ברגע שהיד עם הטבעת מתקרבת אליו. אני יכול, תיאורטית, להוסיף חיישן למנעול הבית שיפתח בנגיעה. אני יכול לעשות עוד הרבה דברים. אבל אני לא חושב עליהם כרגע.

אז אני אשמח לעזרתכם. גם עזרה טכנית, למי שמתמצא, לגבי מה אפשר לשלב בטבעת. וגם עזרה ברעיונות למה אפשר לעשות עם זה. כי העתיד כבר כאן. לא חבל לבזבז אותו?

11 תגובות

11 תגובות לפוסט “העתיד כבר כאן, חלק ב’”

  1. שיNo Gravatarבתאריך 11 Aug 2011 בשעה 11:14

    ראשית, הנה לך טבעת מן המוכן: http://amyjohnston.com/gallery.php?id=17

    אתה תאלץ לדבר עם מהנדס אותות אמיתי, אבל להבנתי מימוש כזה (של RFID בטבעת) הוא לא טריוואלי.

    כיסוי התג במתכת מקטין את מרחק הקריאה שלו למרחק נגיעה (ואף פחות מכך). כלומר על התג להיות חיצוני לטבעת. וכיוון שקוטר תגים מן המוכן הוא כ-15 מ”מ לפחות, זו תהיה תוספת די גדולה.

    אם אתה מוכן לקורבן העיצובי, להבנית תאלץ להשתמש ב-LF 125 קה”צ, שתוכנן להיות עמיד יותר בהפרעות של מתכות. אך גם תג כזה לא תוכל לכסות במתכת, וכמובן, שלא תוכל לצפות לקריאה ע”י קוראים זולים יחסית ממרחק רב (חיפוש מהיר באינטרנט מרמז על לא יותר מ2-4 ס”מ).

  2. שיNo Gravatarבתאריך 11 Aug 2011 בשעה 11:22

    סליחה: רדיוס של 15 מ”מ, ולא קוטר.

  3. שיNo Gravatarבתאריך 11 Aug 2011 בשעה 11:25

    יצאתי אידיוט. אכן התכוונתי במקור לקוטר, ולא לרדיוס. יפוטר כל אגף הרכש הטכני לאלתר!

  4. דוביNo Gravatarבתאריך 11 Aug 2011 בשעה 13:53

    גם לי יצא לנסוע במכונית כזו, ומאוד שועשעתי מאלמנט ה-UI שלה: בצד השני של ההגה מכפתור ההפעלה היה חור דומה לחור מנעול שלתוכו אפשר היה להכניס את ה”מפתח” של המכונית. לקח לי כמעט יום לגלות שאין שום הכרח להכניס את המפתח לשם – מספיק שהוא יהיה איפשהו בתוך האוטו כדי שניתן יהיה להתניע. זה נפלא עבור אנשים שכחניים כמוני, כי ככה אני בכלל לא צריך להוציא את המפתח מהכיס. אבל שעשע אותי שלמרות הכל, עדיין יצרו “חור מפתח” בשביל אותם אנשים שלא מסוגלים בלי ההרגל של לדחוף מפתח לפני ההתנעה – אפילו שבמכונית כזו, בה כלל לא צריך את המפתח כדי להתניע או לכבות את האוטו, יש סיכוי גדול יותר לשכוח את המפתח באוטו…

    (אין לי רעיונות בשביל הטבעת). 

  5. אורNo Gravatarבתאריך 11 Aug 2011 בשעה 14:01

    זה מאוד ישן, אבל זה נחמד :)
    http://gizmodo.com/279488/made-in-eureka-contest-results-iphone-edition 

  6. טל כהןNo Gravatarבתאריך 11 Aug 2011 בשעה 14:14

    http://www.useit.com/papers/javaring.html

  7. יאירNo Gravatarבתאריך 11 Aug 2011 בשעה 14:22

    דובי – אני נוהג ברכב כזה כבר 3 שנים.
    צריך את המפתח הפיזי במקרה שהשלט מתקלקל. ואז אתה מגלה שיש מנגנון אבטחה נוסף – אימובילייזר, שאמור לזהות חתימה כלשהי של המפתח הפיזי שמוכנס לחור. ואם, משום מה, הרכב לא מזהה את המפתח – אז אי אפשר לסובב ולהניע.
    ואחרי שאתה עובר 3 מוסכים וכמה אתרי אינטרנט שמרכזים הוראות איך לצמד מחדש מפתח ורכב, אתה מגלה שרק במוסך המרכזי יש מכשיר שמתחבר לפורט סריאלי של המנוע, ולוקח לטכנאי 10 דקות לפרמט לך את האימובילייזר ולהגדיר את המפתחות – כדאי שתביא את כולם…

    אבנר, סחתיין על הנסיבות המשמחות :) 

  8. zipdriveNo Gravatarבתאריך 11 Aug 2011 בשעה 14:29

    קח בחשבון שאם יש לך “טבעת” כזו (או צמיד, שעון, עגיל, פירסינג, או מה שלא יהיה), זו קצת בעיה במחינת פרטיות ומעקב. מלא קוראים שלא אתה שמת יוכלו לעקוב אחריך. לדעתי אם תסתפק ב- RFID גם נורא קל לשכפל את זה ולפרוץ לך לכל הדברים. אני מניח שמה שיש ב”מפתח” של המכונית יותר מתוחכם מ RFID.

  9. אלדדNo Gravatarבתאריך 11 Aug 2011 בשעה 18:15

    לפני כמה שנים התבקשתי לתת חוות דעת הנדסית על פרויקט RFID למוצר שהיה אמור להיות מאוד קטן לכן חיפשנו מישהו שכבר עשה כמה פריצות דרך בתחום. בין השאר מצאתי שבבריסטול אנגליה הצמידו תג RFID לנמלה. בעיני, מדהים!
    סופ”ש נעים :-)
    אלדד

  10. MemeNo Gravatarבתאריך 12 Aug 2011 בשעה 01:34

    הזכרתי את הנושא לפני זמן מה, כשהתחלת לדבר על זה, בפני אבא (מומחה לעיבוד אותות, כן?). התגובה שלו הייתה, בערך, “פחחח”. מכך אני מסיקה שלעניות דעתו, ומבלי שבדק את הנושא לעומק, זה לא נשמע לו כל כך ישים. הוא אמר משהו על זה שזו תצטרך להיות טבעת גדולה למדי.
    ואני נאלצת להסכים עם המגיבים שלפני לגבי הבעיה שבאפשרות פריצה. 
    סליחה אם אנחנו מקלקלים לך את העתיד, אבל נדמה לי שגם המטרה המקורית של הטבעת שלך די סבבה :-)

  11. ארך אפייםNo Gravatarבתאריך 17 Aug 2011 בשעה 09:38

    כבר הרבה זמן אנשים חיים עם דברים שהיו נחשבים למדע בדיוני זמן לא ארוך קודם.  שמיצ’יק על הקיר שאתה דוחף אותו והחדר מוצף אור.  מרכבה שנוסעת בלי סוסים.  מכשיר שדרכו אפשר לדבר עם מישהו שרחוק קילומטר ממך, ובכלל אין מה לדבר על ציפור גדולה ממתכת שמעלה אותך לשמיים, ומביאה אותך למקומות רחוקים במהירות שלא מזמן היתה שמורה לקפיצות דרך בסיפורי אגדות.

    אולי מה שהשתנה זה קצב החידושים האלה שהולך ומואץ כל הזמן, אז צריך להתרגל להמון פלאים שאנחנו זוכרים טוב את הזמן בו הם לא היו. 

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים