אחד מאבני היסוד של העתיד החזותי – של העתיד כמו שהוא אמור היה להיות, בראיית העבר, של ה-Retro-futurism, קראו לזה מה שתרצו, הוא הטלפון-וידאו. גם ה-Jet-pack, כמובן. אי אפשר לשכוח את הג’ט-פּאק שלעולם לא מגיע, אבל ללא ספק – גם הטלפון-וידאו. אחרי הכל, טלפונים עם מסך היינו לנו כבר לפני שנים, שמציגים את הטלפון אליו אנחנו מחייגים – כמה קשה זה יכול להיות להוסיף גם תמונה?
אבל זה לא קרה. טלפונים קווים שמרו על הניוון שלהם, ודווקא טלפונים סלולריים, שלא היו כל כך מרכזיים בתמונת עולם המד”בית הישנה, הפכו להיות נפוצים בכל מקום. וגם שם, לרגע, חשבנו שאולי החזון יתממש לו, אי-אז בראשית ימי הדור השלישי, כשכל ספקיות האינטרנט התהדרו בשיחות וידאו, והמכשירים התהדרו במצלמות קדמיות.
אבל גם שם ההבטחה לא התקיימה. באיכות המחורבנת של המצלמות התחרתה רק האיכות המחורבנת של הרשת הסלולרית, ושני טלפונים באותו חדר הראו רק גושים מפוקסלים ומקוטעים במקום שיחה.
אבל במקביל לכל האכזבות הללו בתחום הטלפוניה, במחשב לאט לאט נכנסו שיחות הועידה לשימוש נפוץ יותר ויותר. האיכות היתה גם גרועה בהתחלה, גם של המצלמות וגם של החיבור, אבל די מהר כבר היו לנו מצלמות רשת באיכות HD, ופס רחב, וסקייפ לכל בית. אבל איכשהו זה לא נכנס לאותה נישה תודעתית כמו הטלפון-וידאו שאליו ייחלנו. סקייפ היה משהו שאתה מתקין בשביל לדבר עם חברים בחו”ל, או עם הילדים בטיול-אחרי-הצבא, או בקונטקסט עסקי. או סייברסקס, כמובן. לא משהו יומיומי. לא משהו עתידני. סתם משהו שעושים.
אבל אז פתאום יוצא לי לראות כתבה כזו, מהיום בבוקר, על שילוב סקייפ בטלוויזיות. ופתאום הבנת י עד כמה המד”ב הזה נתקע לנו בראש ולא מרפה, וממש מפריע לנו לפעמים לנצל את הטכנולוגיות באופן מירבי. הפתרון הזה פשוט ואינטואיטיבי. לוקחים את טכנולוגיית שיחות הוידאו שהוכחה כעובדת, משלבים אותה בטלוויזיה שגם ככה יש בסלון, וגמרנו! ואין סיבה שזה לא יעבוד, ברגע שזה יעבור את חבלי הלידה.
האובססיה על זה שהטלפון יעבוד כמו בקליפ של הסימפונס כאן למעלה, או להתעקש שנסתובב לכל מקום עם ג’ט-פאק, הוא זה שגורם לנו לחשוב כל הזמן שהעתיד עוד לא הגיע. זה נכון שהעתיד הזה שעליו חלמנו לא הגיע. אבל הוא לא העתיד שלנו. הוא העתיד של העבר, של הסימפסונס בשנות התשעים, שהיא בתורה נשענת על נוסטלגיה לג’טסונס של שנות השישים. אנחנו לא צריכים את הרטרו-פיוצ’ריזם הזה, עד כמה שהוא אולי חינני ואסתטי. יש לנו מספיק עתיד סביבנו.
Comments
9 תגובות על “העתיד כבר כאן, מי צריך ג’ט-פאק?”
עוד פוסט בבלוג! אושר ושמחה! והיום: העתיד כבר כאן, מי לעזאזל צריך ג’ט-פאק? – http://blog.strawjackal.org/2010/01/noje…
@lisardggY ראה תגובתי מפעם כאן http://hahem.co.il/false/archives/216
@lisardggY Time is funny
[…] This post was mentioned on Twitter by Avner Kashtan, Shahar Even-Dar Mand. Shahar Even-Dar Mand said: RT: @lisardggY: עוד פוסט בבלוג! אושר ושמחה! והיום: העתיד כבר כאן, מי לעזאזל צריך ג’ט-פאק? – http://tinyurl.com/ykpkgog […]
וזו בדיוק הסיבה שביפן עכשיו מנסים לבנות רובוטי ענק אמיתיים.
סבבה. אני מעדיפה להמשיך לחכות ל-hoverboard שלי.
לפי ג'וס וודון: בעתיד העשירים יהיו עשירים יותר, העניים – עניים יותר, ויהיו מכוניות מעופפות.
כשיהיו מכוניות מעופפות תקרא לי.
עומר, אתה לא מבין, זה כי ביפן חיים במאה ה24, ובמאה ה24 אכן יהיו רובוטים ענקיים. (ובוא נעמיד פנים ששמתי פה את הלינק לכתבה ההיא מהאוניון)
[הכוונה כאן היא לכתבה הזו, כמובן. –העורך]
[…] אבנר קשתן בשפה עברית אני כבר מזמן טוען שאנחנו חיים בעתיד. אין לנו ג’ט-פאק או מכונית מעופפת, […]