ארכיון התגית 'ממים'

May 30 2016

קפטן אמריקה, סוכן הידרה או: נפילתם ועלייתם של הסיפורים הגדולים

בימים האחרונים נפל דבר בקהל הגיקים וחובבי הקומיקס: בגליון חדש של קפטן אמריקה, נחשף הגיבור כסוכן שתול של הידרה, ארגון הטרור הפסוודו-נאצי החביב על קוראי הקומיקס וצופי הסרטים (ואם אתם מכירים את עולם הקומיקס של מארוול רק מהסרטים, אל תדאגו. הם לא חולקים עלילות עם הקומיקס, ואם הטוויסט הזה יתורגם גם לקולנוע, זה כנראה יקרה רק עוד כמה שנים, מנסיון העבר). ולא סתם שהוא סוכן שתול של הידרה, הוא תמיד היה – מאז ילדותו, ותמיד עבד איתם.

hailhydra

אז יש הרבה דברים שאפשר להגיד על המהלך הזה של מארוול – והאינטרנט, בהיותו האינטרנט, כבר אמר את רובם. אביגיל נוסבאום, למשל, כתבה מאמר-טוויטר מעניין על איך התפיסה של הידרה כ-“נאצים נחבאים” גם מפספסת את הכח העלילתי של כאילו-נאצים, ורק נותנת עוד דלק לתפיסות העולם הקונספירטיביות שמילאו את החשיבה הנאצית.

ממיפיקציה מיידית

אבל לא פחות מעניינת היתה התגובה הציבורית לטוויסט העלילתי הזה. קפטן אמריקה, כמו סופרמן, הוא דמות שקשה לאהוב. יש משהו ב-goodie two-shoes שלו, בזה שהוא תמיד נחמד וצנוע ואמיץ וגיבור מדי, תמיד lawful good מדי, שצריך תמיד להתאמץ להפוך אותו לדמות מעניינת. אבל עם כל זה, נראה שבכל זאת יש לו קהל מעריצים לא קטן, שמיד הזדעק בכאב לשמע הבשורה.

חלק מהתגובות היו, כמובן, משועשעות. תוך שעות צץ לו הגל הראשון של ממים, זה שלקח את הפאנל של החשיפה, זה שכאן למעלה, והחליף את המילים של קפטן אמריקה במשהו אחר. הקו המקשר הבולט? דושיות. את ה-“הייל הידרה” מחליפות סיסמאות של טרולים, תומכי טראמפ, גיימרגייטרים ופעילי זכויות הגבר, החל מלחישת “Make America Great Again” ועד “This is actually about ethics in games journalism”.

אבל הגל השני של הממים היה מוצלח אפילו יותר, כי אפשר היה לראות איך משתקפות בו התחושות של אנשים. בממים האלה, אנשים החליפו את קפטן אמריקה בדמויות קומיקס אחרות, והמשפט הוחלף למשהו שמהווה, כמו אצל קפטן אמריקה, את הבגידה הגדולה ביותר בעקרונות שלהם.

וזה נהדר לראות שדרך ההומור האינסטינקטיבי הזה, שממלא את טוויטר וטאמבלר בווריאציות אינסופיות של אותן בדיחות, אפשר לראות איך רגשות אמיתיים צפים, איך הנורמות שמתהוות להם של איך הבדיחה הזו, בתבנית הזו אמורה לעבוד, חושפת לנו איך הקהילה הקולקטיבית מרגישה בנושא.

הסיפורים הגדולים חוזרים

אבל בסופו של דבר, לדעתי, כל הנושא הזה יהיה ברווז עיתונאי. הרבה התלהבות לטווח קצר שבסיומה, כך אני מאמין הכל יחזור לקדמותו. אז כן, מכונת  היח”צ של מארוול מנסים לשכנע את הבלוגרים והעיתונאים שמדובר בשינוי אמיתי ומהלך רציני. כך אומר טום ברוורט, עורך בסדרה, לבאזפיד:

כן, זה באמת סטיב רוג’רס. לא כפיל, לא שיבוט, לא רובוט ולא שום דבר כזה. [כותב הסדרה הנוכחי] ניק ספנסר הציע את הרעיון כחלק מהמחשבות על רענון הדמות לכבוד חגיגות 75 השנה שלה. אהבנו את מה שהוא הציע ורצנו עם זה, וזו רק ההתחלה

על פניו, נראה כמו כיוון ספרותי נועז ומעניין לדמות. רק שרוב הסיכויים שזה בולשיט. שזה עוד שינוי כיוון מהותי ונועז שמתברר להיות גלגול נוסף של מותו וחזרתו של סופרמן, אחד האירועים המוטעים ו/או ציניים בהיסטוריה של תעשיית הקומיקס, בו הודיעה חברת DC, בשנות ה-90, על מותו של סופרמן – אירוע שמכר המון גליונות, עורר זעם ו/או תדהמה ציבורית… ובסוף בוטל, עבר retcon, וסופרמן הוחזר לחיים, מה שהפך את הזעם למרירות וחוסר אמון – ותחושת בגידה – כלפי החברה והכותבים שלה. אבל באמת שמי שמספר את זה הכי טוב זה מקס לאנדיס:

כי בסופו של דבר, מארוול לא יכולים, ממש, להפוך את הדמות של קפטן אמריקה לסוכן הידרה מרושע. הם לא יכולים, כי הסדרה הנוכחית שבה זה נחשף היא לא הקפטן אמריקה. אין אף סדרת קומיקס, סרט או סדרה שיכולים להגיד שהם קובעים מי זה קפטן אמריקה. הדמות גדולה יותר, חזקה יותר מכל כותב ספציפי של סדרה נקודתית. הוא גדול יותר מהסרטים הנוכחיים. הוא דמות שיש לה מאפיינים שחוזרים על עצמם כבר 75 שנה. לא משנה איזה טוויסט יעשו עליו, קפטן אמריקה עדיין יהיה האנדרדוג שקיבל צ’אנס להיות גיבור. ספיידרמן יהיה הטינאייג’ר שנקרע בין לדאוג לעצמו לבין האחריות שהכוחות שלו נותנים לו. זה חלק מהדמות, גם אם בוריאנטים מסוימים – בסרט, או יקום אלטרניטיבי, או סדרת קומיקס מוגבלת שלא בהכרח משפיעה על ה-continuity המתמשך, הוא לרגע יהיה משהו אחר. הוא תמיד יחזור להיות מי שהוא.

ב-Men of Good Fortune, הסיפור האהוב עלי בסדרת הסאנדמן של ניל גיימן, מתוארים מפגשים בין מורפיאוס, חלום, אחד מה-Endless, עם הוב גאדלינג, בן-אדם פשוט שנהיה בן אלמוות. פעם במאה הם נפגשים ומדברים על איך העולם משתנה סביבם. באחד מהמקרים, מתישהו במאה ה-18, גאדלינג מתלונן על זה שהוא ראה עיבוד של המלך ליר, של שייקספיר, אבל בעיבוד חדש עם סוף שמח, לא טרגדיה. “זה לא יחזיק”, אומר מורפיאוס. “הסיפורים הגדולים תמיד חוזרים לצורתם המקורית”.

 

אthe great stories

אז אולי קפטן אמריקה זה לא שייקספיר. אבל גם 75 שנה זה די מכובד, ומראה על שרידות מאד מרשימה של הרעיון של קפטן אמריקה, של הדמות שאנשים חוזרים אליה שוב ושוב. דריל גרגורי משחק על זה בפנדמוניום המצוין שלו, על איך הדמויות האיקוניות הללו של המחצית הראשונה של המאה ה-20 עדיין משפיעות במאה ה-21. אז אולי קפטן אמריקה הוא לא “הסיפורים הגדולים”. ואולי יש כאן גם שיקולים כלכליים נטו, שאי אפשר להפוך לרעה דמות פופולרית שמוכרת קומיקסים, סרטים וצעצועים במיליארדי דולרים. אבל תהיה הסיבה מה שתהיה, סטיב רוג’רס, קפטן אמריקה, אויבה של הידרה והמגן – הפיזי והמוסרי – של ארה”ב, יחזור לצורתו המקורית.

Comments Off on קפטן אמריקה, סוכן הידרה או: נפילתם ועלייתם של הסיפורים הגדולים

Mar 03 2014

עשה לך מם

כבר לא מעט זמן שהממים (או, אם נדייק, ה-Image Macros) הם חלק מהנוף האינטרנטי, בין אם פשוט כבדיחה, ובין אם כאמצעי רטורי שיחתי, דרך להעביר נקודה. יש את Conspiracy Keanu בשביל להביא תאוריית קונספירציה מטופשות, פריי מפיוצ’רמה בשביל להקביל שני דברים דומים כביכול, Philosoraptor בשביל להציב שאלות כאילו-פילוסופיות, וכו’. יש כאן שפה ברורה שהפרה שלה תגרום לצרימה אצל אנשים שבקיאים בה, וכנראה גם לבוז מתמשך – כי זה האינטרנט, אחרי הכל.

Conspiracy Keanu meme saying "What if soy milk is just regular milk introducing himself in Spanish"

ואז מתחילים מקרי הקצה. מה קורה כשיש אימרה או בדיחה שנופלת על יותר מאשר תבנית אחת? יש לנו תבניות שיש ביניהן חפיפה. Conspiracy Keanu למשל, מאד דומה ל-Sudden Clarity Clarence, שמשמש לבדיחות של הארה פתאומית (של דברים מטופשים, לרוב), מה שיכול גם להיות סוג של תאורית קונספירציה. ו-Matrix Morpheus תמיד פותח ב-“What if I told you”, אבל משם ממשיך או לתאוריות קונספירציה, או לנזיפה של אנשים על ה-glaringly obvious. אפשר בקלות לחשוב על אותה בדיחה שתתאים לשלוש התבניות הללו.

image

אבל כשבדיחה מתחילה לרוץ לה באינטרנט, מלא אנשים מתחילים לחזור עליה, וכל אחד מפרש אותה טיפה שונה. אולי מה שלאדם אחד היא תאוריית קונספירציה, לאחר היא הארה פילוסופית? או שהיא הארה מטופשת מספיק בשביל להיות מתאימה לסטלנים? בשביל זה יש את פילוסורפטור, או את Really High Guy.

image

ולפעמים אנשים לא ממש מבינים את הקטע של התבניות שהם משתמשים בהן, או אולי מפרשים אותן (או את הבדיחה) טיפה אחרת. אולי המבנה של “אולי X הוא בעצם Y” מציב דיכוטומיה מספיק ברורה בשביל שהם ירצו להשתמש ב-Futurama Fry, למרות שזה לא בדיוק במבנה הקלאסי של המם. או אולי מישהו חושב שכל בדיחה הולכת טוב עם חתולים, שהם אבן היסוד של הז’אנר.

image

או אולי אנשים סתם לוקחים את זה לכיוון אחר. אולי מספיק להם שיש בתמונה אלמנט כלשהו שמתייחס לבדיחה, גם אם הוא לא מתאים לשימוש הקלאסי של התמונה הזו? מה אם במקום להשתמש במם בשביל לתת הקשר אחר לבדיחה, משתמשים בו כאלמנט משלים שמתבסס על הבדיחה?

image

ולפעמים קורה שהבדיחה חורגת לה מתוך עולם הממים. חורגת לה, אפילו, מתוך האינטרנט, ומחלחלת לעולם האמיתי.

image

אבל החביב עלי ביותר הוא כשהבדיחה מתקפלת אל תוך עצמה, עוברת טרנספורמציות, ולפעמים תרגומים לשפות אחרות, עד שאתה כבר לא יודע מה לחשוב על הבדיחה הזו. ואם היא יותר טובה עכשיו, או פחות, או בכלל לא ברורה.

sin lactosa

וכמובן, על כל גרסה, נוסח או וריאנט שתוכל לחשוב עליו, באינטרנט תוכל למצוא עוד עשרים. גרסאות גרועות, מוצלחות, מיותרות, מבריקות וביזאריות. כי בשביל זה יש אינטרנט.

תגובה אחת

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים