ארכיון התגית 'מיקי מאוס'

נוב 30 2010

חמוד, יותר חמוד, הכי חמוד

אני מנסה, ומתקשה, למצוא משהו קוהרנטי להגיד על חברה שבה מישהו מרגיש צורך לצייר גרסא חמודה של מיקי מאוס. מיקי מאוס הוא דמות מסוגננת שבה העכבריות נשארת אך ורק ברמה האיקונית. יש זנב ויש אוזניים גדולות, והם הדברים היחידים שמקשרים בינו לבין החיה. האוזנים עגולות, הזנב קצר, ווולט דיסני עשה כל מה שיכל כדי להפוך את מיקי לכמה שפחות עכבר, כמה שיותר חמוד. אבל זה לא מספיק כבר, בימינו. הסטנדרטים של חמידות השתנו, עם הרבה השפעה מתרבות ה-Kawaii, החמידות גדולת-העיניים של היפנים, של הלו קיטי ופיקאצ’ו.  מספיק בשביל שמישהו – אמנם מישהו באינטרנט ולא בדיסני, אבל גם שם רואים את ההשפעה – ירגיש צורך ליצור את התמונות הללו:

MickeyMouse_Front

 

ואני שואל, האמנם סובלים הילדים של ימינו מכזה עודף-חמידות שמיקי מאוס פשוט לא עושה להם את זה? האם החתולים של CuteOverload ו-LOLCreatures מצד אחד, ו-Sailor Moon והלו קיטי מצד שני, העלו את הרף של החמידות?

ואם כבר בחתולים עסקינן, איך אפשר להתחרות בחתול שמפנה זוג עיניים חמודות אל המצלמה? בעזרת חתול שמפנה שני זוגות עיניים, כמובן! הצייר קייסי ולדון אומר “ציירתי סדרה של חתולים מרובעי-עיניים בנסיון להכפיל את החמידות שלהם. אני לא בטוח שזה הצליח”.

kitty_kitty_blog-copy

 

(ותודה ל-Daily What על שתי התמונות)

4 תגובות

יונ 10 2009

מיקי, מיהו?

ראיתי היום בחורה ברחוב, בת 20 לכל היותר, לובשת גופיה עם הדפס של מיקי מאוס. מיקי מאוס!

מה לה ולמיקי מאוס? מה הקשר בין בחורה בת 20 לעכבר בן 81, שלא הופיע בקולנוע כבר עשרות שנים, שמוצא את עצמו עושה חלטורות מטריקס במשחקי מחשב ומופיע, מעשה שוורצנגר, בקטעי ארכיון מעובדים בסרטים חדשים?

מיקי מאוס עדיין חי וקיים במודעות הציבורית. הוא עדיין מסמל לנו את חברת וולט דיסני כולה, שלא לומר את כלל התרבות האמריקאית. לאנשים מסוימים הוא סמל לתום וליושר. לאנשים אחרים הוא סימן לשטחיות של המחשבה האמריקאית, או לאימפריאליזם התרבותי שלה.

אבל מיהו המיקי הזה שהתברג לו כל-כך יפה למודעות שלנו? מה הקטע שלו? אני פשוט לא מצליח לבנות לי תמונה בראש של מי זה מיקי מאוס. את חבריו לגווארדיה הותיקה של הדמויות אני יכול לאפיין לא רע – לבאגס באני יש את החוצפנות ושביעות הרצון העצמית. לקרמיט יש את הנבעכיות החמודה, ואפילו לדונאלד דאק, הקולגה הצמודה של מיקי, יש איזו נרגנות חיננית. אבל מיקי? כלום! לוח חלק!

אולי האנמיות הזו היא שמאפשרת לו להיות כל-כך אוניברסלי. אפשר להשליך עליו כל מה שנרצה כי אין לו מספיק אופי משלו. זו טכניקה מקובלת באפיון גיבורים של ספרי ילדים ונוער, כך קראתי, כי זה מאפשר לקורא להכניס את עצמו לתפקיד הגיבור. בסרטים הראשונים אולי עוד היה לו איזה אופי, כמו שאפשר לראות בסרטון המקורי שם למעלה, אבל הוא פשוט עשה לעצמו ניתוח הסרת אופי ציבורי כדי לחיות לעד. אף אחד לא יכול לא לאהוב אותו, או לאסור על שידורו. הוא איבד את אופיו, אבל הפך להיות הלוגו הרשמי של החברה. מיקי מאוס מעדיף לעבוד מאחורי הקלעים, בצללים. צילו נח על כל דבר שיוצא מהאולפנים. מי יודע מה הוא יעשה הלאה.

The greatest trick the devil ever pulled was convincing the world that he didn’t exist

– The Usual Suspects

7 תגובות