ארכיון התגית 'מדע'

Nov 21 2012

קסם/מדע

IMG_20120205_165339

האם אתם יכולים להבין מה תפס את העין שלי בתמונה הזו, במדף צעצועים בחנות אקראית אי-שם?

סדרת המוצרים כולה נקראת “Science Capsules”. כדי להדגיש את הנקודה, נבחרה דמות דמוית אינשטיין (הארכטיפ של המדען), ואתר החברה מבטיח גישה ל-“מאורת המדע הסודית ביותר של פרופסור Ein-O”.

אבל מה הם המוצרים הללו? “קפסולת הפיצוץ” אני יכול לקבל – פיצוצים זה באמת אחד השימושים היותר ויזואליים של המדע, ואין לי שום טענות למי שמקדם את הנושא. גם “קפסולת הדינמיט” (בצד שמאל החשוך) לגיטימי לחלוטין. אחרי הכל, האם המצאת הדינמיט לא הניבה את ההון שאפשר לאלפרד נובל לייסד את מסורת הפרסים המדעיים שנושאים את שמו? כמובן.

אבל “קפסולת הקסם”? כותרת המשנה מכריזה על  “4 ניסויים מדהימים”, אבל הבחירה בקסם – ויותר מכך, הערבוב בין קסם ומדע, היא מעניינת. גם מדע וגם קסם, בהקשר הזה, הם דברים שעושים משהו. משהו דרמטי. פיצוצים! דינמיט! כדורי אש! זיקוקים! הם מדע? הם קסם? מה ההבדל?

4 תגובות

Sep 29 2012

הנזיר החשמלי

“ראשית, באפריל 1746, העביר [אב המנזר נולה (Nollet)] את הזרם האגור בצנצנות ליידן דרך שרשרת המורכבת מ-180 מחברי המשמר המלכותי בפריס, וזמן מועט מאוחר יותר ביצע ניסוי דומה, אך גדול יותר, במנזר הקרתוזי.

באמצעות חוטי ברזל אשר נמתחו בין כל שני נזירים, הוא יצר מעגל גדול, בהיקף של כ-1,600 מטר, ודרכו הוא שחרר את המטען של צנצנותיו. בכל המקרים, התוצאה היתה שברגע שחרור המטען, כל האנשים במסלול קפצו, ובכך הראו שמכת החשמל הורגשה אצל כולם באותו רגע ובאותה עוצמה”.

“היסטוריה של טלגרפיה חשמלית, עד שנת 1837”, ג’ון ג’וסף פאהי, 1884

עוד נדבך לרשימה המכובדת של תרומתם של מסדרי הנזירים למדע המודרני.

2 תגובות

Jan 17 2009

מספר השוואות מיותרות

יובל דרור מביא טבלה של קידומות לגדלים – אחרי שעוברים את הג’יגה והטרה והאקסא, מה הלאה?

הקידומות הסטנדרטיות, מה שנקרא ה-SI Prefixes, מגיעות עד yotta-, שהוא 1024. מה זה אומר בפועל? יוטהבייט אחד מכיל מיליארד טרהבייט. זה אומר שעל דיסק בגודל יוטהבייט, בהינתן קבצי מוזיקה באיכות של CD ולא סתם MP3, כלומר כ-10MB/דקה, נוכל לשמור כ-95,367,431,640,625,000 דקות של מוזיקה, כלומר כ-180 מיליארד שנה. בלי לחזור על אותו שיר פעמיים. יפה.

אבל הטבלה של יובל מכילה הרחבות ל-SI Prefix. מצאתי מקור טיפה פחות מפוקפק להצעות הלא-רשמיות הללו כאן, והכותב מציע להרחיב את המונחים עד ללומה- (Luma), שמציין 1063. למה צריך את זה, בהנתן שאנחנו עוד לא מתעסקים באקסות, שלא לומר ביוטות? כי אנחנו יכולים.

אז אחרי מחסום היוטה האימתני, הוא מביא לנו את הקסונה (xona-), שמציינת 1027. אם ננסה לשמור על דיסק בגודל קסונהבייט סרטים בפורמט BlueRay FullHD (כ-6GB/שעה, נראה לי), נוכל לשמור 155,220,429,102,579,752 שעות, כלומר כ-17 טריליון שנה, בלי לחזור על אותו סרט פעמיים. יפה מאד.

הסקאלה המורחבת מגיעה, כאמור, עד לומהבייט. אם נניח, לרגע, פורמט חדש וחדשני, 5-מימדי, רב-חושי, כלל-חוויתי. ונניח לרגע שנפח המידע של קובץ כזה הוא פי מיליארד מסרטי הבלו-ריי שלנו. נגיד אקסאבייט לשנייה. כמה כאלה נוכל לשמור על דיסק בגודל לומהבייט? אנחנו עדין מדברים על כמות של שנים שהמחשבון שלי לא יכול להציג שלא בפורמט מדעי, כלומר כ-3.1e+37. המספר היחיד שאני יכול למצוא שמכניס את זה לפרופורציה הוא כמות האטומים ביקום, שעדיין, ע”פ חישוב גס, עוברת את הלומה- בהפרש ניכר: 1080. לפחות זה.

2 תגובות

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים