ארכיון התגית 'כלכלה'

May 01 2009

שתי מחשבות על מיסוי באמצע הלילה

רוב הויכוחים על איך אמור לעבוד המיסוי בחברה – בין אם עם אנשים אחרים או ביני לבין עצמי – מגיעים בסופו של דבר לוויכוח על צדק. על האם זה צודק לקחת יותר כסף מאדם אחד, פרופורציונאלית, רק בגלל שהוא מרוויח יותר. על פניו, חשוב לשמור כאן על שוויון ועל צדק חלוקתי. אבל אני מרגיש שיש הבדל שהוא יותר מאשר כמותי בין לקחת 1,000 ש”ח ממישהו שמרוויח 5,000, לבין לקחת 10,000 ש”ח ממישהו שמרוויח 50,000. כי המצבים שלהם לא מקבילים, בשום צורה חוץ מאשר של מספרים על נייר.  כי אפשר לדבר הרבה על צדק ולהתייחס לשני האנשים כשווים ולקחת משניהם אחוז שווה, אבל בסופו של דבר אחד נשאר ביד עם 40,000 ש”ח, ואחד בקושי סוגר את החודש. וכאן נכנס ההבדל האיכותי ביניהם, וכאן צריכה המדינה להכניס שיקול שהוא מעבר לצדק החלוקתי, והוא צדק חברתי. כי יש רמה בסיסית אלה המדינה צריכה לדאוג שאזרחיה יגיעו.

* * *

ואם כבר בצדק חלוקתי עסקנו, אני חושב שבסופו של דבר, רוב האוכלוסיה לא באמת מתנגדת לשלם מס הכנסה, אפילו מס גבוה יותר פרופורציונאלית, אם הם רק היו מרגישים שהמיסים הללו באים לידי ביטוי. אני אפילו לא מדבר כאן על לקבל מהמדינה זכויות יתר תמורת המיסוי המוגבר. אני מדבר כאן פשוט על קבלת השירותים הבסיסיים אותם המסים הללו מממנים: שירותי בריאות יעילים ואמינים, שירותי חינוך שלא דורשים השלמות ותוספי-תשלום. תשתיות לאומיות יעילות. אבל אנשים מאבדים אמון במערכת הממלכתית, ולכן כואב להם לשלם לה. הם רוצים את הכסף אצלהם ביד בשביל ללכת לחלופות פרטיות, מרפאות מומחים ומורים צמודים. שפר את האמון בממשלה – מנעת הרבה מתחים חברתיים שנובעים מתחושת הפרה של הצדק החלוקתי.

* * *

ואני עדיין לא רואה את עצמי כסוציאליסט.

12 תגובות

Feb 03 2009

שיר מיתון

Douglas Adams, Dirk Gently’s Holistic Detective Agency, 1987:

‘But the silliest feature of all was that if you wanted your company accounts represented as a piece of music, it could do that as well. Well, I thought it was silly. The corporate world went bananas over it.’

. . .

‘You see, any aspect of a piece of music can be expressed as a sequence or pattern of numbers,’  enthused Richard. ‘Numbers can express the pitch of notes, the length of notes, patterns of pitches and lengths.’

. . .

The yearly accounts of most British companies emerged sounding like the Dead March from Saul, but in Japan they went for it like a pack of rats. It produced lots of cheery company anthems that started well, but if you were going to criticise you’d probably say that they tended to get a bit loud and squeaky at the end.

Microsoft Songsmith fed Stock Chart data, on YouTube, 2009:

Comments Off on שיר מיתון

Jan 01 2009

פרסום בויקיפדיה: הון והתנדבות

דורה קישינבסקי כותבת בכלכליסט על מסע ההתרמה של קרן ויקימדיה ומבקרת את מדיניות האי-פרסום המונהגת בה:

…אבל אם באמת רוצים להועיל לעולם, למה לא לקחת כסף מתאגידים עשירים כדי לספק מידע לגולשים עניים?

אני יכול להגיב לטענות הללו בשני מישורים – העקרוני והפרקטי. ברמה העקרונית, אני לא מסכים עם התפיסה שאם יש פוטנציאל רווח, חייבים לממש אותו. לא כל דבר חייב להיות למקסם את הרווחים שלו, או בכלל להיות רווחי. אפילו ארחיב ואומר שיש דברים שראוי שלא יהיו רווחיים, כי אני לא רוצה ששיקולי הרווחיות יהיו שיקולים שמנחים את ההתנהלות שלהם.

וזה מוביל אותנו להתנגדות הפרקטית שלי להפיכת ויקיפדיה לפרוייקט שמכניס כסף. ברגע שויקיפדיה תהיה מחוייבת להחזיק את עצמה כלכלית היא תהיה נתונה ללחצים של המפרסמים. כמו שאנחנו רואים באתרי תוכן אחרים, בין אם התוכן הוא של גולשים או לא, המפרסמים תמין ינסו להשתלט על אחוזים גדולים ככל האפשר משטח המסך ולהכנס עמוק ככל האפשר לתכנים. ואפילו אם יעמדו מנהלי ועורכי ויקפדיה על עקרונותיהם וידאגו לפרסום מתון, זה עדיין יפגע באמון של הציבור בתכנים שלה.

וזה עוד רק מצד הקוראים – אבל מה מצד הכותבים? האם הם יקבלו אחוזים מרווחי הפרסומות? אני מניח שלא, אחרי הכל האתר בנוי על עדכונים פתוחים לכל דורש, ללא צורך להשאיר פרטי חשבון בנק. אבל התוכן שלהם הוא זה שמייצר את הרווחים. מה יקרה למוטיבציה שלהם, לנכונות לעדכן את התכנים, כשהם פתאום מרגישים שהם עובדים בחינם? ויקיפדיה נשענת על מתנדביה, ומאד קשה לשכנע אנשים להתנדב לשירות אינטרס מסחרי, לעומת פרוייקט חופשי. אפשר לראות את מה שקרה עם ה-Enciclopedia Libre, שהתפצלה מויקיפדיה הספרדית ב-2002 עקב החשש, בין השאר, שויקיפדיה תכיל פרסומות.

גם ההשוואה לקרן מוזילה, האחראית על דפדפן הקוד-פתוח פיירפוקס, לא ממש במקום. פיירפוקס הוא אמנם פרוייקט קוד-פתוח, אבל הוא מפותח ברובו ע”י תוכניתנים מקצועיים שעובדים עבור מוזילה או חברות אחרות בעלות אינטרס מסחרי בפיירפוקס. לפני שנתיים, אחוז הקוד שנכתב ע”י מתנדבים בקהילה עמד על כ-27%. מרשים יחסית לפרוייקט תוכנה, אבל לא מודל שויקיפדיה יכולה להתבסס עליו – מוזילה יכולה להעסיק תוכניתנים, אבל ויקיפדיה לא יכולה להעסיק כותבים.

בנוגע להאשמות של הניצול הציני של כספי התרומות – כאן אין לי ויכוח. מצד שני, אני לא רואה איך מצב שבו הכסף מגיע מפרסום יהיה שונה. מה שצריך לעשות הוא לפרסם ככל האפשר את ההתנהלות הכלכלית של הקרן, לחשוף אותה לאור, ולאיים בירידה בהצלחה של הויקיפדיה – מאותן סיבות שציינתי למעלה – כתוצאה הבלתי נמנעת של השחיתות.

לסיכום, עם כל ההתנגדויות העקרוניות שיש לי לגבי פתיחת ויקיפדיה לפרסום, אני חושב שהשיקולים הפרקטיים חזקים עוד יותר. פרסום יגרום לפיצול בקהילת הכותבים, צמצום קצב העלאת התכנים והתמרמרות בקרב המתנדבים. וחבל, כי ויקיפדיה זה באמת אחלה דבר, ואני השתמשתי בה די הרבה בזמן כתיבת ההודעה הזו.

6 תגובות

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים