ארכיון התגית 'ויקיפדיה'

May 01 2020

טיול בעקבות הנתונים

אז היום מצאתי את עצמי בעמוד הויקיפדיה של גוש דן. לא משהו יוצא דופן, סתם תהיתי בנוגע לנתוני האוכלוסיה. וככל שהתעמקתי, יותר דברים היו מבולבלים, ולא ברור לי כבר אשמת מי זה – ערבוב של טעויות עריכה, לינקים מתים, נתונים לא זמינים ואחרי כל זה, בסופו של דבר, בחירה לא ברורה של *איזה* נתונים להציג. אז בואו, אני אנסה להוליך אתכם בתהליך שאני עברתי היום אחר הצהריים, בתקווה שהוא יהיה מעניין גם לכם.

בעקבות טעות ההקלדה

ראשית, כך נראית טבלת נתוני האוכלוסייה בעמוד הויקיפדיה בעברית, בראשון למאי, 2020:

מה שהציק לי במבט הראשון הוא החלוקה האתנית של האוכלוסייה. כלומר יש לנו סה”כ, ויש נתון של “יהודים ואחרים” (לא ברור מה זה אחרים כאן), ואז נתון היהודים, מתוך הנתון הקודם, ואז ערבים, ספציפית, כנראה לא מתוך ה-“אחרים”. אז בעצם אנחנו רואים את היהודים פעמיים, בשתי עמודות. מבלבל? כן. אז חיפשתי נתונים באתרים אחרים, לראות אם יש הבדל.

הגעתי די מהר לאתר בשם “המכלול”, גם הוא מבוסס ויקי, המתאר את עצמו כ-“אנציקלופדיה שיתופית, יהודית ומהימנה בלשון נקייה ובאספקלריה תורנית”, מה שזה לא אומר. ובעמוד הזה ראיתי מה שנראה, במבט ראשון, כהעתק של הטבלה מויקיפדיה:

אין באמת בעיה עם העתקה מויקיפדיה – זה חלק מתנאי השימוש של האתר – אבל משהו קפץ לי לעין, וזה שהנתון הסופי של סך האוכלוסייה שונה מהטבלה בויקיפדיה – הפרש של כמעט 350 אלף איש, וזאת למרות שהנתונים אמורים להגיע מאותו מקור (אותו דו”ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), ורוב הנתונים בטבלה נראים זהים. כאן חשדתי. אבל הופתעתי לגלות שהתשובות יותר מבלבלות משחשבתי שיהיו.

דבר ראשון, הטבלה בויקיפדיה פשוט לא הגיונית:

אם סך האוכלוסייה מורכב מיהודים, ערבים ואחרים, אז הוא אמור להיות פשוט 408,200 + 17,900, כלומר 426,100 – המספר הרשום באתר המכלול. מאיפה הגיעו ה-75,009 הנוספים בת”א? ממש לא ברור. עוד יותר לא ברור למה הסה”כ כ”כ שונה. מכיוון ששאר העמודות לא השתנו, אמור להיות הבדל של 75,009 בסה”כ, לא של כמעט 350 אלף. (ואני מתעלם כאן מטעות ההקלדה בויקיפדיה שהשמיטה את הספרה 0 מסוף המספר, והורידה 90% מהאוכלוסייה בטעות)

מה שקרה כאן, לדעתי, הוא שמישהו בא לעדכן את ויקיפדיה עם נתונים חדשים יותר מאשר של 2014. אבל נעשתה עבודה חלקית – הוזנו נתונים עדכניים לסך התושבים בעיר ת”א, ונתונים עדכניים לסך גוש דן, אבל בלי להשלים את כל הנתונים, מה שהוביל לערבוב נתונים ממקורות שונים, בלי שום הגיון. אפשר לראות שהעדכונים האחרונים, מה-26 לאפריל 2020, עשו בדיוק את זה: שינו רק את שני התאים הללו בטבלה בלי להתחשב בשאר (ועוד טעו בהקלדה). אין מסתורין גדול, אבל עדיין נשארתי מוטרד לגבי החלוקה האתנית של הנתונים. אז החלטתי ללכת לדו”ח המקורי של הלמ”ס להבין. כאן החיים נהיו מסובכים עוד יותר.

בעקבות הנתונים

אז כמובן שהלינק שמופיע בהערות השוליים של הערך בויקיפדיה (וגם במכלול) כבר לא תקין ומוביל לעמוד שגיאה באתר הלמ”ס. חיפוש בגוגל אחר שם הקובץ מוביל לאותו לינק שבור, ולמגוון מאמרים, כתבות וספרים שציינו אותו במקורות, וכמובן שאתר הלמ”ס לא חשב לשמר את מבנה הכתובות שלו כחלק מאחריותו כגוף האמון על מידע ציבורי לאורך זמן (ועל הסוגיה הזו אפשר לכתוב פוסט נוסף, או ספר).

אז ניגשתי לעמוד הראשי של אתר למ”ס ואמרתי לעצמי שלא אמור להיות קשה למצוא את נתוני האוכלוסייה של גוש דן ב-2014, לא? חיפוש די פשוט. ואכן אפשר ללכת לעמוד של “מידע על פי מיקום גאוגרפי”, לבחור את מטרופולין גוש דן, להבין שהמונח לא קיים באתר, לחפש ע”פ “תל אביב” במקום, למצוא את הגדרה “גלעין” שתואמת לטבלה בויקיפדיה, ושם לראות מפה יפה שמראה בדיוק מה גבולות הגזרה של האזור, לבחור ב-PDF של המפקד, ולקבל…
את זה:

כן, זה פשוט PDF שיוצא מתוך אקסל (גם גרסת האקסל שם זהה), שלא מכיל שום נתונים חוץ מהשם של הישוב והסמל שלו. אה, והלוגו של הלמ”ס.

אם מחפשים נתונים על תל אביב עצמה, כעיר (ולא כחלק ממטרופולין), אז אפשר למצוא נתונים, אם כי הם מעודכנים ל-2018 והמספר בהם לא תואם למספר שבויקיפדיה (שטוען שהוא מ-2020), אבל כן אפשר למצוא את החלוקה האתנית הלא ברורה גם שם – כלומר זו לא המצאה של עורכי ויקיפדיה, אלא של הלמ”ס עצמו, אם כי הניסוח שם מבהיר שגם הערבים הם חלק מהמכלול, ולא משהו חיצוני:

זה כמובן לא מסביר כמה דברים, כמו מה זה “אחרים” (מהגרי עבודה ופליטים? תושבי קבע?), למה הם לא מופיעים בעמודה משלהם אלא כלולים עם היהודים (מה ששם את הערבים כקטגוריה מופרדת ומובחנת, לעומת “לא ערבים”, שממנה גוזרים את היהודים), ומה המטרה הסטטיסטית שזה מוצג ככה. כלומר, יש הפניה ל-“ועדת הישובים” בלמ”ס האחראית על המידע, אבל אין הסבר על ההיגיון שמאחוריו, לפחות שזמין למי שמעיין בנתונים.

אבל מעבר לזה, אני עדיין לא הצלחתי למצוא באתר הלמ”ס את המספרים שעודכנו בשבוע שעבר בויקיפדיה. לא במאגר הנתונים העירוני (שנותן לך את שנת 2019 כברירת מחדל לחיפושים, אבל יחזיר תמיד תוצאות ריקות כי המידע העדכני ביותר הוא מ-2018), ולא ברשימת הפרסומים העדכניים שבאתר. וכמובן שלא טרחו להוסיף מראה מקום לנתון הזה בויקיפדיה.

לסיכום, יצאתי מהחיפושים שלי עם תשובות לשאלות המקוריות, פחות או יותר, אבל עם יותר שאלות חדשות משהתחלתי. מי עדכן את עמוד הויקיפדיה בצורה כ”כ עקומה, ומאיפה הוא הביא את הנתונים? למה הלמ”ס בוחר בחלוקה כזו של האוכלוסייה ל-“ערבים” ו-“לא ערבים”? למה אתר הלמ”ס לא דואג להגן על קישורים רשמיים שהוא מפרסם בשביל שימשיכו לחיות לאורך זמן? לכל אלה אין לי תשובות עדיין.

ובואו לא נדבר על הגרסה בויקיפדיה באנגלית.

Comments Off on טיול בעקבות הנתונים

Nov 14 2011

ויקיאינרציה

אני עמוס בדד-ליינים בלתי סבירים בעבודה, בלימודים ובמחויבות אחרות, אותן אני חייב לסיים לפני הטיול הממשמש-ובא לאנגליה בהמשך השבוע. לאור זאת, זה לא מפתיע למצוא אותי משוטט בעמודי שיחה נידחים בויקיפדיה, ונתקל בכמה תופעות שמשעשעות אותי בשעת לילה מאוחרת.

העמוד אליו אני נטפל הערב הוא העמוד המוקדש למילים באנגלית להם אין אף חרוז. למרות שגם אני, כמו רבים, ביליתי שעות בצעירותי בלנסות למצוא חרוז ל-silver או orange, אני עדיין חושב שהערך הזה בויקיפדיה סובל מבעיה חמורה של חוסר רלבנטיות, חוסר חשיבות, וקבעון מחשבתי שמוביל לאינרציה. אבל על זה – בהמשך.

נתחיל בכך שהערך נפתח ברשימה נרחבת של מילים שדווקא יש להן חרוז, אבל הוא נידח במיוחד. אפשר למצוא כאן את כל החשודים המידיים, כמו silver שמתחרז עם  chilver, טלה ממין נקבה, ו-orange האיקוני, שמתחרז עם (אני לא ממציא את זה!) Blorenge, גבעה בויילס. כאן אני רואה הרבה מאד טעם לפגם, אם אנחנו מתחילים לחרוז עם שמות של מקומות ודברים, Proper nouns. אז כבר אין לנו שום מעצורים או מגבלות, ולכן שום משמעות לרשימה הזו. הרי גם אם angst עדיין פותחת את רשימת המילים הבלתי-מחורזות, אני יכול מחר להקים סטארט-אפ בשם “smangst”, שם שלא ירים אף גבה בשוק ההי-טק העכשווי – לגרום לטקראנץ’ או עיתון כלכלי כלשהו לכתוב עלי, ולהעיף את המילה מהרשימה.

* * *

אבל משהו הפריע לי עוד יותר שם, משהו שראיתי בעמוד השיחה של הערך, בויכוח סביב המילה Wolf. בדיון על מילים שמתחרזות במבטאים מסוימים, פסל העורך kwami את השאלה, בהסבירו כי הערך מתבסס על Received Pronunciation, המבטא הרשמי והנורמטיבי באנגליה, הידוע גם בתור “אנגלית של ה-BBC” – מבטא לונדוני/דרום-אנגלי אשר מאז תחילת המאה ה-20 נחשב למבטא של המעמד הביניים העשיר, ובהשלכה – של אנשי עסקים אמידים ופוליטיקאים מצליחים, עד שהפך להיות מבטא חובה לכל מי שרצה להצליח בזירה הלאומית באנגליה. הבחירה ב-RP נראתה הגיונית לחלוטין לקוואמי ושאר עורכי העמוד. זהו מבטא מוכר ומכובד, ידוע ומתועד. אמנם RP נמצא בשימוש של אחוז זערורי מדוברי האנגלית בעולם, אבל אם נאפשר חריזה בכל מבטא, הוא מסביר, אנחנו נמצא חרוזים כמעט לכל מילה! angst יתחרז עם thanks, fifth עם width, ולפני שהרגשנו, האנרכיה תחגוג. “That doesn’t help much”, מסביר קוואמי בפסקנות.

והוא צודק, כמובן. זה באמת לא עוזר. אם אתה לא בוחר מבטא אחד להתמקד בו, אין הרבה משמעות לערך על חריזה של מילים ספציפיות. אבל אם אתה כן בוחר מבטא ספציפי, אז אתה לא הרבה יותר רלבנטי. אתה מציב הנחת יסוד שיש אנגלית אחת נכונה, ואלה המילים שלא מתחרזות בה. וזה לא משנה אם כמעט אף אחד מקוראי הערך לא מדבר ככה בכלל. זה לא משנה אם הקוראים ימלמלו בשקט את המילים ולא יבינו מה בדיוק מתחרז או לא מתחרז כאן, כי האנגלית שלהם היא לא האנגלית של קוואמי, שהיא בתורה, סביר להניח, לא RP בכלל. והאנשים האלה ימשכו בכתפיים, ויגידו לעצמם שהבעיה היא בהם, שלא דוברים אנגלית נכונה, וישננו רשימות חסרות משמעות של מילים-לא-מתחרזות שמתחרזות דווקא סבבה, אם הם רק ינסו.

קוואמי ו-EPA101 ממשיכים לנסות לפתור את הבעיה, להגדיר קריטריונים למה צריך להכנס למאמר ומה לא. מה מספיק נכון להכנס לערך הסופי, האחרון, הסמכותי בנושא. אבל הם מפספסים את הפואטנה של אנציקלופדיה שיתופית כמו ויקיפדיה. כאן זה לא בריטניקה, עם ועדה מסדרת של עורכים ויועצים, מומחים וסמכותיים, שקובעים את האמת. ויקיפדיה אמורה לייצג ידע מבוזר מכל העולם. וכל עוד היא מגדירה את עצמה כ-“ויקיפדיה של השפה האנגלית”, היא אמורה לייצג את כלל דוברי האנגלית. לא משנה כמה קוואמי ו-EPA101 יעבדו, הם רק ירחיבו את ההגדרה של “האנגלית הנכונה”, ולא יצליחו להתעלות מעל ההגדרה הזו ולהתייחס לחריזה כמשהו פלואידי ומשתנה. וזה קצת חבל לי. לפחות בשעה זו של הלילה.

2 תגובות

Jan 26 2009

על שלושה דברים העולם עומד

ניקולאס קאר, שכבר היכה גלים בעבר עם המאמר הידוע שלו, Is Google Making Us Stupid, יוצא עכשיו נגד מה שהוא מכוונה “טריאומויראט המידע” – השילוב בין ה-WWW כערוץ התקשורת, גוגל כאמצעי המחקר וויקיפדיה כמקור המידע – השתלטו לחלוטין על כל הידע האנושי. מכיוון שקאר חובב הצהרות דרמטיות שלא לומר רואות שחורות, הוא הגדיר את המצב כ-“כשלונה הבסיסי של ה-WWW להוות שירות מידע” – מילים חזקות מאד אפילו יחסית לטיעון המדויק שלו. למען האמת, הטיעון שלו קצת מוחלש כשהוא טוען בעצמו, במאמר, שויקיפדיה היא דבר טוב ומבורך. אבל בכל זאת, הוא לא יכול שלא לנבא נבואות אפוקליפטיות מעורפלות.

אז על שלושה דברים עומד האינטרנט, ע”פ קאר. בואו נעבור עליהם אחד-אחד.

WWW

זה ללא ספק החלק החלש ביותר בטיעון של קאר. הוא רק מציין אותו במשפט אחד:

a single medium, the Web, has come to dominate the storage and supply of information.

מה בדיוק הוא מתכוון כאן? הווב לעומת מה? לעומת פרוטוקולים ישנים יותר כמו gopher? לעומת אימייל? אבל הרי אם אימייל נהיה פשוט דפי HTML שנשלחים בדואר, האם הוא לא חלק מה-Web בעצמו?

וחוץ מזה, מה הכוונה ב-“a single medium”? האם הוא מנסה להשוות את זה למצב שבו הדפוס, למשל, נהיה המדיום היחיד בו נשמר ומועבר מידע וקובר ערוצים כמו טלוויזיה ורדיו? אבל ה-Web הוא לא single medium – הוא גם טקסט וגם אודיו וגם וידאו וגם RSS וגם דברים אחרים. אי אפשר ממש לקרוא לו מדיום אחד. הקבלה טובה יותר תהיה להגיד שלחשמל יש מונופול על אספקת אנרגיה לציוויליזציה שלנו. זה נכון, אבל אני לא חושב שיש הרבה ויכוחים על הנייטרליות של החשמל, לעומת השימושים בו. בקיצור, או שקאר לא ממש העביר את הכוונה שלו, או שהוא לא ממש הבין מה זה ה-WWW, או שהוא סתם היה צריך רגל שלישית לטריאומויראט שלו.

גוגל

כאן קאר חוזר על טענות ואזהרות ישנות יותר. כמאמר הפרסומת הידועה, “אם אתה לא שם אתה לא קיים”. גוגל בנו לעצמם מונופול בלתי מעורער בתחום החיפוש, מונופול שבנוי על מצוינות טכנולוגית, עיצוב נקי ופונקציונאלי ובעיקר יחסי ציבור מצוינים. הם הצליחו למתג את עצמם כגוף נייטרלי, מוסרי, אפילו הומניטרי – גוף שאפשר להפקיד בידיו את האחריות לגישה העולמית למידע. קאר צודק כשהוא מודאג – חייבים לזכור שגוגל היא בסופו של יום חברה מסחרית, והאינטרסים שלה הם מסחריים, ולאו דווקא אלטרואיסטים. מחברה שמרוויחה את כספה מלשלוח אותנו לאתרים מסוימים אי אפשר לצפות שתשאר נייטרלית בנוגע לאיזה אתרים היא שולחת אותנו. אם גוגל תחליט גם לתמוך במועמד פוליטי מסוים או לצנזר אתרים מסוימים עקב בקשה מממשלה, האם נשים לב?

ויקיפדיה

כאן קאר בקונפליקט פנימי. מצד אחד, הוא אוהב את ויקיפדיה. מצד שני, הוא מרגיש מחויב להעביר ביקורת, למרות החיבה האישית. אבל כאן אני חושב שנבואות הזעם שלו פחות מוצדקות. אין ספק שויקיפדיה נהיתה מקור המידע הראשי, דה-פקטו, בכל פעם שרוצים להעמיק את הדיון בנושא כלשהו – פשוט מצרפים קישור לויקיפדיה. אני בעצמי חולק את ההרגשה של קאר שיש כאן עודף התייחסות לויקיפדיה, ואני מוצא את עצמי מחפש מקורות שאינם ויקיפדיה כשאני מקשר מתוך הבלוג שלי. אבל בהרבה מקרים – כמו בפוסט הקודם שלי, שם חיפשתי אתרים טובים על נייטרליות-רשת – אני חוזר בסוף לויקיפדיה. רק בויקיפדיה אני מוצא כיסוי מעמיק ונייטרלי של נושאים, שלא חוטא באג’נדה בוטה מדי. קאר גם צודק שאנחנו חוטאים בעצלנות מחקרית – במקום להתעמק ולמצוא נקודות מבט סותרות ומשלימות, הרבה יותר קל פשוט לקשר לויקיפדיה ולקוות שהעורכים של הערך יעשו את המחקר ההשוואתי במקומנו.

אבל כאן אני חושב שקאר מפספס את רוב היופי של ויקיפדיה, ואת ההבדל הגדול בין ההגמוניה שלה להגמוניה של גוגל. גוגל היא השליטה הבלתי מעורערת של תוצאות החיפוש. היא שומרת על האלגוריתמים שלה בחדרי-חדרים, מה שמאפשר לה לשחק איתם במקרי הצורך – כדי לשפר תוצאות, לפגוע במאמצי SEO נלוזים וגם לתעדף כל מה שירצו לתעדף. ויקיפדיה היא השליטה הבלתי-מעורערת של מקורות המידע, אבל רוב התהליכים שבה שקופים ונתונים למבט חיצוני. אם אני מגיע לערך שנראה לי מפוקפק, אני יכול להכנס לגרסאות קודמות ולעמוד השיחה בו ולראות את הגרסאות השונות. עצם הפופולריות של ויקיפדיה הופך אותה ליעד הראשון שגורמים אינטרסנטיים, מכל האינטרסים הרבים והסותרים, יבואו אליו כדי לשקף את עמדותיהם. אפילו אם אין מישהו שימתן את התוכן בערך מוטה, תמיד יבוא איזה עורך ויצמיד את תגית ה-“נקודת מבט לא נייטרלית” להזהיר את הקורא שלא כולם מסכימים עם התוכן. ברוב אתרי התוכן, עצם הנכונות לכתוב טקסט כלשהו מבטיח נקודת מבט לא-נייטרלית. בנוסף, ההתעקשות על קישור למקורות מאפשרת לי לא רק לדעת מאיפה הגיע המידע של הערך הזה, אלא גם להכיר אתרי-תוכן סמכותיים בנושאים שונים שאני אוכל, בעתיד, לפנות אליהם ישירות. היחוד של ויקיפדיה לעומת גוגל הוא היכולת של המשתמש להעריך את נכונות המידע. במקרה של ויקיפדיה, טעויות או הטיה יצופו לפני השטח. במקרה של גוגל, אתר שלא מופיע פשוט לא קיים, ואין לאף אחד יכולת לשנות את זה או להשפיע על זה.

השקיפות הזו של ויקיפדיה היא גם הדבר שמונע ממני לחשוש ממנה יותר מדי. אם ויקיפדיה תתדרדר מוסרית ותאבד את אמון הציבור, הציבור ישים לב. זה לא שתהיה נהירה המונית מויקיפדיה, אבל הפופולריות תתדרדר ותתדלדל, ואותם אנשים שהיום מתחזקים את ויקיפדיה ישקיעו את מאמציהם בערוצים אחרים. כבר היום יש מספיק נושאים שויקיפדיה היא לא הסמכות עליהם – לסרטים אני אקשר תמיד ל-IMDB, למשל, ולסדרות טלוויזיה ל-TV.com. אמנם אין תחרות לויקיפדיה ברוב התחומים, אבל תקום תחרות – למשל, אתר כמו AllMusicGuide שאינו עמוס פרסומות עד מעבר לשימושיות – אני אשמח להסתמך עליו. כבר עכשיו יש נישות קטנות – כמו ה-Online Etymology Dictionary לאטימולוגיה אנגלית או ה-Gibraltar Encyclopedia of Progressive Rock שמחזיקים מעמד שנים עם תוכן ענייני, סמכותי ומעניין. מי יתן וירבו.

4 תגובות

Jan 01 2009

פרסום בויקיפדיה: הון והתנדבות

דורה קישינבסקי כותבת בכלכליסט על מסע ההתרמה של קרן ויקימדיה ומבקרת את מדיניות האי-פרסום המונהגת בה:

…אבל אם באמת רוצים להועיל לעולם, למה לא לקחת כסף מתאגידים עשירים כדי לספק מידע לגולשים עניים?

אני יכול להגיב לטענות הללו בשני מישורים – העקרוני והפרקטי. ברמה העקרונית, אני לא מסכים עם התפיסה שאם יש פוטנציאל רווח, חייבים לממש אותו. לא כל דבר חייב להיות למקסם את הרווחים שלו, או בכלל להיות רווחי. אפילו ארחיב ואומר שיש דברים שראוי שלא יהיו רווחיים, כי אני לא רוצה ששיקולי הרווחיות יהיו שיקולים שמנחים את ההתנהלות שלהם.

וזה מוביל אותנו להתנגדות הפרקטית שלי להפיכת ויקיפדיה לפרוייקט שמכניס כסף. ברגע שויקיפדיה תהיה מחוייבת להחזיק את עצמה כלכלית היא תהיה נתונה ללחצים של המפרסמים. כמו שאנחנו רואים באתרי תוכן אחרים, בין אם התוכן הוא של גולשים או לא, המפרסמים תמין ינסו להשתלט על אחוזים גדולים ככל האפשר משטח המסך ולהכנס עמוק ככל האפשר לתכנים. ואפילו אם יעמדו מנהלי ועורכי ויקפדיה על עקרונותיהם וידאגו לפרסום מתון, זה עדיין יפגע באמון של הציבור בתכנים שלה.

וזה עוד רק מצד הקוראים – אבל מה מצד הכותבים? האם הם יקבלו אחוזים מרווחי הפרסומות? אני מניח שלא, אחרי הכל האתר בנוי על עדכונים פתוחים לכל דורש, ללא צורך להשאיר פרטי חשבון בנק. אבל התוכן שלהם הוא זה שמייצר את הרווחים. מה יקרה למוטיבציה שלהם, לנכונות לעדכן את התכנים, כשהם פתאום מרגישים שהם עובדים בחינם? ויקיפדיה נשענת על מתנדביה, ומאד קשה לשכנע אנשים להתנדב לשירות אינטרס מסחרי, לעומת פרוייקט חופשי. אפשר לראות את מה שקרה עם ה-Enciclopedia Libre, שהתפצלה מויקיפדיה הספרדית ב-2002 עקב החשש, בין השאר, שויקיפדיה תכיל פרסומות.

גם ההשוואה לקרן מוזילה, האחראית על דפדפן הקוד-פתוח פיירפוקס, לא ממש במקום. פיירפוקס הוא אמנם פרוייקט קוד-פתוח, אבל הוא מפותח ברובו ע”י תוכניתנים מקצועיים שעובדים עבור מוזילה או חברות אחרות בעלות אינטרס מסחרי בפיירפוקס. לפני שנתיים, אחוז הקוד שנכתב ע”י מתנדבים בקהילה עמד על כ-27%. מרשים יחסית לפרוייקט תוכנה, אבל לא מודל שויקיפדיה יכולה להתבסס עליו – מוזילה יכולה להעסיק תוכניתנים, אבל ויקיפדיה לא יכולה להעסיק כותבים.

בנוגע להאשמות של הניצול הציני של כספי התרומות – כאן אין לי ויכוח. מצד שני, אני לא רואה איך מצב שבו הכסף מגיע מפרסום יהיה שונה. מה שצריך לעשות הוא לפרסם ככל האפשר את ההתנהלות הכלכלית של הקרן, לחשוף אותה לאור, ולאיים בירידה בהצלחה של הויקיפדיה – מאותן סיבות שציינתי למעלה – כתוצאה הבלתי נמנעת של השחיתות.

לסיכום, עם כל ההתנגדויות העקרוניות שיש לי לגבי פתיחת ויקיפדיה לפרסום, אני חושב שהשיקולים הפרקטיים חזקים עוד יותר. פרסום יגרום לפיצול בקהילת הכותבים, צמצום קצב העלאת התכנים והתמרמרות בקרב המתנדבים. וחבל, כי ויקיפדיה זה באמת אחלה דבר, ואני השתמשתי בה די הרבה בזמן כתיבת ההודעה הזו.

6 תגובות

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים