ניקולאס קאר, שכבר היכה גלים בעבר עם המאמר הידוע שלו, Is Google Making Us Stupid, יוצא עכשיו נגד מה שהוא מכוונה “טריאומויראט המידע” – השילוב בין ה-WWW כערוץ התקשורת, גוגל כאמצעי המחקר וויקיפדיה כמקור המידע – השתלטו לחלוטין על כל הידע האנושי. מכיוון שקאר חובב הצהרות דרמטיות שלא לומר רואות שחורות, הוא הגדיר את המצב כ-“כשלונה הבסיסי של ה-WWW להוות שירות מידע” – מילים חזקות מאד אפילו יחסית לטיעון המדויק שלו. למען האמת, הטיעון שלו קצת מוחלש כשהוא טוען בעצמו, במאמר, שויקיפדיה היא דבר טוב ומבורך. אבל בכל זאת, הוא לא יכול שלא לנבא נבואות אפוקליפטיות מעורפלות.
אז על שלושה דברים עומד האינטרנט, ע”פ קאר. בואו נעבור עליהם אחד-אחד.
WWW
זה ללא ספק החלק החלש ביותר בטיעון של קאר. הוא רק מציין אותו במשפט אחד:
a single medium, the Web, has come to dominate the storage and supply of information.
מה בדיוק הוא מתכוון כאן? הווב לעומת מה? לעומת פרוטוקולים ישנים יותר כמו gopher? לעומת אימייל? אבל הרי אם אימייל נהיה פשוט דפי HTML שנשלחים בדואר, האם הוא לא חלק מה-Web בעצמו?
וחוץ מזה, מה הכוונה ב-“a single medium”? האם הוא מנסה להשוות את זה למצב שבו הדפוס, למשל, נהיה המדיום היחיד בו נשמר ומועבר מידע וקובר ערוצים כמו טלוויזיה ורדיו? אבל ה-Web הוא לא single medium – הוא גם טקסט וגם אודיו וגם וידאו וגם RSS וגם דברים אחרים. אי אפשר ממש לקרוא לו מדיום אחד. הקבלה טובה יותר תהיה להגיד שלחשמל יש מונופול על אספקת אנרגיה לציוויליזציה שלנו. זה נכון, אבל אני לא חושב שיש הרבה ויכוחים על הנייטרליות של החשמל, לעומת השימושים בו. בקיצור, או שקאר לא ממש העביר את הכוונה שלו, או שהוא לא ממש הבין מה זה ה-WWW, או שהוא סתם היה צריך רגל שלישית לטריאומויראט שלו.
גוגל
כאן קאר חוזר על טענות ואזהרות ישנות יותר. כמאמר הפרסומת הידועה, “אם אתה לא שם אתה לא קיים”. גוגל בנו לעצמם מונופול בלתי מעורער בתחום החיפוש, מונופול שבנוי על מצוינות טכנולוגית, עיצוב נקי ופונקציונאלי ובעיקר יחסי ציבור מצוינים. הם הצליחו למתג את עצמם כגוף נייטרלי, מוסרי, אפילו הומניטרי – גוף שאפשר להפקיד בידיו את האחריות לגישה העולמית למידע. קאר צודק כשהוא מודאג – חייבים לזכור שגוגל היא בסופו של יום חברה מסחרית, והאינטרסים שלה הם מסחריים, ולאו דווקא אלטרואיסטים. מחברה שמרוויחה את כספה מלשלוח אותנו לאתרים מסוימים אי אפשר לצפות שתשאר נייטרלית בנוגע לאיזה אתרים היא שולחת אותנו. אם גוגל תחליט גם לתמוך במועמד פוליטי מסוים או לצנזר אתרים מסוימים עקב בקשה מממשלה, האם נשים לב?
ויקיפדיה
כאן קאר בקונפליקט פנימי. מצד אחד, הוא אוהב את ויקיפדיה. מצד שני, הוא מרגיש מחויב להעביר ביקורת, למרות החיבה האישית. אבל כאן אני חושב שנבואות הזעם שלו פחות מוצדקות. אין ספק שויקיפדיה נהיתה מקור המידע הראשי, דה-פקטו, בכל פעם שרוצים להעמיק את הדיון בנושא כלשהו – פשוט מצרפים קישור לויקיפדיה. אני בעצמי חולק את ההרגשה של קאר שיש כאן עודף התייחסות לויקיפדיה, ואני מוצא את עצמי מחפש מקורות שאינם ויקיפדיה כשאני מקשר מתוך הבלוג שלי. אבל בהרבה מקרים – כמו בפוסט הקודם שלי, שם חיפשתי אתרים טובים על נייטרליות-רשת – אני חוזר בסוף לויקיפדיה. רק בויקיפדיה אני מוצא כיסוי מעמיק ונייטרלי של נושאים, שלא חוטא באג’נדה בוטה מדי. קאר גם צודק שאנחנו חוטאים בעצלנות מחקרית – במקום להתעמק ולמצוא נקודות מבט סותרות ומשלימות, הרבה יותר קל פשוט לקשר לויקיפדיה ולקוות שהעורכים של הערך יעשו את המחקר ההשוואתי במקומנו.
אבל כאן אני חושב שקאר מפספס את רוב היופי של ויקיפדיה, ואת ההבדל הגדול בין ההגמוניה שלה להגמוניה של גוגל. גוגל היא השליטה הבלתי מעורערת של תוצאות החיפוש. היא שומרת על האלגוריתמים שלה בחדרי-חדרים, מה שמאפשר לה לשחק איתם במקרי הצורך – כדי לשפר תוצאות, לפגוע במאמצי SEO נלוזים וגם לתעדף כל מה שירצו לתעדף. ויקיפדיה היא השליטה הבלתי-מעורערת של מקורות המידע, אבל רוב התהליכים שבה שקופים ונתונים למבט חיצוני. אם אני מגיע לערך שנראה לי מפוקפק, אני יכול להכנס לגרסאות קודמות ולעמוד השיחה בו ולראות את הגרסאות השונות. עצם הפופולריות של ויקיפדיה הופך אותה ליעד הראשון שגורמים אינטרסנטיים, מכל האינטרסים הרבים והסותרים, יבואו אליו כדי לשקף את עמדותיהם. אפילו אם אין מישהו שימתן את התוכן בערך מוטה, תמיד יבוא איזה עורך ויצמיד את תגית ה-“נקודת מבט לא נייטרלית” להזהיר את הקורא שלא כולם מסכימים עם התוכן. ברוב אתרי התוכן, עצם הנכונות לכתוב טקסט כלשהו מבטיח נקודת מבט לא-נייטרלית. בנוסף, ההתעקשות על קישור למקורות מאפשרת לי לא רק לדעת מאיפה הגיע המידע של הערך הזה, אלא גם להכיר אתרי-תוכן סמכותיים בנושאים שונים שאני אוכל, בעתיד, לפנות אליהם ישירות. היחוד של ויקיפדיה לעומת גוגל הוא היכולת של המשתמש להעריך את נכונות המידע. במקרה של ויקיפדיה, טעויות או הטיה יצופו לפני השטח. במקרה של גוגל, אתר שלא מופיע פשוט לא קיים, ואין לאף אחד יכולת לשנות את זה או להשפיע על זה.
השקיפות הזו של ויקיפדיה היא גם הדבר שמונע ממני לחשוש ממנה יותר מדי. אם ויקיפדיה תתדרדר מוסרית ותאבד את אמון הציבור, הציבור ישים לב. זה לא שתהיה נהירה המונית מויקיפדיה, אבל הפופולריות תתדרדר ותתדלדל, ואותם אנשים שהיום מתחזקים את ויקיפדיה ישקיעו את מאמציהם בערוצים אחרים. כבר היום יש מספיק נושאים שויקיפדיה היא לא הסמכות עליהם – לסרטים אני אקשר תמיד ל-IMDB, למשל, ולסדרות טלוויזיה ל-TV.com. אמנם אין תחרות לויקיפדיה ברוב התחומים, אבל תקום תחרות – למשל, אתר כמו AllMusicGuide שאינו עמוס פרסומות עד מעבר לשימושיות – אני אשמח להסתמך עליו. כבר עכשיו יש נישות קטנות – כמו ה-Online Etymology Dictionary לאטימולוגיה אנגלית או ה-Gibraltar Encyclopedia of Progressive Rock שמחזיקים מעמד שנים עם תוכן ענייני, סמכותי ומעניין. מי יתן וירבו.
Comments
4 תגובות על “על שלושה דברים העולם עומד”
יפה כתבת.
באותו עניין כדאי לקרוא את מאמר הביקורת החזק של Jaron Lanier על וויקיפידיה, אשר התפרסם לפני כשנתיים וחצי.
http://www.edge.org/documents/archive/edge183.html
"אבל ה-Web הוא לא single medium – הוא גם טקסט וגם אודיו וגם וידאו וגם RSS וגם דברים אחרים. אי אפשר ממש לקרוא לו מדיום אחד."
האם גם הטלוויזיה היא לא מדיום אחד? יש בה הרי גם וידאו וגם אודיו וגם טקסט, והשלושה לא בהכרח מעבירים את אותו התוכן- נאמר, פרשן שמדבר על מצב הקואליציה על רקע תמונות מעזה עם טקסט שמדווח על חדשות כלכלה בתחתית המסך. האם הפרשן, התמונות והטקסט הם מדיות* שונות?
*המילה הזו ממש מוזרה לי, אבל מדיה זה משהו אחר ואפילו אני לא עד כדי כך פוריטנית שפה.
זה נכון, אם כי במקרה של טלוויזיה האלמנט הויזואלי/וידאו הוא 90% מהתוכן. השקופית ברקע והכתוביות למטה הן מרכיב זניח בכלל השידורים. אף אחד לא יציין אותם בתור התוכן של שידור טלוויזיה. הדוגמא של כתוביות רצות עם נתוני בורסה שלא קשורים לשאר המשדר היא דוגמא טובה לשני ערוצי תקשורת שמתקשרים בו זמנית.
ה-WWW הוא, כמובן, הרבה יותר מגוון ומורכב מזה.