כפי שמספר בלוגים מיהרו לציין, וביניהם ה-Language Log חביבי, אובמה הוא לא, בעצם, הנשיא ה-44. אם נדייק, מאז ג’ורג’ וושינגטון היו לנו 43 נשיאים כולל אובמה, שכיהנו 56 קדנציות סף הכל. מאיפה צץ המספר 44 אם כך, הנפוץ מאד, לפי העדויות? הסיבה היא שאולי היו 43 נשיאים, אבל 44 חילופי שלטון.
הטעות כאן, אם כך, היא לא טעות – היא ויכוח לשוני. הויכוח הוא אם הנשיאות היא תואר שמודבק לאדם, או שתואר שמודבק לתפקיד. האם אנחנו מדברים על ג’ורג’ וושינגטון, הנשיא הראשון, או על הנשיאות של ג’ורג’ וושינגטון, הנשיאות הראשונה שארכה שמונה שנים? השאלה לא רלבנטית כל עוד תחלופת התפקידים הדמוקרטית פועלת בצורה עקבית, אבל ברגע שדברים קצת מתערערים, נוצר פער בין השנים.
מי שאחראי לבלבול הוא גרובר קליבלנד, הנשיא ה-22 – נשיא בינוני לכל הדעות – שהחליט, בחוסר התחשבות מוחלט, להבחר פעמיים שלא ברצף, ב-1884 וב-1892, כלומר לנשיאות ה-22 וה-24. אבל האם זה הופך אותו לנשיא ה-22 וה-24, או רק לנשיא ה-22 (כלומר, האדם ה-22 שנשא בתואר) שכיהן בשתי נשיאויות? האם מקינלי, שכיהן בנשיאות ה-25, הוא נשיא ה-25 או ה-24? אין ויכוח שהוא האדם ה-24 שנשא בתפקיד, רק ההתקטננות ההגדרתית.
ראוי לציין שהגרסא הרשמית בארה”ב היא שהוא היה הנשיא ה-22 וה-24, ואובמה הוא הנשיא ה-44 – אבל לא, כפי שאמר בטעות בנאום ההשבעה, האמריקאי ה-44 שהושבע לתפקיד.
בישראל, אגב, ההגדרה היא הפוכה. דוד בן-גוריון כיהן פעמיים כראש ממשלה, אבל הוא נחשב רק ראש הממשלה הראשון. לוי אשכול, שהיה ראש הממשלה בכהונה הרציפה הרביעית, נחשב ראש הממשלה השלישי.
Comments
4 תגובות על “43, בעצם”
בארץ זה מאוד מקובל לא להתחשב ולכהן בקדנציות מפוצלות. מתוך שנים-עשר האנשים שכיהנו כראשי ממשלה בישראל, ארבעה כיהנו בקדנציות מפוצלות (בן-גוריון, רבין, שמיר ופרס). אם בעוד שלושה שבועות נתניהו (או ברק :)) ייבחר למשרה הרמה, הוא יהיה החמישי.
בארץ לא כל-כך סופרים (חוץ, מסתבר באתר של משרד ראש הממשלה) את המספר של ראש הממשלה. מעטים יודעים שאהוד אולמרט הוא האיש השנים-עשר שהגיע למשרה הרמה, ומעטים לא פחות לא יודעים שהוא עומד בראש הממשלה השלושים ואחת.
ועוד יותר מעטים יודעים שיגאל אלון שימש ראש הממשלה בפועל ל-19 ימים שלמים, ממותו בתפקיד של לוי אשכול ועד לבחירת הממשלה החדשה של גולדה מאיר. הוא לא נמנה, כידוע, ברשימת ראשי הממשלה הישראלים.
אם נחזור לאמריקנה – מה היחס לקדנציה הראשונה של ג'ונסון (למשל), שלא נבחר או לפורד שלא נבחר לא כסגן נשיא וגם לא בקדנציה עוקבת?
מכיוון שקדנציות רצופות נחשבות כנשיאות אחת, אז ג'ונסון נחשב לנשיא ה-36, שכיהן בין 1963 עד 1969. פורד, שוב, תפקד כנשיא במשך רוב הקדנציה השניה של ניקסון, ולכן נחשב הנשיא ה-38.
אני מבסס את כל זה על המצגת שבאתר הבית הלבן, שנגמרת (בצורה מסתורית משהו) עם פורד. כנראה הם עדיין מתקשים לעכל את קארטר.
יש על זה קטע ב"בית הלבן" (הסדרה). הנשיא מצהיר שם על "נבצרות זמנית", בדיוק אחרי שסגן הנשיא נאלץ להתפטר ואין סגן נשיא. את מקום הנשיא ממלא יו"ר בית הנבחרים. אחרי כמה ימים הפרשה נגמרת, והנשיא חוזר, אבל אחרי זה צריך למחליף בתור נשיא לשעבר, מזמינים אותו להלוויות של נשיאים קודמים וכל מיני דברים כאלה.
שים לב שגם אתה נכשלת בלשונך: לא היו 44 חילופי נשיא, אלא רק 43… הראשון לא החליף אף אחד!
מעניין שיגאל אלון שכיהן 19 יום לא נספר אצלנו, לעומת ויליאם הנרי הריסון שכיהן 30 יום (ומת מדלקת ריאות שחטף ביום ההשבעה) ונספר בארה"ב. תגידו שזה בגלל שאלון לא נבחר, אבל בישראל בחרו רק שלוש פעמים ראש ממשלה…
וליפתח, התשובה פשוטה – כיוון שפורד וג'ונסון הושבעו, הם נחשבים נשיאים לכל דבר. הדבר היחיד שלא גורר תוספת לספירה היא אם הנשיא המכהן נשבע שוב (כלומר, אחרי בחירה שניה רצופה, כמו קלינטון ובוש וכו').