ארכיון התגית 'קטנוניות'

Aug 12 2010

פינת האינפוגרפיקה: אולי, בעצם, לא?

אינפוגרפיקה היא כלי מאד פופולרי, בשנים האחרונות, להקל על הקורא המסכן ולהגן עליו מהטקסט המאיים. העלייה של האינפוגרפיקה, לטוב ולרע, היא הסיבה שיש הצדקה לפינה הזו כאן. אבל לפעמים יש אינפוגרפיקות שפשוט מדהימות אותי. לא כי הם מרשימות במיוחד, וגם לא כי הן מטופשות או מטעות במיוחד. פשוט כי אלה אינפוגרפיקות שאין הצדקה לקיומן. אינפוגרפיקות שלא תורמות שום דבר מעבר למספרים שעומדים בבסיסן. אני לא הראשון שיצא כנגד האינפוגרפיקות המיותרות, כמובן, אבל היום נתקלתי בעוד אחת שעצבנה אותי: הסטטיסטיקות של פייסבוק.

הדבר הראשון שקפץ לי לעיניים, בתחילת התרשים, הוא זה:

FacebookStats1

מה יש לנו כאן? את הנתון היבש מהאתר של פייסבוק, ושני איורים. הראשון מסביר לנו, כנראה, ש-“משתמש” זה הדבר הזה עם הראש והשיער, למקרה שהתבלבלנו. השני הוא פשוט בלון דיבור קטן, משוכפל 130 פעם. כן, נפלאות הקופי-פייסט לעזרתנו! אם קשה לנו עם הקונצפט האבסטרקטי של “130”, אז פשוט נספור ריבועים כחולים קטנים עד שנבין! למידה דרך הרגליים, או במקרה הזה דרך העיניים. Wax on, wax off.  אין כאן שום אלמנט של השוואה ויזואלית, אז כל הגרפיקה הזו מיותרת לחלוטין.

מה הלאה?

FacebookStats2

כאן כבר יש טיפה יותר מידע – ההשוואה המספרית בין פייסבוק ומייספייס זוכה להבדלי גודל פרופורציונאליים. יפה. אבל חוץ מהבחירה השרירותית בחצאי-עיגול, שמקשים על ההבנה של הפרופורציות בין השניים, גם ההחלטה לסמל את מייספייס בצבע שחור על אפור, והחלוקה הפנימית של פייסבוק בין שני גוונים דומים של תכלת, דורשת מאיתנו לקרב את הראש למסך ולכווץ את העיניים בנסיון להבין מה לעזאזל אנחנו רואים.

עוד?

FacebookStats3
החלק החביב עלי. המשתמש הממוצע יוצר 90 פיסות תוכן בחודש, ומקושר ל-80 עמודים. הא! הנה מקום להשוואה! נשים את עיגול ה-80 בתוך ה-90, ונקבל הבהרה גרפית וברורה ש-80 אכן קטן מ-90, אבל רחוק מלהיות שווה לא. בלי ציניות, זו אכן הדגמה גרפית ראויה. אבל אבוי, מה הם משווים כאן? שתי פיסות מידע חסרות כל קשר אחת לשניה, שמצאו את עצמן צמודות זו לזו רק כי הן מופיעות זו אחר זו באתר פייסבוק, או בגלל שהמספרים שלהם קרובים אחד לשני, ברמה האינטואיטיבית. אבל אין לזה שום משמעות! אין כאן שום תובנה שהאינפוגרפיקה מעבירה. משתמשים רושמים יותר סטטוסים מאשר שהם מצטרפים לקבוצות? אז מה? אינפוגרפיקה לשם האינפוגרפיקה, בלי שום מטרה.

רוצים עוד? בטח שרוצים.

FacebookStats4

מפה. מפה זה מגניב. בואו ניקח את המידע הגאוגרפי ונציב אותו על מפה. אפשר לעשות יופי של ייצוגים גרפיים על מפות, כמו מפות חום  או פיזורים גיאוגרפיים. אבל זה לא מה שיש לנו כאן. יש לנו את אותה טבלת מספרים של פייסבוק, אבל עם חצים שמצביעים על המדינות הרלבנטיות. כ”כ קל היה לצבוע את המדינות באדום/צהוב/ירוק/אפור על פי הריכוז, או הכמות, וככה לקבל מידע גיאוגרפי ויזואלי על הפריסה והפופולריות. אבל לא, יש לנו כאן רק כלי עזר לאנשים שלא יודעים איפה נמצאת ספרד, כנראה בגלל שהמעצב של האינפוגרפיקה לא רצה להרוס את המוטיב הכחול-אפור היקר שלו עם צבעים אינפורמטיביים.

ולסיום, נקודה אחת חיובית:

FacebookStats5

כאן הגרף בעצם משרת  את העברת המידע: לקבל אמת מידה ויזואלית פרופורציונאלית של “אוכלוסיית” פייסבוק לעומת מדינות בעולם. השימוש בנאלי, אמנם, ודי מטעה – אין למשתמשי פייסבוק שום שיוך או הזדהות לאומית עם האתר, אחרי הכל, והם חופפים לאוכלוסיות במדינות האחרות – אבל לפחות יש כאן שימוש בכלי האינפוגרפיקה בשביל להעביר מידע. לפחות זה.

15 תגובות

Apr 29 2010

ניצול ציני של הבמה: הבעיות שלי עם פנדה מחשבים

אני מתנצל על השימוש בפלטפורמה של הבלוג שלי בשביל פוסט של תלונה צרכנית, אבל החלטתי לראות בזה שירות לציבור, או לפחות פריקת עצבים.

הייתי רוצה להזהיר את ציבור הקוראים (הנרחב, העצום, וכו’) שלי מפני חברת פנדה מחשבים, חברה המוכרת (בין השאר) מחשבים ניידים, שמהם קניתי מחשב לפני כשנה. שלחתי את המחשב לתיקון במעבודתיהם לפני שלושה שבועות, ומאז זכיתי לשירות לקוחות הגרוע ביותר שנתקלתי בו.

היחס, מהקל לכבד, כלל התעלמות חוזרת ממיילים ששלחתי בנוגע לסטטוס המחשב, המתנה בטלפון במשך דקות ארוכות, עד שבסוף ניתקתי והתקשרתי שוב, ונעניתי על ידי אותו אדם, שכמובן שכח שבכלל השאיר אותי בהמתנה. הבטחות שיחזרו אלי מאוחר יותר (“הוא כרגע בטלפון, הוא כבר יחזור אליך”) שכמובן לא התקיימו, ולבסוף מגוון שקרים וזיוני שכל, החל מ-“7 ימי עבודה? מה פתאום, לא הייתי אומר משהו כזה, זה 14 ימי עבודה” ועד “אה, המחשב כבר נשלח, והוא בדרך אליך. שליח אמור להרים לך טלפון”. טוב שלא האמנתי לו וביקשתי שיברר שוב, כי אחרי שהוא שם אותי בהמתנה (וניתקתי, והתקשרתי שוב), התברר שהם בכלל לא קיבלו עדיין את החלק התקול מהיבואן, והוא רק ניסה לנפנף אותי מהקו.

הרתיח אותי היחס של אחד סמי מור, האחראי על התיקון, שהתחיל איתי ברגל שמאל בשיחת טלפון אחרי שבוע שהמחשב שם, כשהחל בלהכחיש את ההתחייבות המקורית ל-7 ימי תיקון, אח”כ ניסה להתפתל ולטעון שהמחשב רק הגיע ביום ראשון (הוא הגיע כבר ברביעי שלפני, ויש לי מייל של אותו סמי שמגבה את זה), ובסופו של דבר לא מצליח אפילו לעמוד בזמן הטיפול הלא-ממש-שאפתני שאליו הוא טען, כשהוא נותן לי תשובות כמו “זה יקח כמה זמן שזה יקח, מה אתה רוצה שאני אעשה?” – כשהוא בכלל טורח להחזיר לי טלפונים.

בסופו של דבר, פנדה יושבים ומחכים שהכונן יחזור מהיבואן. אני לא חושב שהמחשב מונח אצלהם במעבדה מחכה שיעבדו עליו, והם מתעלמים. אבל אפילו אם יש בעיה שמחוץ לשליטתם, יש להם הרבה מה לעשות. הם יכולים ליצור איתי קשר להבהיר לי שיהיה עיכוב, להפגין מעורבות או (מה המילה שאני מחפש?) מודעות שירות. הם יכולים לתת לי כונן חלופי, גם אם זה יעלה להם טיפה יותר, ולא, כמו שסמי אמר לי, “נראה לך שאני אתן לך כונן חדש כתחליף לאחד משומש?”. הם היו יכולים לענות לטלפונים שלי, לעזאזל, ולא לנפנף אותי בשקרים. היו יכולים לעשות הרבה דברים. הם העדיפו שלא.

זהו. Got that off my chest. שלחתי גרסא של התלונה שלי גם למנהלי החברה, ואני מקווה שבשלוש השנים שנותרו לי לאחריות על המחשב אני לא אדרש לעבוד מולם שוב, ואם כן – שהם ישפרו קצת את מחלקת השירות שלהם. בכל מקרה, אני ממליץ בחום להמנע מלקנות מהם מחשבים, גם אם הם עושים רושם מקצועי ו/או זול לפני הרכישה. מחשבים תמיד דורשים שירות, ואפילו שאת השירות על רוב רכיבי המחשב אני מקבל מ-Dell ישירות, שהם קצת יותר מקצועיים (הם היו באים אלי עוד באותו יום עם כונן חלופי), מספיק הקצת אינטראקציה עם פנדה בשביל שאני אהיה מושבת כבר כמעט חודש, וזה די קטסטרופה, בעיקר לי.

עדכון: לאחר תחלופת מיילים שהתחילה מנומסת ועניינית, הסתבר לי שמנכ”ל החברה, יאיר סאטובי, לא באמת מעוניין לפתור את בעיות השירות. תגובה שהתחילה ב-“באמת יש לנו בעיה וננסה לפתור אותה” הפכו ל-“הבעיה היא בך, הלקוח. היחס שלך לא נעים, אנא אל תתקשר אלינו יותר”.

תודה, יאיר, על שהפכת מה שנראה כמו התנצלות כנה ורצון לשיפור להתחמקות והתפתלות מלקיחת אחריות.

עדכון: ביום ראשון נמסר לי שהכונן יגיע למחרת, יום שני, יורכב וישלח אלי. ביום שלישי, יומיים אח”כ, בדקתי מולם שוב, ונאמר לי שהכונן אכן הגיע ביום שני, אבל הטכנאי לא סיים להרכיב אותו, הלך הביתה ויצא לחופש, ואף אחד לא יודע אם הוא סיים את העבודה ומה מצב המחשב. היאח.

עדכון: המחשב שלי מוכן, וישלח אלי עם שליח היום, ויגיע, בתקווה, עד סוף השבוע. אבל לא בטוח. 72 שעות זה זמן סביר, כמובן. משום מה כששלחתי להם את המחשב, דרך הדואר, זה עלה פחות, והם התחייבו ל-48 שעות. אה, כן, עלה פחות – בשביל להבהיר שאין להם שום כוונה לעשות ג’סטה של התנצלות על השירות הגרוע, הם חייבו אותי גם על המשלוח של המחשב אלי. "אם יש לך בעיה עם זה, אתה מוזמן להגיע לקיסריה ולקחת אותו בעצמך", נאמר לי בטון נוזף. הם לא חייבים לי את המשלוח, זה נכון, אבל זו היתה יכולה להיות הזדמנות להוכיח רצון טוב. לא רוצים, לא צריך. אני מקווה שזו הפעם האחרונה שיצא לי לדבר איתם.

עדכון: ברגע האחרון, הם החליפו את המשלוח מאביב-שיגור ל-UPS, מה שמבטיח שהמחשב יגיע אלי עד מחר. בדיקה באתר UPS מראה שהמחשב כרגע במחסני החברה בחיפה. זה מצחיק קצת שכשהם כבר עושים משהו בסדר, הם לא טורחים להגיד לי על זה, ואם לא הייתי מתקשר לברר את מספר המשלוח, לא הייתי יודע שהם עברו ל-UPS. אבל זו כבר באמת בעיה קטנה, ואני שמח שהם עשו את המאמץ הזה בסוף בשביל להיות יותר בסדר.

22 תגובות

Jul 03 2009

מבצע מיוחד

והיום, פינה מיוחדת לסוג ההודעות שעידו קינן נוהג לפרסם בחדר 404:

בשיטוטי באתרי קניות אחר כוננים קשיחים, נתקלתי במבצע הזה באתר WinPrice.co.il שכנראה מאמינים שאם המשלוח חינם, אז כנראה הכל בסדר:

(לחצו לתמונה מלאה יותר של  האתר)

WinPriceSsdPrice_t

אין תגובות

Jan 27 2009

עברית קשה שפה

למרות שהתקדמנו מרחק ניכר מאז ימי DOS, כשהיינו צריכים להעלות תוכנה מיוחדת כדי לראות עברית. ולמרות שהרחקנו גם מימי העברית הויזואלית בראשית ימי האינטרנט שהפכה לנו את הכיוונים כל הזמן. למרות שהגענו למנוחת היוניקוד לנחלת ה-RTL, עדיין אף אחד לא מצליח לשלב, באמת, עברית ואנגלית באותה שורה בצורה חלקה לחלוטין. לא בטוח שזה בכלל אפשרי. מה שבטוח, שבינתיים יהיו לנו דברים כאלה:

FacebookHebrewWordbreakSillyness

שיגרמו לנו לתהות מה באמת רצינו להשיג במלחמה הזו.

16 תגובות

Jan 20 2009

43, בעצם

כפי שמספר בלוגים מיהרו לציין, וביניהם ה-Language Log חביבי, אובמה הוא לא, בעצם, הנשיא ה-44. אם נדייק, מאז ג’ורג’ וושינגטון היו לנו 43 נשיאים כולל אובמה, שכיהנו 56 קדנציות סף הכל. מאיפה צץ המספר 44 אם כך, הנפוץ מאד, לפי העדויות? הסיבה היא שאולי היו 43 נשיאים, אבל 44 חילופי שלטון.

הטעות כאן, אם כך, היא לא טעות – היא ויכוח לשוני. הויכוח הוא אם הנשיאות היא תואר שמודבק לאדם, או שתואר שמודבק לתפקיד. האם אנחנו מדברים על ג’ורג’ וושינגטון, הנשיא הראשון, או על הנשיאות של ג’ורג’ וושינגטון, הנשיאות הראשונה שארכה שמונה שנים? השאלה לא רלבנטית כל עוד תחלופת התפקידים הדמוקרטית פועלת בצורה עקבית, אבל ברגע שדברים קצת מתערערים, נוצר פער בין השנים.

מי שאחראי לבלבול הוא גרובר קליבלנד, הנשיא ה-22 – נשיא בינוני לכל הדעות – שהחליט, בחוסר התחשבות מוחלט, להבחר פעמיים שלא ברצף, ב-1884 וב-1892, כלומר לנשיאות ה-22 וה-24. אבל האם זה הופך אותו לנשיא ה-22 וה-24, או רק לנשיא ה-22 (כלומר, האדם ה-22 שנשא בתואר) שכיהן בשתי נשיאויות? האם מקינלי, שכיהן בנשיאות ה-25, הוא נשיא ה-25 או ה-24? אין ויכוח שהוא האדם ה-24 שנשא בתפקיד, רק ההתקטננות ההגדרתית.

ראוי לציין שהגרסא הרשמית בארה”ב היא שהוא היה הנשיא ה-22 וה-24, ואובמה הוא הנשיא ה-44 – אבל לא, כפי שאמר בטעות בנאום ההשבעה, האמריקאי ה-44 שהושבע לתפקיד.

בישראל, אגב, ההגדרה היא הפוכה. דוד בן-גוריון כיהן פעמיים כראש ממשלה, אבל הוא נחשב רק ראש הממשלה הראשון. לוי אשכול, שהיה ראש הממשלה בכהונה הרציפה הרביעית, נחשב ראש הממשלה השלישי.

4 תגובות

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים