ארכיון התגית 'פרסום'

Jan 14 2009

חדש הוא הישן החדש

למי שעדיין לא הספיק להתרגל ל-Web 2.0, להלן פרסומת שנתקלתי בה היום:

web3.0

מילא ההנחה המובלעת ש-2.0 זה כבר מיושן, ו-3.0 זה מודרני (שהיא בעצמה, לדעתי, מילה קצת מיושנת). יש לנו כאן עוד שני אלמנטים חיננים.

הראשון הוא הפס מימין עם אותה סיסמה אלמותית, “brand new”. זה טוב. זה חדש. זה יותר חדש ממה שיש לך עכשיו, לכן הוא טוב יותר. חדש יותר. חדש. חדש!

השני הוא השם של המוצר עצמו – Ux Potion. המסר של הפרסומות הוא של מודרניות, חדשנות, חידוש – אבל המוצר עצמו קיבל שם ישן, ארכאי. שיקוי-פלא, בבקבוקון זכוכית מסורתי, ועיצוב גראפי בצבעים אורגניים, חום וירוק. לא ממש מסתדר עם הדימוי.

מאחורי הפרסומת, אגב, מסתתרת חברה עיצוב ממשק משתמש בשם momentum design labs (כן, לחצתי על הפרסומת. הכנסתי לגוגל עוד איזה סנט או שניים), שהעמוד שלה דווקא מעוצב momentumבסגנון הרבה יותר מודרני – מינימליסטי, בצבעי לבן וכחול, פונט עגלגל בלי אותיות ראשיות, לוגו עם משחקי שקיפויות – כל מה שאפשר לצפות מעיצוב Web2.0. רק חסר אפקט השתקפות-ברצפה-רטובה.

והמוצר המפורסם? אותו Ux Potion מודרני, קלאסי, חדשני, מסורתי, איפשהו בין Web 3.0 לרומנטיקה של המאה ה-19? איך הוא משתלב במומנטום הזה?

הוא לא מופיע בכלל באתר.

2 תגובות

Jan 10 2009

דטרמיניזם לשוני וחתלתולי הים

בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים עבדו להם שני בלשנים, אדוארד ספיר ובנג’מין וורף, על תאוריות שונות בנוגע לקשר בין שפה וחברה. מהעבודות שלהם יצאה טענה – שנוסחה והוגדרה ככזו רק אחרי מותם, שמכונה היום היפותזת ספיר-וורף, שבצורתה הקיצונית גורסת שהתפיסה שלנו את העולם עוברת דרך פילטרים קוגניטיבים בהם אנחנו מתייגים, מסווגים ומגדירים את העולם, והפילטרים הללו תלויים, בין השאר, בשפה בה אנחנו דוברים וחושבים.

… the world is presented in a kaleidoscopic flux of impressions which has to be organized by our minds – and this means largely by the linguistic systems in our minds. 1

הניסוח הפופולרי של הטענה הזו היא שהשפה בה אנחנו דוברים מגדירה את צורות החשיבה שלנו. התפיסה הזו, של דטרמיניזם לשוני, חזקה בהרבה מהניסוחים המקוריים של וורף וספיר. בספרות ועיתונות פופולרית היא זוכה לעיוותים והקצנות רבות מספור. הסיפור הידוע בנוגע לכמות המילים של אסקימואים לשלג, שהופרך פעמים רבות2, נובע מהתפיסה הזו – שאם בשפה יש מלים רבות לשלג אז יש להם יותר מה להגיד על שלג, או הבחנה יותר דקה בין סוגים של שלג, מאשר שפה שאין לה את המלים הללו.  השיחדש של ג’ורג’ אורוול, מ-1984, הוא ביטוי של הטענה הזו, על התפיסה שאם נעלים מלים מסוימות מהשפה, נעלים גם את הרעיונות שמאחורי המלים מהתפיסה, ואת המונחים מהמציאות בכלל.

היפותזת ספיר-וורף איבדה הרבה מהמרכזיות שלה בבלשנות המודרנית, אם כי גרסאות מתונות יותר שלה – שגורסות קשר פחות דטרמיניסטי וחד כיווני בין השפה והמציאות – מקובלות ע”י קבוצה רחבה יותר של בלשנים3. הגרסא הקיצונית נשארת נחלתם של סופרים ספקולטיבים, עיתונאים מתלהבים, וקבוצות אינטרסים שחושבות שהן מצאו פתרון מאגי לשנות את המציאות שלא דורש טיעונים ראציונליים, הסברה הגיונית או השקעה אמיתית – וזו בעצם הנקודה שרציתי להעלות בבלוג הזה לפני שדעתי הוסחה עם אקספוזיציות ארוכות.

***

“אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים” (PETA), ארגון זכויות בעלי החיים הפרובוקטיבי, יצא בימים האחרונים בקמפיין חדש. לא נגד פרוות או ניסויים הפעם, אלא נגד דייג. הקמפיין, שמופsea_kittenנה בעיקר לילדים, נועד לשכנע ילדים שדגים הם לא יצורים מגעילים וחלקלקים, אלא חיות מחמד מתוקות ומלבבות. ומה הדרך הכי טובה לעשות את זה? ע”י לנסות לשנות את המילה המקובלת לאותם חיות ימיות מ-“דג” (שמעורר אסוציאציות שליליות, שלא להזכיר אכילות) ל-“חתלתול-ים”.  כן כן, Sea Kitten. הקמפיין כולו מלווה בעיצוב גראפי חמדמד הכולל דגים הלבושים בתחפושות חתול, ירידות לא-ממש-סובטיליות על בריטני ספירס וג’ורג’ בוש (שמופנות, יש להניח, יותר להורים מאשר לילדים), משחקון פלאש לבניית חתלתול-ים משלך, ומגוון “עובדות על חתלתולי ים”, שמביאות פריטי טריוויה עטופים בסכרין:

Sea kittens talk to each other through squeaks, squeals, and other low-frequency sounds that humans can only hear through special instruments. Most ichthyologists — scientists who specialize in sea kitten biology — agree that this is just about the cutest thing ever.

נקודה מעניין בקמפיין הזה הוא ש-“חתלתול-ים” הוא לא המקבילה של “חתלתול”, אלא של “חתול. כלומר, זה לא המונח הראוי לדג צעיר, אלא לדג בכלל. אין לנו “חתול-ים”, רק “חתלתול-ים”. איך נאמר דג צעיר, אם כך?

Contrary to popular belief, the technical term for sea kitten offspring is "baby sea kitties," not "caviar."

הקמפיין, אם לא היה ברור כבר מהביקורת שלי ומההקדמה הארוכה שלי, הוא מגוחך. הוא מנסה לשנות אלפי שנה של תרבות אנושית באמצעות מה שהם עצמם מודים שהוא קמפיין PR. החלקים האקטיביים ואולי האפקטיביים בקמפיין – כמו קריאה לאנשים לפנות לנציגים הנבחרים שלהם ולהגביל את חוקי הדיג והציד, מוצנעים בקישורים קטנים. מידע רלבנטי – כמו פגיעה אקולוגית שקשורה לדיג חסר בקרה – בקושי מופיע. האנשים שמאחורי הקמפיין הזה מאמינים, כך מסתבר, שבתוך המילה Fish מגולם כל מה שרע בעולם, ושהחלפת המילה תפתור את הבעיות שקשורות אליה – במקום לנסות להבין את הגורמים מאחורי תופעת הדיג (הצורך לאכול, למשל, או מחסור בתחליפים ראויים) ולשנות אותם, ובכך לשנות את הקונוטציות של המילה. אבל לא. המילה היא הבעיה, כפי שמראה ציטוט זה שאיתו נסיים:

When your name can also be used as a verb that means driving a hook through your head, it’s time for a serious image makeover. And who could possibly want to put a hook through a sea kitten?


1. Benjamin L. Whorf, Science and Linguistics, Technology Review 42(6), 1940, p.213. Retrieved from here.
2. Geoffrey Pullum, The Great Eskimo Vocabulary Hoax, Chapter 19, p. 159-171.
3. Daniel Chandler, The Sapir-Whorf Hypothesis, adapted from Daniel Chandler, The Act of Writing, Prifysgol Cymru, 1995.

15 תגובות

Jan 06 2009

בספינה אדומת ירכתים

קמפיין פרסומי חדש קפץ לו בשולי אתרי התוכן והחדשות הישראליים כנגד תוכנה פיראטית. “בעל עסק – אל תהיה פיראט!” מכריזה לה הכרזה.  לא ברור לי אם משרד הפרסום האחראי עליה הראה חוסר רגישות למה שהולך באינטרנט בימינו, או שהם ניסו לרכב על הגל

pirate

של אחד הממים היותר עמידים בשנים האחרונות. הכוונה היא כמובן למאבק העיקש בין נינג’ות לפיראטים, שמתרחש מולנו ברחבי האינטרנט כבר לפחות מאז 2002. עם כל הכבוד למקומן של הנינג’ות בתרבות הפופולרית, אני לא חושב שהן יכולות להתחרות עם הפיראטים. לפיראטים יש יום שמוקדש רק להם ולדיבורם היחודי. לפיראטים יש סדרת משחקי מחשב מופתית וסדרת סרטים חביבה. פיראטים מנטרלים את אפקט החממה. אין ספק שבאקלים התרבותי של ימינו, פיראטיות היא דבר חיובי – רק תראו את התמונה הזו! חרב! תוכי! הכובע, למען השם, הכובע! אז מה DataSafe ומיקרוסופט, מממנות הפרסומת הזו, חושבות שהן ישיגו? אם רוצים למשוך אנשים אל החיים הללו, חיי הפיראטיות העליזים, זו בדיוק הדרך:

“על כל עותק של Office שאתם גונבים, נסגר עוד חור באוזון”.

 

 

2 תגובות

Dec 30 2008

פרסומות דפי זהב

אני חייב לציין שאני ממשיך להתרשם, בעקביות, מקמפיין פרסום החוצות המתמשך של דפי זהב.  הקמפיין התחיל כבר לפני כמה שנים, והוא מאופיין בתכונה שמאד נדירה בנוף הפרסום בעולם בכלל ובארץ בפרט: חוסר עלבון לאינטליגנציה של הצרכן.

הפרסומות, למי שלא נתקל, בנויות ע”פ מתכוyellowpages_opticians 3 תגובות

« הקודם

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים