ארכיון התגית 'טיב טעם'

Mar 05 2016

יומן צריכה: פגישת מחזור בטיב טעם

מזמן לא ביקרתי בטיב טעם. מאז שעברתי דירה, הוא כבר לא ה-go-to שלי להשלמת מצרכים בערב או סופ”ש, ואני קרוב עכשיו מספיק לשוק הכרמל בשביל להתמקד בחנויות המכולת הרוסיות והאסייתיות שם. אבל היום יצא לי לקפוץ לעשות כמה השלמות, ונתקלתי במגוון מוצרים ששעשעו או עניינו אותי, מסיבות מוצדקות יותר או פחות.

גבינה

2016-03-05 21.41.23

השקיק הקטן הזה טוען שהוא “חטיף גבינה מיושנת”, שמכיל אך ורק גבינה איטלקית מיושנת שאפויה בתנור. אז קניתי. ופתחתי. ומה אני אגיד? גבינה. מיושנת. ואפויה. ואני אומר את זה לגמרי לחיוב.

זה לא זול (10 שקלים ל-24 גרם), אבל זה טעים. בטיב טעם מול הבימה זה התחבא במדף התחתון ליד הלחמים. שווה לחפש.

בירה2016-03-05 21.36.56

יש המון בירות בעולם, ועל המדפים בארץ המבחר משתנה עם השנים בהתאם לתנודות השוק והיבואנים, אבל הבירות שהיו פופולריות בפאבי ארצנו כשהתחלתי לשתות תמיד יחרתו על זכרוני. לכן שמחתי להתקל ב-McEwans Scotch Ale, שזכור לי כבירה שממש אהבתי לפני כעשור וחצי. מצד שני, הטעם שלי בבירות די השתנה מאז, ואני חושש שאתאכזב. בכל זאת, קניתי בקבוק.


עוגות

שתי עוגות תפסו את עיני על המדף, גם אם לא היתה לי שום כוונה לקנות אותן. הראשונה היא “צ’אק צ’אק”, מאפה טטארי מסורתי, על פי התווית, שמתוארת כ-“עוגת דבש” בתווית העברית. בעיקר עניין אותי העובדה שהמרכיבים כוללים כ-25% דבש, ושהיא נראית כמו ערימה של במבה.

2016-03-05 21.36.17

והעוגה השניה ששיעשעה אותי היא הבת-קייב!
הבנתם?
Bat-cave?
כמו של באטמן?
לא נורא. נמשיך הלאה.

2016-03-05 21.36.06

שונות

ולסיום, שקית פשוטה של אנשובי וייטנאמי מיובש ומומלח. אין כאן התחכמויות, רק העובדה שרשימת המרכיבים כוללת 77% אנשובי ו-23% מלח – רק לקרוא את זה גורם לרקמות הפה שלי להתכווץ בכאב לתוך עצמן, בזמן שבלוטות הטעם שלי זועקות “עוד! עוד!”

2016-03-05 22.24.29


2 תגובות

Nov 18 2012

יומן צריכה: סוכריות מתחזות

בביקור בטיב טעם לפני זמן מה, עמדתי בקופות ועיינתי במדף הממתקים, והופתעתי לראות בין הסוכריות מה שנראה כמו תרופות:

2012-10-19 13.18.54

אבל מבט על הצד האחורי של השקית הראה שלא מדובר בנסיון להכנס תרופות-ללא-מרשם למסלול המהיר, אלא סתם בבחירה סגנונית לא ברורה של יצרני דברי המתיקה:

2012-10-19 13.19.01

אנטיביוטיקה, אתם מבינים, זו בחירה שאמורה לעודד אנשים לקנות את הסוכריות הללו. אם כי אני חייב להסכים שאני עדיין מעדיף אנטיביוטיקה על פני ליקריץ.

מצד שני, זה לא המוצר המפוקפק היחיד של החברה הזו:

2012-10-19 13.19.18 2012-10-19 13.19.23

Comments Off on יומן צריכה: סוכריות מתחזות

Nov 29 2010

בואו של החסילון האגבי

אני זוכר לפני אי-אילו שנים, בלונדון, שהלכתי בהמלצת איזה ספרון-תיירים לשוק כלשהו בדרום העיר, שתואר בעיניים נוצצות (בטקסט) כחוויה רב-חושית מרהיבה. התאכזבתי. "בדיוק כמו שוק הכרמל", תיארתי את זה אז. "אבל עם שרימפס". התגובה שלי היתה מזלזלת, אבל במחשבה שניה, ההבדל הוא די מהותי, לחוויה שלי כישראלי. לא קשה למצוא שרימפס בישראל, במסעדות או בחנויות, אבל הצריכה של שרימפס היא אף פעם לא אגבית. ללכת לטיב טעם, כמו שכותב אלי לוין, זה עדיין אקט של התרסה, של שבירה מודעת של הנורמה המקובלת – גם אם ההתרסה הזו היא הנורמה בעצמה.
עברו שנים, והרבה עובדים זרים זרמו מתחת לגשר. והרבה טיב טעמים נפתחו בתל-אביב, על חשבון חנויות מזרע, המקדשים הקודמים של החזיר והתמנון (ובמאמר מוסגר, אפשר לראות את החלפת המזרע בטיב-טעם כהחלפת הקיבוצניק ברוסי, כסמל לחילוניות והישמדות). ומה קורה עכשיו? עברתי לפני כמה ימים בשוק הכרמל ונעצרתי פתאום. לא בגלל הגיגית הגדולה מלאת השרימפס, או השלט של החזיר המאושר על קצביה, אלא בגלל האגביות שבה הם השתלבו במרקם של השוק. לא רק ברחובות הצרים, המקבילים, עם דוכני הירקות המוזרים של האסייתיים והקצביות הנידחות. בלב השוק, על השדרה הראשית, בלי למצמץ, בלי לעשות עניין, בין הדגים.
אני לא יודע אם הכניסה שלהם היתה חלקה. אני לא יודע אם בעלי דוכנים אחרים בשוק התנגדו או התנכלו. אני יודע שאני יכול כרגע לקנות שרצים בלי בעיה בשוק. בלי להכנס למעדניה רוסית או מכולת סינית. להשאר בישראליות הקלאסית, עם באסטיונרים צועקים על עגבניות. בלי לעבור לעולם המדומיין, האלטרנטיבי, של הטיב טעם.

בסוף השבוע הייתי בחיפה, אותה משום מה חצינו שלוש פעמים מצד לצד. ברחוב כלשהו, אני באמת לא יודע איזה, ראיתי מסעדה קטנה ומצ’וקמקת, נראית כמו שיפודיה, עם סמלים של קוקה קולה משני צידי השם של המקום. SHRIMPS HOUSE, היא נקראה. לא מסעדת יוקרה, אפילו לא מסעדת דגים ערבית. סתם מסעדת פועלים. עם שרימפס. נורמטיבי לחלוטין. יש תקווה.

8 תגובות

Jan 13 2010

קולינריה אזוטריקה: רשמים מביקור בטיב טעם

אני אוהב לקנות בטיב טעם, ומאד שמחתי כשהם פתחו את רשת הסופרמרקטים העירוניים שלהם בתל-אביב. בתור מי שגדל על היצע השופרסל-היפרכל-ריבוע הכחול רוב חייו, אבל עם מספיק נגיעות של חו”ל בשביל לדעת שיש המון דברים שם בחוץ, אני תמיד אוהב את השונות והזרות שיש שם. בין אם זה סתם נקניק חזיר ופחיות של ד”ר פפר, או דברים תמוהים יותר כמו טבעות דיונון מיובשות או פורשמק, סלט הרינג ותפוחי עץ, דברים שתמיד מוזרים ומפתיעים ומסעירים בשבילי, לרוב לפני שאני טועם אותם יותר מאשר אחרי.

אני אוהב לקנות שם דברים אקראיים, בין אם זה דמוי-קוויאר מן הצומח או גזוז בטעם אוכמניות וורד-בר. אני אוהב את הבירות המזרח-אירופאיות ואת החטיפים שאני לרוב לא יודע בכלל מה הם עד שאני מעביר אותם בקופה ורואה את השם (בעברית!) מופיע על הצג. למדתי להתרחק מהנקניקים האקזוטיים יותר, כמו הסולץ שניסיתי פעם אחת ולא יכולתי לסיים, אבל אני תמיד אוהב את ההפתעות, גם אם הן רעות.

* * *

אז למרות שהמצלמה בטלפון שלי ממש מחורבנת, אני אצא למסע ויזואלי קצר בביקור שלי היום בטיב טעם, סניף המגדלור, בן-יהודה 1, ת”א. תרגישו חופשיים ללחוץ ולקבל תמונות גדולות יותר.

טבעות דיונון מעושנותSquidRings

מעושנות? מיובשות? אני באמת שלא יודע. קניתי משהו דומה לפני כשנה בסניף אחר, רק ששם זה  היה תוצרת יפן, והפעם תוצרת רוסיה, או מדינה כותבת-קירילית כזו או אחרת. אם זכור לי, זה מתקתק ולעיס כמו גומי, ומריח קצת כמו ים. תענוג.

פורשמק

Porshmak

עוד מוצר שלקח לי זמן (ואת מלוא ידיעת הקירילית שלי) להבין איך הוגים. אני אוהב סלטי דגים למיניהם, אבל עם תפוח עץ? את זה צריך לנסות.

פטיסונים

את זה ראיתי כבר כמה פעמים בטיב טעם, וכל פעם עצרתי ותהיתי מה הם הדברים הללו, מוחמצים  Big_Patissonלהם בתוך צנצנת. יש להם צורה של מאפה משולב עם פלפל ירוק משולב עם צלחת מעופפת, ואם לא הייתי מצלם, לא הייתי זוכר לבדוק מה הם לעזאזל. מצד שני, התמונה יצאה כ”כ מחורבנת שאני מעדיף כבר לשים תמונה מהאינטרנט.

אבקת סוכר בצבע תפוזOrange Colored Sugar

כאן כבר אין את האלמנט האקזוטי, סתם תהיה שלי אם הניסוח הוא מתחכם-שיווקי, או סתם תרגום  קלוקל מאנגלית. מדובר באבקת סוכר שמתאימה לשימוש במאפים כתומים שבהם הסוכר הלבן יפריע, אבל הביטוי “צבע תפוז” צורם לאוזן העברית – בעיקר כשצבעי המאכל בו הם פפריקה וקארוטן.

תואמי-חטיפים

כאן נטשנו סופית את האקזוטיקה ועברנו לתחום הלשוני, כמו שאני אוהב. לטיב טעם יש מותג-בית, כמו רשתות אחרות, והם משווקים תואמי-חטיפים לביסלי, במבה, ושאר הקלאסיים. אני אבל אהבתי את השמות המאד פרקטיים-תיאוריים שהם נתנו להם:

לא קשה להבין בדיוק מה החטיפים האלה מנסים לדמות. “חטיף חיטה” זה תיאור לא רע של ביסלי למיניו, ו”חטיף תירס מצופה בוטנים” מתאר יפה את הדואליות הרגילה של הבמבה.

OnionSnack_Detail CornSnack_Detail GrillSnack_Detail

אבל כל נסיון תיאורי הולך לאיבוד עם החטיף הזה:

ConeSnack_Detail

שמשום מה שם את “קונוס” באותה קטגוריה כמו “חיטה” או “תירס”. ואפילו אם קיבלנו את זה שאין להם תיאור טוב יותר מאשר “קונוס” לתאר את דמוי האפרופו הזה, מה בדיוק המשמעות של “טעם טבעי” בשביל קונוסים?

7 תגובות

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים