ארכיון התגית 'ווטרגייט'

אפר 01 2017

פיצה כן, רוסיה לא – מה מצדיק גייט?

בפוסט הקודם דיברנו על התפתחותה של הסיומת –גייט לציין סקנדלים פוליטיים ואחרים. הסיומת, כך טענתי, היא גמישה ופרודוקטיבית, ומאפשר ליצור פרשיה מכל מילה שהיא. אבל האם באמת כל מילת בסיס מתאימה להשתדך ל-גייט? ניקח כמקרה בוחן שתי פרשיות שצפות להן כיום בחדשות, ושההבדל ביניהן הציק לי לאחרונה.

המקרה הראשון הוא Pizzagate. בקצרה מאד (וגוגל יספק פרטים נוספים), Pizzagate היא פרשיה הכוללת האשמות (שקריות ומופרכות) על כך שפיצריה מסוימת בוושינגטון די.סי. היא בעצם עסק כיסוי לרשת זנות פדופילית של בכירי הפוליטיקאים הדמוקרטים, האשמות שרצו במשך חודשים בזמן הקמפיין הנשיאותי, ולאחרונה כל מקדמיה מנסים להתנער ממנה, אפילו אלכס ג’ונס מ-Infowars, מבכירי אנשי ה-fake news בארה”ב, שלרוב לא בוחל בשום טענה, מופרכת ומטופשת ככל שתהיה.

המקרה השני הוא Russiagate. התווית הזו רחבה הרבה יותר, ומתייחסת למגוון ההאשמות, המבוססות יותר ופחות, על התערבותה של רוסיה הפוטיניסטית בבחירות האמריקאיות לטובתו של דונלד טראמפ, העסקה ישירה של בכירים בקמפיין הבחירות שלו (כמו פול מנאפורט, מנהל הקמפיין לשעבר) ופגישות סודיות עם בכירים בממשל החדש, כמו מייקל פלין, היועץ לבטחון לאומי שהתפטר לאחר שנחשפו (וכנראה מבקש בימינו חסינות תמורת עדות), או ג'ף סשנס, שר המשפטים הנכנס.

בלי להכנס לשאלה אם הפרשיות הללו אמיתיות או מדויקות, או למשמעויות הפוליטיות שלהן, הייתי רוצה לדבר רק על האם השמות שלהן מרגישים נכונים, כ-גייט. עצרו שניה וחישבו אם אחד מהם מרגיש לכם נכון יותר, טבעי יותר, מתאים יותר מהשני. נו, תנסו. עצמו עיניים. דמיינו את שתי המילים הללו מתגלגלות לכם מהלשון. האם אחת מהן עובדת טוב יותר? האינטואיציה שלי אומרת שבעוד Pizzagate מרגיש כמו שם סביר, תקין ואפילו מעניין לפרשיה, Russiagate מרגיש דווקא מאולץ. לא מתאים.

זה לא במקרה. כמו שכבר אמר אניל דש בפוסט מכונן, גם לשפות מומצאות ומבודחות יש תחביר, ומי שדובר את השפה ישים לב לחריגה. כמו שממים הם תבניות לשוניות שדורשות תוכן שמתאים להן, גם הגייט דורש שמילת הבסיס שלו תעמטוד בסטנדרטים מסוימים.  עכשיו נשאר רק להבין למה פיצה עובדת בעוד רוסיה לא.

הגורם המרכזי, לדעתי, הוא שמאז טביעת המונח בשנת 1972, הסיומת -גייט עברה שימוש-יתר אגרסיבי. רשימת הסקנדלים שחולקים את התבנית כוללת עשרות אירועים, כשחלקם, כמו Strippergate, שימשו יותר מארוע אחד. בסביבה רוויה כזו, קשה להיות יחודי.

ומה זה Russiagate, בעצם? סקנדל פוליטי שמערב את רוסיה? זה מרגיש נורא לא ספציפי. רוסיה היתה האויב המוצהר של ארה”ב למשך חצי מאה לפחות. היא מילאה את תפקיד השטן הגדול בעשרות ספרים וסרטי ריגול ובילוש. היא סיפקה את החומר לסקנדלים פוליטיים ופראנויות מתמשכות, מהרשימות השחורות של מקארתי ועד השליח ממנצ’וריה. מלחמה קרה, סוכנים רדומים, ניסיונות הפיכה מדומיינים ועוד. אם נגיד Russiagate עוד, נגיד, שנתיים-שלוש, מישהו ישאל “רגע, איזה מהם?”. הסיפור גדול, אבל השם? השם קטן.

לעומת זאת, Pizzagate הוא סקנדל (מומצא) הרבה יותר ספציפי. פיצה היא, בגדול, מאכל נטול מחלוקת. אמרת Pizzagate, ברור שהתייחסת (בינתיים) לאירוע מאד ספציפי, ולכן גם המונח עובד הרבה יותר טוב בראיה היסטורית רחבה. אתה לא תקוע עם מונח שמאבד מהרלבנטיות שלו תוך חודשים.

אין ספק שמי שטבע את Pizzagate היה קשוב הרבה יותר לדקויות הסמנטיות וקונוטטיביות של המונח. מי שדוחף את Russiagate נראה שמסתפק בעובדה שהמילה “Russia” לבדה לרוב מספיקה להקפיץ לאמריקאים רבים את הפיוזים. גם במחיר של ביטוי עם פחות שרידות.

אין תגובות

מרץ 30 2017

מווטרגייט ועד היום – סקירה לשונית של סיומת הסקנדל

ווטרגייט. שער מים. שער שמוצב על נקודת המפגש בין תעלת Chesapeake and Ohio עם נהר הפוטומק. שם תמים לקומפלקס של בנייני מגורים ומשרדים בוושינגטון די.סי על גדת הנהר שהוליד לאחת מהתופעות הסוציו-פוליטיות-לשוניות השימושיות ביותר בשפה האנגלית, ובכלל, כבר 45 שנה. אה, וגם הובילה להתפטרותו של נשיא ארה"ב, אם גם זה מעניין אתכם.

ביוני 1972, חמישה אנשים נעצרו כשפרצו למשרדים באחד מבנייני ווטרגייט, משרדים שהיו שייכים למפלגה הדמוקרטית. ההפתעה היתה ששטרות כסף שהיו בכיסים שלהם קושרו ע"י ה-FBI (איכשהו?) לכספים שהוצאו ע"י ה-Committe to Reelect the President, ארגון של הנשיא ריצ'רד ניקסון, מהמפלגה הרפובליקנית. הקישור הוליד חקירה, והחקירה הולידה חשיפות על כך שניקסון נהג לשתול מכשירי האזנה ומעקב אצל יריבים פוליטיים, והשתמש במנגנוני השלטון להסתיר ולכסת"ח. הפרשה התפוצצה, הנשיא התפטר (כדי שלא ידיחו אותו), והמונה "ווטרגייט", שחשף את קצה החוט, הפך לשם-דבר מטונימי לכל הטריקים המלוכלכים של ריצ'רד "tricky dicky" ניקסון, ובהרחבה – לטריקים מלוכלכים של פוליטיקאים.

כל הסיפור הזה לקח כשנתיים, וההתפטרות המתוקשרת של ניקסון אירעה באוגוסט 1974, כשמונח "ווטרגייט" מהדהד ללא הרף, כולל בשם הוועדה בסנאט שחקרה את כל העניין. העניין לא הספיק לדעוך, וכבר נטבעו מונחים חדשים ע"פ המבנה הלשוני של קומפלקס המשרדים הזה, והפכה מונח אנגלי תמים לתבנית אפקטיבית לכל דבר.

בספטמבר 1974 השתמש הפובליציסט ויליאם ספייר (Safire) במונח “וייטגייט” (Vietgate) מעל דפי הניו יורק טיימס, אולי הפעם הראשונה שהתבנית יצאה מהשימוש המקורי. אבל גם השימוש הזה עדיין היה קשור מאד לווטרגייט – ספייר כינה בשם הזה את הצעת החוק לתת חנינה מלאה לכל מתחמקי וסרבני הגיוס לוייטנאם, בטענה שאם ניקסון ורבים מבכיריו קיבלו חנינה על פשעיהם בפרשיית ווטרגייט, אין סיבה שגם סרבני הגיוס לא יקבלו.

שימוש אמיתי, חדש של התבנית הגיע, ככל הנראה, שנתיים מאוחר יותר. כותרת במגזין Time בנובמבר 1976 הציעה את המונח Koreagate לסקנדל חדש שנחשף בין חברי קונגרס דמוקרטים לבכירים בממשל וסוכנויות הביון הדרום קוריאניות. משם, המונח התגלגל לו לרחבי העולם, או לפחות, בשלב הראשון, בעולם דובר האנגלית.

כשאנחנו מתחילים לעבור על רשימת הגייטים בויקיפדיה, אנחנו מתחילים להתקל בבעיה מתודולוגית מעניינת. הרשימה מראה לנו שימושים בבריטניה ובדרום אפריקה עוד בשנות ה-70, עם Rinkagate (סיפור בריטי עסיסי הרבה יותר מאלה האמריקאים, המערבים חבר פרלמנט ששלח רוצח שכיר להתנקש במאהב לשעבר, אבל שבסוף ירה רק בכלבתו של אותו מאהב) ובדרום אפריקה עם Muldergate, על שם שר בממשלה שניצל תקציבי מדינה להקמת עיתון שידחוף תעמולה שלטונית. בשני המקרים, עמוד רשימת הגייטים מפנה לעמודים בשמות Rinkagate ו-Muldergate, אבל העמודים עצמם מחזיקים דווקא בכותרות אחרות – The Thorpe Affair ו-The Information Scandal, בהתאמה. כלומר, לא בטוח שהמונח עם הגייט היה באמת בשימוש כזה נרחב בשבילהם. במקרה של Thorpe, יצא ב-1996 ספר בשם Rinkagate שנחשב לריכוז האינפורמציה המוצלח לגבי הפרשה, אבל האם יתכן שהוא היה הראשון שהצמיד את הכינוי הזה לפרשיה? בלי להתחיל לחפור בארכיוני עיתונות, אנחנו יכולים להסתכל רק על המבט הסינכרוני שגוגל וויקיפדיה מציעים לנו, ויתכן שהם מכניסים מונחים אנכרוניסטיים לשימוש.

אבל בכל מקרה, החל משנות השמונים השימוש הולך ומתרחב, אפילו במדינות שאינן דוברות אנגלית – הוושינגטון פוסט מצטט ב-1993 את ידיעות אחרונות שהכתירו את פרשיית "הקלטת הלוהטת" כ-"ביביגייט". השימוש גם מתרחב לו בשנות האלפיים אל מחוץ לספירה הפוליטית, עם שימושים רבים בתחום הצרכנות, ספורט וטכנולוגיה – כמו למשל Antennagate, סביב כשל האנטנה של מכשירי האייפון 4 כשהם מוחזקים ביד שמאל ("you're holding it wrong"), או Gamergate, פרשיה מתמשכת משנת 2014 ועד היום סביב סקסיזם בתעשיית משחקי המחשב.

אז מה מקום הגייט בימינו? נקודת ציון גאוגרפית שנתנה את שמה לבניין משרדים, שנתן את שמו לסקנדל פוליטי שהוליד מוספית לשונית רבת עוצמה שיכולה להפוך כל מילה לסקנדל פוליטי. כמובן שההצלחה שלה גם החלישה את כוחה – כיום ינסה כל פוליטיקאי להוסיף את הגייט לפאשלה הכי קטנה של יריבו כדי להעצים אותה לדרגת מחדל או סקנדל. וגם לא כל מילת בסיס יוצרת צירוף -גייט אפקטיבי – אבל על זה נרחיב בפוסט הבא.

אני לא חושב שסיומת ה-גייט תעלם בזמן הקרוב. גם 45 שנה אחרי ווטרגייט, הוא נשאר אירוע מכונן בפוליטיקה האמריקאית – אם כי לא מן הנמנע שנראה כמה אירועים מכוננים דומים בחודשים הקרובים. אולי משהו חדש יצוץ ויהוה אלטרנטיבה. כבר עכשיו יש שמנסים להשתמש בסיומת ghazi לתאר פאשלות וכסת"ח שלטוני, על שם מתקפת טרור בעיר בנגאזי בבלוב והסקנדל שמיוחס להילארי קלינטון על הסתרת ראיות של רשלנות שהובילו למותם של אמריקאים שם. אבל זה לא ממש תפס, בטח לו באותה עוצמה כמו הגייט. בינתיים ההסתבכויות של הנשיא טראמפ זוכות לכינויי -גייט חדשים (שעליהם גם נדבר בפוסט הבא), אבל יתכן שאם משהו גדול במיוחד יצוץ שם, הוא יתרום את השם שלו לדור הבא של פרשיות פוליטיות. כך מתגלגלת השפה.

 

 

תגובה אחת

  • הודעות אחרונות

  • תגובות אחרונות

  • עדכונים מטאמבלר

    • photo from Tumblr

      כשרבנים הולכים לאותב סוכנות מיתוג ושיווק של מועדונים ו-DJים.

    • photo from Tumblr

      שירות לציבור.
      רח’ רש"י, תל אביב, ינואר 2017.

    • photo from Tumblr

      רגע של לשון.
      רח’ בר גיורא, תל אביב, דצמבר 2016

  • לרישום בדואר

  • כלים

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • עמודים קבועים