ארכיון התגית 'אייפון'

Oct 11 2013

על ג’ימייל וממשק המשתמש הכמעט-טבעי

כשהאייפון הראשון יצא, הפוקוס השיווקי של אפל, באופן מוצדק לחלוטין, היה על ממשק ה-multitouch שלו. הוא היה מהפכני. לא סתם מסך המגע – כאלה הכרנו כבר הרבה זמן – אלא ממשק שמשתמש בכל מיני תנועות שונות על המסך כדי לעשות מניפולציות למה שאנחנו רואים. חלק מאותן תנועות לא ממש שרד – רוב האפליקציות לא משתמשות בתנועות של סיבוב כדי לסובב משהו בתוכן, אבל תנועת ה-pinch to zoom נהייתה אוניברסלית. הסיבה לזה היא שהיא תנועה מאד אינטואיטיבית. אתה דוחס משהו להקטין אותו, מרחיב אותו כדי להגדיל.

הקסם האמיתי שמאחורי הפעולות הללו, מה שהפך את האייפון למהפכני1 זה העובדה שהן מדלגות על התיווך שאנחנו רגילים אליו בממשקי משתמש. כשאני עובד עם עכבר, אני אולי משכנע את עצמי שתנועת היד שלי מעתיקה קובץ או גוררת חלון, אבל אני בעצם מזיז את היד על השולחן, שגורמת לתנועה מקבילה של סמן על המסך, ושם מתבצעת הפעולה. יש כאן פער תיווך בין הפעולה לתוצאה. בא האייפון והסיר את פער התיווך הזה – כשאני עושה זום לתמונה, אני עושה את הזום על התמונה. זו הסיבה שאנשים למדו להשתמש במכשיר כל כך בקלות – יש משהו טבעי בתנועות הללו, ולא פלא שהתחום מכונה Natural User Interfaces.

למשוך את האוויר

אחד הפיתוחים של נושא ה-Natural user interface בטלפונים הוא ה-Pull To Refresh. אותה מטאפורת ממשק שהתחילה את חייה בתוכנת הטוויטר Tweetie לאייפון, נקנתה ע”י טוויטר (שמחזיקה בפטנט עליה, ככל הנראה, אבל לא ברור אם הוא נאכף) ומצא את דרכו לאפליקציות כמו פייסבוק ואחרות.

IMG_4262

הרעיון כאן הוא גם די אינטואיטיבי. ברגע שהפנמת שמידע חדש מגיע מלמעלה, במעלה ה-newsfeed, אז למשוך את כל הרשימה למטה יביא לך את הפריטים החדשים. אולי זו מטאפורת שימוש טיפה יותר מורכבת מאשר pinch to zoom, אבל זה עובד, וזה נוח.

ואז גוגל נכנסו למשחק.

באחד העדכונים האחרונים של אפליקציית ג’ימייל לאנדרואיד, גוגל הוסיפו גם את הפיצ’ר של pull to refresh. אבל הם פספסו לחלוטין את הפואנטה. בגרסה של גוגל, מדובר ב-swipe to refresh, כלומר להעביר את האצבע כלפי מטה על המסך, מה שיוזם את פעולת ה-refresh. כלומר יש כאן משהו שהרבה יותר דומה ל-mouse gestures שזמינות במגוון דפדפנים: תנועות מיוחדות עם העכבר שמבצעות פעולות.

למה זה מפספס את הנקודה? כי הפואנטה ב-natural user interfaces היא שאין את פער התיווך, כמו שאמרנו. אני עושה מניפולציה ישירה, עם האצבע שלי, לישויות שמופיעות על המסך. מגע ישיר. אבל ב-swipe של ג’ימייל, כמו עם ה-mouse gestures, התנועה היא פשוט סימן ידוע ומוסכם שגורם לפעולה שרירותית שמקושרת אליו. זה נראה כאילו אני מזיז את הפריטים במסך, אבל אני בעצם לא. באותה מידה התנועה שלי היתה יכולה להיות עיגול. או פנטגרמה. מדובר כאן בסוג של לחש או השבעה, שאין דרך אינטואיטיבית לקשר בינה לבין התוצאה. מיסטיקה בהתגלמותה.

image

אני מגזים, כמובן. אני עליתי על התנועה הזו באופן מאד אינטואיטיבי ואני משתמש בה בעקביות, אבל זה בגלל שה-pull to refresh כבר הרגיל אותה למטאפורה. ההבדל הפרקטי בין המימוש של פייסבוק או טוויטר לבין זה של ג’ימייל הוא מאד קטן – האם בזמן המשיכה למטה יש אנימציה של משיכה, כמו בשאר העולם המודרני, או שהאצבע שלי סתם מחליקה על המסך בלי לקבל חיווי חזותי של המשיכה. זה נראה כמו הבדל קטן, אבל הוא עצום. החיווי הזה הוא מה שמאפשר לי את האשליה הזו של המניפולציה הישירה של הפריטים על המסך. בלי זה? זה סתם למשוך אוויר.

  1. כן, ברור שאפל לא המציאה כאן שום דבר. היו מערכות מולטי-טאץ’ לא מסחריות כבר בשנות ה-80. עדיין, הם אלה שהביאו את זה לשוק הרחב []

Comments Off on על ג’ימייל וממשק המשתמש הכמעט-טבעי

Aug 11 2010

פינת האינפוגרפיקה: סקס מבלבל

הרבה אקשן רץ היום בבלוגוספירה ובאתרי חדשות הטכנולוגיה. OKCupid, אתר ההיכרויות לחנונים, התחיל לפני כמה זמן לפרסם פוסטים מעניינים עם נתונים סטטיסטיים מעניינים על המשתמשים שלהם, וכל מי שאוהב לקחת מידע סטטיסטי ולהוציא ממנו מסקנות אופרטיביות לחיים מיד התחיל להתלהב. אבל העדכון האחרון לגמרי שיגע כתבי טכנולוגיה ואת העורכים שלהם, עד כדי פספוס מלא.

בעדכון האחרון, OKCupid עשו מחקר השוואתי בין איכות הצילום והמצלמה של המנוי באתר, לבין הפופולריות והנחשקות של אותו מנוי. בנוסף למידע סטטיסטי מופרך יותר (“מצלמות פנאסוניק = סקסי, מצלמות קודאק = לא סקסי”) או פחות (“תמונות עם פלאש גורמות לדירוג יופי נמוך יותר”), עלתה מהמחקר שלהם מסקנה לגבי משתמשי סמארטפונים. בואו נעשה את זה בצורה של תרגיל מודרך:

SexAndSmartPhones

* Picture is © OKCupid.

 

מה אנחנו רואים כאן? על פניו, ועל פי הכותרת, יש כאן גרף של פעילות מינית של בעלי סמארטפונים. המספרים מאד מובהקים: משתמשי אנדרואיד: 6! משתמשי אייפון: 11! המסקנה? משתמשי אייפון מקיימים פי שתיים יחסי מין! כותרת! סקס מוכר!

הרבה בלוגים טכנולוגיים ואתרי חדשות פרסמו את הסיפור הזה. זה לא משנה ש-OKCupid רצו רק לעודד אנשים להצטלם באופן יותר אטרקטיבי, והתובנה על הסמארטפונים היתה משנית. לעורכים היתה כותרת – “משתמשי אייפון מזיינים יותר”. אבל משום מה אף אחד לא עבר את הכותרת של הגרף והסתכל מה בעצם כתוב שם.

המספרים עצמם כבר אמורים להיות חשודים. פעילות מינית לגברים עם אנדרואיד: 6. אבל שש מה? מה יחידות המידה? את התשובה אפשר לראות בצד שמאל של הגרף – “מס’ ממוצע של פרטנרים מיניים עד גיל 30”. אין כאן שום קורלציה לפעילות מינית – אם לאדם היו 10 פרטנרים מיניים עד שנת 2007, ויובש מיני מוחלט מאז שקנה את האייפון – הוא עדיין יחזק את הטענה המופרכת שמשתמשי האייפון פעילים יותר. אם משתמש אנדרואיד מקיים יחסי מין באופן יום-יומי עם חמש נשים שונות, הוא עדיין יוריד את הממוצע, ואת התפיסה של הפעילות המינית של המכשיר שלו.

אם כבר יש משהו שאפשר ללמוד מהגרף, הוא על הרגלי המונוגמיה של אנשים, אבל גם שם לא הייתי ממהר להוציא כותרות בנוסח “אייפון זנותי, אנדרואיד חסוד”. הנתונים הסטטיסטיים האלה מתעלמים מעשרים אלף גורמים חיצוניים, כמו המדינות בעולם שבהם נמכרים אייפונים ו/או אנדרואידים, וכו’, והמטענים התרבותיים שלהם. אנחנו לא יודעים אם מדובר ב-10 פרטנרים חד פעמיים או 10 מערכות יחסים ארוכות טווח. אנחנו לא יודעים כלום. חוץ משלושה דברים: את הנתונים המספריים היבשים שאנחנו רואים שם בגרף. את העובדה ש-OKCupid עצמם, בין אם בטעות או בשביל לגרור צפיות, נתנו לנתונים כותרת מטעה. ושעורכים וכתבים ברחבי העולם, עם כמה יוצאי דופן ראויים לציון, יוותרו לחלוטין על הבנה של טקסט, שלא לומר על הבנה של אינפוגרפיקה שאמורה למנוע בלבולים, כדי לתקוע כותרת סנסציונית וחסרת משמעות. אבל זה כבר לא ממש מפתיע, נכון?

2 תגובות

Dec 23 2009

There’s No App For That

עם כל ההייפ – שלא לומר ההיסטריה – סביב האייפון, זה מעניין לראות נתונים אמיתיים ולהבין איפה הוא בעצם עומד בשוק.

הכותרות היום סערו סביב נתון דרמטי – האייפון הוא הטלפון הכי פופולרי בארה”ב! כ-4% מהטלפונים הפעילים הם אייפונים, כשבמקום השני, עם 3.7%, עומדים מכשירי ה-Curve של בלקברי. על פניו, זה נראה שהאייפון כובש כל חלקה טובה, ושאפל הראו לכולם איך עושים טלפון. אבל ההשוואה כאן מוטעית.

ה-Curve אולי מחזיק ב-3.7% מהשוק, אבל לבלקברי יש עוד שתי סדרות בעשיריה הפותחת, שאיתן נתח השוק כבר מגיע ל-6.3% – פי אחד וחצי מהאייפון. הטלפון הראשון של LG מופיע רק במקום הרביעי, אבל ארבעת הדגמים הפופולריים שלה עוקפים גם את הבלקברי, ביחד. ועוד לא ספרנו כאן את הזנב הארוך: עוד עשרות דגמים שוליים יותר, אבל שבמצטבר מספקים ליצרניות הגדולות – LG, סמסונג ואחרות – נתח שוק שגדול מזה של אפל באופן משמעותי. נוקיה נעדרת מהרשימה כאן פשוט בגלל הנוכחות הזניחה שלה בארה”ב, אבל טבלה דומה באירופה היתה מראה עשרות דגמים שונים של נוקיה שביחד נותנים לה כמעט 50% מהשוק.

אז נכון, האייפון הוא הדגם הכי פופולרי מכל הטלפונים כשמשווים אותם דגם-לדגם. ובקרב הסמאראפונים הוא אפילו יותר מרשים, עם כ-17% מהשוק האמריקאי. אבל ל-LG לא איכפת אם האייפון יותר פופולרי מכל אחד ואחד מהטלפונים שלה. איכפת לה מהשורה התחתונה, שהיא מוכרת פי אחד וחצי מאפל.

וכאן נכנס העניין שהעסיק אותי שלשום. על זה שלאפל יש את ה-One True Design, שאפל יודעית איך טלפונים אמורים להיות, ואתה תעבוד בדרך של אפל, או בכלל לא. ואין ספק שהדרך שלהם טובה. זו הסיבה שיש להם את הטלפון הכי פופולרי בארה”ב, ו-17% משוק הסמארטפונים, ושהם עשו מהפכה בשוק. אבל הדרך שלהם לא טובה לכולם. ונוקיה, ו-LG, וסמסונג מודעות לכך, ומשווקות עשרות מכשירים לאנשים שונים עם צרכים שונים. כמו שאמר מיק, נוקיה נוקטת בגישה שצריך להתאים את המוצר לצרכן, בעוד אפל מתאימה את הצרכן למוצר, ובהצלחה יחסית. אבל כל עוד האייפון יהיה רק דגם בודד שעושה דברים בדרך אחת ספציפית, הוא יפנה רק לאותו חתך של האוכלוסיה שהדרך הזו מתאימה לו. החתך לא קטן, כפי שאפשר לראות מהטלפונים החדשים שבאים להתחרות באייפון על הזירה שלו. אבל כל עוד האייפון פונה רק לאותו שוק, הוא לא ייצא מהנישה שלו. בסופו של דבר אין אף אפליקציה שתהפוך אותו לנוקיה, ולכן משתמשי נוקיה המרוצים ימשיכו להיות מרוצים עם הנוקיה.

2 תגובות

Dec 21 2009

כחול וצמיגי

ראיתי היום באוטובוס איש יושב ומשחק עם האייפון שלו, שאותו קנה בשבוע האחרון, לאחר ההשקה בארץ. אני יודע שהוא קנה אותו עכשיו, כי האייפון – מופת לעיצוב מוצר והנדסת אנוש – היה עטוף בשרוול גומי כחול עם הלוגו של פלאפון, שהפך את המכשיר המעוצב ללבנה דביקה וחמימה.

זו הדרך של פלאפון, אני מניח, להכניס את המיתוג שלהם לאייפון למרות המגבלות הנוקשות שאפל מציבה על המשווקים. אם אסור להם להדביק את הלוגו על הטלפון עצמו, הם פשוט יעטפו את המכשיר כולו בצבעים שלהם, כחול בינוני עז, בניגוד ללובן האלגנטי של אפל.

סלקום בחרו בדרך אחרת להכניס את המותג שלהם לשיווק האייפון, עם שלטי פרסומת ברחבי הדיזנגוף סנטר בצבעי סגול וצהוב שהיו גורמים גם לאוהד בית”ר להתכווץ בכאב, שמפרסמים את האייפון סנטר. לא את האייפון, חלילה – הם לא יעזו לשים את העיצוב שלהם על פרסומת לאייפון בניגוד להנחיות אפל. אבל לאייפון סנטר? אין סיבה שלא. ואני מרגיש שמשחקים איתי בקקי.

* * *

השרוול הכחול הזה של פלאפון, כאמור, היה גורם למהנדסי המוצר של אפל לבכות בשקט, בפינה. בלי הלבן האיקוני, בלי המתכת המוברשת, פשוט צבעים חזקים וגומי תעשייתי. אבל הם יכולים לבכות עד למחר על איך יותר נכון, ויפה, והרמוני לעצב מוצר – אבל בסופו של דבר זה הצרכן שמחליט, והצרכן שרוצה את האייפון שלו שלם ונוח, וכחול, וצמיגי.

לפני שנים רבות, ידידה שלי קיבלה פרוייקט להרים אתר לאיזה יבואן של ציוד לבניין. היא ישבה שעות והשקיעה להרים אתר בית נעים ויפה, עם צבעים משתלבים ופונטים נעימים וטקסט קריא ונוח. ואחרי שהיא סיימה, הלקוח הסתכל, והנהן, ואמר שזה מאד יפה, אבל לא ככה הוא רוצה את זה. הוא רוצה את האתר בצהוב בוהק – צהוב בולדוזר – עם הרבה פסים שחורים וחיים צר ושאר תועבות טיפוגרפיות שגרמו לה להחוויר. אבל בסופו של דבר, המוצר לא קיים בפני עצמו. ואם קבלני בניין רגילים להזמין ציוד מקטלוגים מודפסים שבהם הקונבנציה היא צהוב ושחור וסימני קריאה, ככה הם רוצים גם את האתר שלהם. וככה אנשים רוצים את האייפון שלהם. כחול. וצמיגי.

10 תגובות

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים