ארכיון התגית 'אופניים'

Nov 10 2011

גלגלי המהפכה

`שני דברים מעניינים קרו הקיץ בתל-אביב. הראשון, וללא ספק החשוב מבין השניים, הוא תנועת המחאה לצדק חברתי, ובמיוחד מאהל רוטשילד. אחד מעקרונות המחאה הוא הרצון של אזרחים לקחת חזרה את מה ששלהם, ואחד הייצוגים של העקרון הזה – סימבולי כמו גם פרקטי – זה בהשתלטות על מרחבים ציבוריים שהופקעו, דה-פקטו, ע”י גורמים פרטיים. זה יכול להיות שדרות רוטשילד, בית העם ומגוון מקומות אחרים.

דבר נוסף שקרה בחודשים האחרונים הוא השקת פרוייקט “תל-אופן” בעיר, פרוייקט שעליו כתבתי בהרחבה מספר פעמים, שבמסגרתו נפרסו עשרות עמדות להשכרת אופניים ברחבי העיר. בלי להכנס לנושא הבעיות שיש או אין עם הפרוייקט, הוא נותן לנו יופי של הזדמנות להסתכל על היחס של אנשים לרכוש משותף במרחב הציבורי.

הדבר הראשון שמבחינים בו, כמובן, הוא שמצב התחזוקה של האופניים לא בשמים, והחברה שמפעילה את השירות נמצאת במאבק סיזיפי לתקן ולתחBikeStationזק את האופניים, בעוד אנשים מתייחסים אליהם כמו אל ציוד חד פעמי. זה לא מפתיע, אם כי תמיד מתסכל.

אבל מה שיותר מעניין מזה, לדעתי, הוא האופן שבו אנשים מנסים להטביע חותם אישי על הרכוש הציבורי הזה, לאו דווקא להפקיע אותו לעצמם כמו להפוך אותו לציבורי יותר, ופחות שייך לגופים פרטיים (כמו FSM, מפעילת השירות) או כאלה שנתפסים כבעלי אינטרסים זרים לציבור (עיריית ת”א). המקום הראשון שראיתי את זה היה בעמדת ההשכרה בסוף שדרות רוטשילד, סמוך ללב המאהל, בתחילת חודש אוגוסט. כפי שאפשר לראות בתמונה למעלה, העמדה ספגה ריסוס גרפיטי ומדבקות, ואנשים רבים יראו אותה כ-“מלוכלכת” או “מושחתת”, אבל אני דווקא מאד אוהב את איך שהיא נראית. כל עוד הגרפיטי לא פוגע בתפקוד העמדה ומשאיר את המסך נקי, אני חושב שיש כאן משהו מאד יפה. הגרפיטי משלב את העמדה במרחב העירוני שבו היא נמצאת, נותן לה אופי ייחודי משאר העמדות, ועדיין משאיר אותה פונקציונאלית. אם זה היה אפשרי מבחינה לוגיסטית וטכנולוגית, הייתי מעדיף שהעמדות היו משולבות ממש בתוך הבניינים, כמו כספומטים, וככה מפריעים עוד פחות ומשתלבים עוד יותר.

Bike01

תופעה נפוצה נוספת היא הדבקת מדבקות או ריסוס כתובות על האופניים עצמם, וכאן אפשר לראות את הקשר הישיר ביותר עם תנועת המחאה של הקיץ. הסטיקרים הם כמעט כולם לשביתה הכללית, או לעצרת המיליון, או לצדק חברתי באשר הוא.

 

Bike02

לפעמים המסרים הם יותר ספציפיים – כמו הסטיקר האנטי-ליברמני שראיתי כבר על שני זוגות אופניים שונים, או סטיקר נגד ג’סטין ביבר שמתחבא שם מתחת. בכל המקרים אפשר להרכיב כאן מעין פרופיל של רוכב האופניים התל-אביבי, משתמש התל-אופן. הפרופיל הזה יהיה מוטעה, כמובן – אי אפשר לבנות פרופיל שימוש רק על פי מי שטורח להדביק מדבקות – אבל זה בכל זאת אומר משהו על האוכלוסייה בעיר. זה לא שחסרות בעיר כרזות הקוראות לצניעות נשים או מפרסמות ערבי תיקוני חצות (באמת שיש, תסתכלו ותראו), אבל לא נראה כאלה על האופניים, לדעתי. וגם לא “יש”ע זה כאן”1

 

Bike03

אבל הסטיקר החביב עלי הוא דווקא זה, הארמדילו החביב שבתמונה. אני יודע שהסטיקר הוא מסחרי, והוא של רשת של פאבים (די חביבים, האמת) בעיר, אבל בכל זאת אני אוהב אותו. אני אוהב אותו כי הוא קטן וחמוד ולא מתעקש על נוכחותו על כל האופניים. ואני אוהב אותו כי זוג האופניים הזה הוא במקרה נוח לי, במצב תחזוקה טוב (בינתיים) ולא עושה בעיות גם לאנשים גבוהים כמוני. ובעיקר אני אוהב איך מדבקה קטנטנה כזו מייחדת זוג אופניים, אחד מתוך אלף שמסתובבות בעיר לאחר שירדו מאותו פס יצור. הוא כבר לא מספר, הוא ארמדילו חופשי.

  1. הידעתם: באוניברסיטת בר-אילן מחלקים פלאייר בשם “יש”ע זה פאן”, עם מגוון פעולות כיפיות מעבר לקו הירוק. []

3 תגובות

Aug 30 2011

חמש שבעים וארבע, שלושים לשמיני, שמונה ושלושים

574 דיוושים לקח לי עכשיו להגיע מהבית של אמא שלי חזרה אלי הביתה. 574 דיוושים שספרתי, בלב ובקול, לאורך הרכיבה על האופניים העירוניות.

4… 5… 6…

זה מאד מרגיע, לספור תוך כדי רכיבה. זה לא דורש כל-כך הרבה תשומת לב, אבל זה יותר אקטיבי מאשר לשמוע מוזיקה. סוג של מדיטציה, מטביעה את המחשבות תחת הזרם הבלתי פוסק של המספרים

35… 36… 37

זה הרבה יותר קל מאשר לספור שניות, נגיד. או לספור סתם בקצב אחיד. כי הקצב לא אחיד. וכשאתה סופר דיוושים, הספירה היא חלק מהקצב של הרגל, והקצב של הירך, והקצב של הגוף כולו. הספירה היא לא מנותקת, אלא מכנסת אותך לתוך הרכיבה.

118… 119… 120…

ברמז המספרים עולים מהר. ההילוך נמוך, העליה תלולה יותר. באים אחד אחרי השני מהר, ואתה מפחד להתבלבל. אבל אתה לא מתבלבל, כי כל דיווש הוא מאמץ, אתה מרגיש כל אחד בתורו, והוא נכנס למניין.

בבלוך הקצב יורד. עולים להילוך שלישי, הירידה תלולה, ויש זמן להתחיל ולתכנן את הפוסט בראש, עד שמגיעים לאזור כיכר מלכי ישראל, ובין השיפוצים, הולכי הרגל והספירה, הספירה הבלתי פוסקת, צריך יותר להתרכז.

310… 311.. 312

המרחק לא נמדד במטרים. הוא גם לא נמדד בזמן. הוא נמדד בדיוושים, יחידת זמן/מרחק/מאמץ/שיפוע/הילוך אבסטרקטית שמשתנה עם הזמן. העליה לכיכר מסריק צוברת דיוושים מהר. הירידה עד הנביאים נמרחת, עם גלישה מתמשכת בלי דיווש. אתה מקבל מושג מספרי, כמותי, על הקושי של קטעי כביש מסוימים, על הצפיפות והמישוריות.

444… 445… 446

במורד המלך ג’ורג’ אני גולש, עוקף תייר אמריקאי ושני רמזורים בלי להזיז

את הרגליים. אבל פתאום שמתי לב שהמשכתי לספור חמש שניות בלב, בלי להזיז את הרגליים. מה שלפני רבע שעה היה מאמץ מודע, קשר ישיר בין המוח לרגליים, הפך מהר מאד למחשבה מנותקת. הדעת שלי מוסחת כ”כ בקלות.

572… 573… 574

אבל זה מושג מספרי מעורפל מאד, ואינדיווידואלי, ובעיקר מאד מאד חד-פעמי. בפעם הבאה שאני ארכב שם, בדיוק את אותו המסלול, זו תהיה שעה אחרת ביום, ורמת עייפות שונה, ואופני-השכרה עם מושב בגובה שונה. והכל יהיה שונה. ו-574 דיוושים של ה-30 לאוגוסט 2011, שעה 20:30, לא יחזרו עוד לעולם.

5 תגובות

May 16 2011

מפות אופניים בתל-אביב

[עדכון: פתחתי בלוג חדש, באופן דיגיטלי, שמרכז את המאמצים שלי ושל אחרים ליצור כלים דיגיטליים וסלולריים לפרוייקט האופניים, כולל אתרים, אפליקציות ועדכוני חדשות. אם הנושא מעניין אתכם, אתם מוזמנים ללכת לשם ולהרשם לעדכונים]

אני מאד מרוצה מפרוייקט האופניים החדש של תל-אביב, תל-אופן, שמציב עמדות עם אופניים להשכרה ברחבי העיר. נרשמתי לשירות מיד כשהוא נפתח, ואני אפילו משתמש באופניים באופן שוטף.

משהו שהיה חסר לי, זו אפשרות למצוא עמדות קרובות כשאני מחוץ לבית. יש את רשימת העמדות באתר, אבל הוא לא נוח לגלישה מהטלפון, ועוד יותר מכך, המפה באתר דורשת פלאש, ולא עובדת על רוב הטלפונים. אז לשם הנוחות, הזנתי את כל עמדות האופניים הפעילות לשכבת מפה על גבי Google Maps, שאותה יכול כל אחד לייבא לחשבון שלו. כל מה שצריך זה ללכת למפה שלי, ולשמור אותה ל-My Maps שלכם, ואז תוכלו להציג אותה כשכבה על המפה:

(המפה שלי)

telofunmap

 

עכשיו, משתמשי אנדרואיד יכולים להציג את העמדות בתוך אפליקציית Google Mtelofunmap_androidaps על הטלפון, באמצעות האפשרות Layers->My Maps.

אני לא יודע אם גם אייפונים וטלפונים אחרים יכולים להשתמש בזה, אבל אני בטוח שמישהו עם מספיק יוזמה יוכל לפתור גם את הבעיה הזו.

שלב הבא: אפליקצייה שלוקחת את המיקום הנוכחי של המשתמש, ומחזירה את העמדה הקרובה ביותר אליו. ואולי, אם המערכת מאפשרת (ואני די משוכנע שהיא לא) אפשר גם לקבל את מס’ זוגות האופניים הזמינים בכל תחנה ולהחזיר גם את זה.

עדכון: שמועות אומרות שאפשר להלביש את שכבת המפות גם באפליקציות Google Maps על מכשירי נוקיה. צריך להוריד את האפליקציה, ככל הנראה מכאן.

17 תגובות

Feb 18 2010

טיפ #13 להולכי רגל

כרוכב אופניים במדרכות תל-אביב, אתה לומד לזהות כל מיני סוגים של הולכי רגל – האטומים, המתעלמים, החוסמים במופגן. אבל דווקא סוג אחד מציק לי כל פעם מחדש, אבל באמת שלא באשמתו: הזוג המתחשב.

זה קורה כשאתה רוכב על המדרכה ומולך באים שני אנשים, או לפעמים יותר. הם מתחשבים ונותנים לך לעבור, ולרוב הזוג יתרחק לשני צידי המדרכה בשביל לתת לך לעבור באמצע. זו הטעות, הטעות המציקה.

אני יכול להתקרב לקיר או לעץ, או לקצה המדרכה, הרבה יותר משאני יכול להתקרב לבן-אדם כשאני על האופניים. מאנשים חייבים לשמור יותר מרחק, בשביל לא לגרד אותם עם הארגז או לאבד שליטה לרגע. אם שני האנשים היו מצטופפים לצד אחד, הייתי יכול בעצמי להצטופף לצד השני ולחלוף בקלות. אבל כשהם מתרחקים ואני עובר ביניהם, אני חייב לשמור מרחק משני הצדדים, והשטח מדרכה שאני יכול לעבור בו נהיה צר יותר. מציק, ונובע אך ורק מההתחשבות של הצד השני.

אז בקשתי אליכם, הולכי רגל קבוצתיים: אם אתם רוצים לתת לרוכב אופניים לעבור, תצמדו כולכם לצד אחד ותנו לו לרכב בצד השני. הוא יודה לכם. בשקט. בלב.

7 תגובות

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים