תוצאות חיפוש עבור "ביסלי"

Apr 06 2014

יומן צריכה: כשהחיים נותנים לך קמח מצה

מאת נושאים עברית

2014-04-06 20.37.03

באמ:פם היום קפץ עלי מהמדף ביסלי קצת שונה: ביסלי בצל “ארוך במיוחד”, כך הבטיחה האריזה (וממתי ביסלי נמדד באורכו? אנא חסכו ממני את ה-double entendres המתבקשים). הביסלים עצמם שומרים בגדול על הצורה של ביסלי בצל, אבל הם קצת ארוכים יותר (אבל לא ארוך מספיק להיות אקסטרים, מסתבר), אבל גם שמנמנים יותר, גם בהיקף הטבעת וגם בעובי הדפנות עצמן. ואז שמתי לב להודעה שבפינה – ביסלי מיוחד כשר לפסח. מהר הפכתי את האריזה, ואכן – הביסלי הזה מורכב מקמח מצות. פתאום הכל נהיה יותר הגיוני.

קמח מצה, באופן לא מפתיע, מתנהג אחרת מקמח חיטה רגיל. אני לא אופה מספיק בשביל שאוכל לאפיין בדיוק מה הוא עושה ומה הוא לא עושה, אבל לא יפתיע אותי אם השימוש בקמח מצה הוא זה שחייב את הטבעות העבות הללו של הביסלי. אני מנחש שבהיקפים הרגילים של ביסלי בצל הוא פשוט לא שרד את התהליך, והשאיר רק שבבים עצובים צפים באמבטי שמן קטלניים.

אבל אנשי השיווק של אסם לא יתנו למשהו כזה לעצור אותם. אלה האנשים שהביאו לנו את הטעמים הנועזים והמתובלים יותר של הביסלי אקסטרים (תיבול ותעוזה שנשארו כמעט רק על העטיפה), הגדירו מחדש את מהות הטבע עם “חטיף החיטה בטעם טבעי”, ואפילו התגברו על משבר ה-“אפילו מהנדסי המזון שלנו לא יודעים מה הם עשו כאן”. ביסלי בצל שמנמן? אין בעיה! נשווק אותו כארוך במיוחד! לא עוד פשרת טעם לצורכי המנעות מחמץ, כי אם ביסלי ארוך יותר! נראה את החמץ מתמודד עם זה!

וכתמיד, לסיכום, וכהערת אגב – ביקורת הטעם: ובכן, נראה שכחלק מהעיבוי התשתיתי של הטבעות, גם הרבה יותר חלקיקי בצל וחומרי הטעם הנלווים נכנסו לתערובת. טעם הבצל מורגש יותר מאשר הרגיל, ובהחלט מומלץ לחובבי הצהוב הצהוב הזה.

6 תגובות

Jan 31 2014

יומן צריכה: מה כבר אפשר לצפות?

מאת נושאים עברית

שוק החטיפים הישראלי קצת רדום לאחרונה, חוששני. אין ממש חידושים מעניינים, שום זוויות חדשות. אני ממש יכול לראות את אנשי המוצר של אוסם ועלית בישיבות סיעור-מוחות מיאשות, כל אחד מנסה לזרוק משהו חדש שאולי יתפוס, להצדיק את התקן שלו. במבה במילוי במבה? ביסלי זיתים? הכל תוצר של מערכת בפאניקה.

הנה דוגמה אחת שנתקלתי בה לאחרונה:

איך נראתה הישיבה הזו? “טוב, כבר ציפינו אגוזים, וביסקוויט, וסוכריות קופצות. ועוד סוג של ביסקוויט. ובייגל’ה. וביסקוויט. מה עוד נשאר?”. ואז פתאום מזדקף לו אותו מהנדס מזון (שבראש שלי לובש חלוק מעבדה לבן, משום מה) ואומר “גרעינים!”. ואז אומרים לו “מה?”, והוא מתעקש. “גרעינים! גרעיני חמניה! כן! ולא סתם זה, אנחנו נצפה אותם בציפוי קראנצ’י כזה, כמו של בוטנים אמריקאים, בתוך השוקולד!”. ואז כולם מסתכלים עליו מוזר, אבל כבר כמעט 17:00 וכולם רוצים ללכת הביתה, אז אומרים “יאללה. ננסה”. וככה זה הגיע למדפים שלנו. והאמת? זה לא רע. אבל בין השוקולד, לקרם שוקולד שבפנים, לציפוי הקראנצ’י הזה כמו של בוטנים אמריקאים? בקושי מרגישים טעם של גרעינים.

ואם כבר דיברנו על “בקושי מרגישים טעם”, אז האיזוטופ התורן של ביסלי נחת על המדפים לאחרונה, פלוס מינוס. “ביסלי אקסטרים” – גרסאות מוקצנות(?) של טעמי ביסלי קיימים, כולל “גריל יותר חריף” (לא ניסיתי), “ברביקיו יותר מתובל” ו-“גריל יותר מעושן”.

image

באיזו כתבה בויינט (אני אחסוך לכם את את הלינק) זה תואר כביסלי “בטעמים נועזים ומתובלים יותר” שיוצר “חווית טעם מושלמת ונועזת יותר מתמיד” (כן, זה טקסט שמתיימר להיות כתבה, לא פרסומת). אז נתחיל מזה ש-“נועז” אף פעם לא היתה מילה שקישרתי יותר מדי לביסלי, אבל במקרה דנן, הנסיון לטעון לאיזושהי חווית טעם יחודית מופרך לחלוטין – אני לא הרגשתי שום הבדל בטעם בין הביסלי הזה לגרסה הלא-אקסטרימית שלו. אפילו לא איזו מנה גדושה יותר של מונוסודיום גלוטמט. כלום. אולי החריף יהיה חריף קצת (אם כי אני מוחה על העובדה שיש שתי גרסאות לביסלי גריל הבנאלי, בזמן שביסלי פיצה או בצל לא מקבלים יחס), אבל אני בספק אם הוא יהיה באמת חריף.

זה נחמד לאכול ביסלי מוארך, זה נכון. יש כאן אלמנט חביב של ביסלי שדורש כמה ביסים. אבל זה בעיקר גרם לי לחשוב על פס היצור, על רצועות ארוכות-ארוכות של בצק ביסלי עיסתי שזוכה לתיבול וחיתוך לפני שנזרק אל השמן, ומזכיר לי ביקור במפעל של עלית, כשעוד היה בצומת עלית לפני שנים רבות, ופס ארוך כזה של טופי ורוד-ורוד בטרם נחתך למקטעים שנכנסים לאריזות. ואז נהיה לי כאב שיניים מהזכרון.

פינת הבונוס: במכולת למוצרי המזרח הרחוק בפלורנטין ראיתי את הפחית הזו, ומיד הייתי חייב לקנות אותה.

מדובר על בוטנים מצופים בטעם קפה. כן, כן. זה נשמע נהדר, לא? ובכן, זה לא היה בדיוק מה שציפיתי. אני חשבתי שזה יהיה דומה ללעוס פול קפה מר וקלוי, אבל עם מרכז בוטני. אבל מסתבר בתאילנד, משם מגיע החטיף, האסוציאציה לטעם של קפה היא בעיקר של חלב – יש לציפוי טעם של חלב מרוכז וממותק, עם רמיזה עדינה של קפה. לא מה שציפיתי, אבל ממש מוצלח. לחברה הזו יש גם חטיפים דומים בטעם חלב קוקוס, אצות נורי, מרק טום יאם(!) ועוף. בהזדמנות…

4 תגובות

Jan 07 2013

יומן צריכה: דו/רי/טוס

מאת נושאים עברית

2012-12-12 08.53.29

אחחח, מאיפה להתחיל, מאיפה להתחיל? איך אפשר בכלל להוסיף משהו כשהחטיף הזה, נראה שהוא עושה את כל העבודה בשבילי. ננסה, בכל זאת.

ראשית, הפיצול. כאן יש לנו גאונות לשמה – שני טעמים מעורבבים ביחד בשקית! מה זה משנה מה הם, הרי גם ככה כולם אוכלים את הכל, גם ככה ההבדלים הקלים במינון של הטעמים המלאכותיים לא ממש משנים. אבל בהינף עכבר של מעצב גראפי משועמם, אנחנו יכולים ליצור מכל צירוף קיים ועייף של טעמים, מוצר חדש! טעם חדש! בשוק החטיפים, שבחודשים האחרונים היה די עייף ומחוסר חידוש, אבל משהו עלוב כזה הוא סיבה לעניין.

מישהו בטוויטר (ועם הצייצן סליחה, אבל אני לא זוכר מי זה היה) תהה למה אסם לא עלו עדיין על הרעיון של למכור במבה וביסלי גריל ביחד בשקית אחת, כמיקס המסיבות הישראלי האולטימטיבי. אני, בתורי, כבר זמן רב (מאז שנתקלתי בפלא המוצרי שהוא הביסלי האנונימי) חושב שאסם צריכים למכור חבילות-מסיבה של ביסלי, שלוש שקיות של ביסלי מוגדר (נגיד… גריל, פיצה ובצל), ועוד שקית רביעית שהיא ההפתעה: שקית אנונימית, אבל ביסלי רנדומלי כלשהו בפנים. שטראוס פתחו לנו כאן דלת שיווקית ענקית.

לועזית בלתי מחייבת

ולנושא השני – הטעמים עצמם. טרם טעמתי אותם, ואני בספק אם הם ירגשו אותי בצורה כלשהי, אבל עיקר העניין כאן הוא ללא ספק בשמות הטעמים עצמם. דוריטוס הוא מותג אמריקאי, מאד אמריקאי. לא היה מותג חטיפי תירס ישראלי חזק שדוריטוס נכנס לתוכו כשעולם השיווק האמריקאי הסתער על ישראל בשנות ה-90, כמו שהיה עם תפוצ’יפס, למשל. אז המיתוג של המוצר הוא כמוצר אמריקאי, וככזה – צריך אנגלית!

שני הטעמים שלנו מורכבים מארבע מילים, כששלוש מהן אנגליות במובהק, ועוד אחד, “גריל”, שהיא אמנם לועזית אבל בימינו כבר נחשבת עברית לכל דבר. הראשונה היא “אמריקן” – לא “אמריקאי”, חלילה, זה לא יהיה אמריקאי מספיק, ובנוסף גם “צ’יז” ו-“ספייסי”. בניגוד ל-“גריל”, שבאמת אין מילה עברית סבירה כתחליף, “גבינה” ו-“חריף” הן מילים שגורות ונפוצות, ואני די משוכנע שחיפוש בן עשר שניות הייתי מוצא אותן על עטיפות של חטיפים אחרים, כולל של דוריטוס עצמן. אבל מסתבר שמכונת השיווק המשומנת של דוריטוס לא מספיק סמכה על האריזה המשולבת, או אולי על הפופולריות של טעמי גבינה בישראל, והעלתה את חוגת האינגלוז עד ל-11.

אבל דבר נוסף אחד על השמות האנגליים: אני די משוכנע שב-“אמריקן צ’יז” אין באמת גבינה. אני אופתע אפילו אם יש אבקת גבינה שעשויה ממי גבינה מיובשים, ויש סיכוי סביר שהאמריקן צ’יז הזה הוא פרווה לחלוטין. כנ”ל ה-“ספייסי גריל”. טעמתי את מרבית הטעמים החריפים של החטיפים, וגם החיך האשכנזי-ברובו שלי לא ממש התרשם. אבל זה בסדר, לא? הרי אף אחד לא התחייב שיש בזה גבינה, נכון? רק “צ’יז”! ולפני שתגידו שזו התחכמות מיותרת שלא תעמוד בבית משפט, אני אזכיר כאן את תקדים ה-“wyngz” – תקדים משפטי אמריקאי שאסר על חברה לשווק נגיסי-עוף-בצורת-כנפיים-אך-שאינם-עשויים-מבשר-כנפיים כ-“כנפי עוף”, אבל כן כ-“קאנפיי אוף”, פחות או יותר. אז גבינה זה לא, אבל צ’יז? בכיף.

אריזה של כנפי-עוף-ללא-כנפיים.

5 תגובות

Feb 12 2012

יומן צריכה: מהגורן ומהגפן, מהסופרפארם ומהטבע מרקט

מאת נושאים עברית

מזמן לא פרסמתי יומן צריכה, איזה פוסט תמונות משיטוטי במרכולי עירנו. אבל איכשהו היום הצלחתי לצבור כמות נאה שלה, נאה מספיק להצדיק פוסט, ואפילו כזה בן שני חלקים. הראשון: הסופר-פארם! נכנסתי בתמימותי לקנות סבון וסכיני גילוח, ויצאתי עם מאגר טראומות קטן.

אפור הוא השחור החדשיומן צריכה 02

בעודי בוהה באדישות במדף הצבע לשיער, תהיתי למה לדוגמן על הקופסה יש אפור בשיער. אפור מרשים וסמכותי, אמנם, אבל לא מדובר כאן בצבע שנועד להסתיר בדיוק את זה?

אז זהו, שלא. מדובר בצבע שיער שמשאיר חלק מהאפור, בשביל לשמור על הארשת המכובדת של גבר מאפיר. וזה גרם לי לתהות – למה לטרוח, בכלל?

image

סבון לערפדיםיומן צריכה 03

את בקבוק הסבון הזה לא הצלחתי למצוא בכלל בחנות, רק את תווית המחיר שלו. ככל הנראה הרעיון השיווקי של סבון אהבה(?) בתוספת נצנצים(!) היה מפתה מדי בשביל לקוחות הסופרפארם, ואלה הסתערו עליו וסיימו את המלאי עוד טרם הגיעותי.

אגב, בדקתי – זה לא היה במדף של הקונדומים ועזרי המין, בניגוד להבטחה של השם.

הנרתיק המעיק

תמונות של המבצע הזה מסתובבות להן באינטרנט כבר כמה ימים, אבל היום נתקלתי בתופעה באופן אישי בפעם הראשונה.

image

זה יהיה מוגזם לצפות שכפל המשמעות כאן חלף מעל ראשיהם של הקופירייטרים ומנהליהם, כך שמדובר כאן פשוט בחוסר טעם מזעזע.

ומה שבעיקר עבר לי בראש זה “מה, הם משתמשים בסבון האהבה בתוספת נצנצים?”

איך לדבר עם ילדיך על דגימות שתן”יומן צריכה 01

יש כל כך הרבה דברים דפוקים במוצר הזה, שקשה לי אפילו להתחיל. יש את הרטוריקה המאיימת והמפחידה, שגורמת להורים להרגיש שאם הם יתקמצנו על 119.99 שקלים, הם יאפשרו לילדים שלהם להתדרדר לסמים. יש את התהיה של איך, בדיוק, אתה יכול לקבל מהילד שלך דגימת שתן בלי להעביר את הבית למשהו שמזכיר משטר צבאי. למה מישהו חשב שדווקא HOPE הוא שם הגיוני לבדיקת סמים. ויש, כמובן, את התהיה איך ואליום, מכל הדברים, נכנס דווקא הוא לפקודת הסמים המסוכנים.


בשלב הזה כבר יצאתי מהסופרפארם, אבל בדרך הביתה עצרתי בעדן טבע מרקט. אני לא קונה שם בדרך כלל, אבל עצרתי בכל זאת לחפש קורנפלקס, ועל הדרך בדקתי את מדפי החטיפים שלהם. היתרון בחנויות האורגניות הללו הוא שהן משווקות הרבה מותגים שאין ברשתות השיווק הרגילות, ואז מוצאים מיני הפתעות כאלה:

ביסלי ללא ביסלייומן צריכה 07

את הפֶטיש שלי לצורות השונות של ביסלי אתם אמורים כבר להכיר. כאן מדובר בחטיף תמוה (של חברת “משובח”, לא פחות!) שקולע בצורות בשניים מתוך שלושת הטעמים, בעוד חטיף הפיצה הכחול דומה יותר לצורה של ביסלי פלאפל. אבל הוא מעלה כאן חוסר סטנדרטיזציה אחר – הצבעים. שיוכי הצבעים פחות חזקים מאשר הצורות, אבל עדיין, ירוק לבצל? כחול לפיצה? קשה לי עם זה. בונוס: החטיף אמור להיות נטול גלוטן, מה שנראה לי תמוה. אבל לא קניתי, אז אין לי איך לבדוק.

צ’אנקי במבהיומן צריכה 08

מישהו יכול לעזור לי כאן, ולהגיד לי מה המשמעות של המונח “שובב”? כי אני יכול להבין חטיפים טעימים, אני יכול להבין חטיפים מזינים. אני יכול להבין חטיפים אורגניים ואפילו חטיפים בטעם קונוסים טבעיים. אבל אני לא יודע מה זה חטיף שובב. גם את החטיף הזה לא טרחתי לקנות. גם כי אני לא יודע אם אני אוהב חטיפים שובבים, אבל בעיקר בגלל שאני לא ממש אוהב במבה.

חטיף מהסרטים

יומן צריכה 06

אין לי הרבה מה להגיד על החטיף הזה, שהוא לא אורגני (ובינינו, ראיתי אותו עוד בסופרפארם, קודם לכן). אבל כל מי שראה את Mallrats של קווין סמית’ ידע בדיוק מה הבעיה שלי עם החטיף הזה.

(לא אני לא מתכוון להוסיף קישור. חפשו בעצמכם)

2 תגובות

Mar 16 2010

קולינריה אזוטריקה: תמונות ואבחנות

מאת נושאים עברית

אז הטלפון שלי ממש לא יעיל בלצלם מאכלים, ובטח שלא בחטף, אבל ברגע שכבר קניתי אותם והבאתי אותם הביתה, אני לא רואה סיבה שלא לצלם אותם.

פטריות מוחמצותmarketfood 03

יש משהו שאני אוהב במאכלים מארצות שונות, וזה העובדה שברוב המקרים השפה המייבאת, במקרה הזה עברית, מתקשה בלתרגם את המרכיבים לחוויה התרבותית והקולינרית המקומית. ברור לי שבצנצנת הזו של פטריות מעורבבות יש די הרבה סוגי פטריות שרק בשנים האחרונות התחילו להופיע על המדפים של החנויות בארץ. כשאתה אומר “פטריות” בארץ, אתה מתכוון באופן כמעט בלעדי לפטריות שמפיניון, ויש סיכוי יותר מסביר שאתה מתכוון לשמפיניון מהקופסא. פורטובולו, שיטאקה, והשאר נהיות יותר ויותר פופולריות, אבל עדיין לא מיינסטרימיות.

חטיף תירס בטעם שוםmarketfood 04

חטיף תירס הוא לא דבר מפתיע במיוחד. וגם טעם שום לא זר לחיך הישראלי, אם כי מאז ימי הביסלי שום-בצל באמצע שנות ה-90, הוא לא ממש כיכב בחטיפים שלנו. אבל מה שמעניין אותי כאן זה לאו דווקא הטעם של החטיף (שעוד לא פתחתי), אלא השימוש בדמות המואנשת של ראש השום שעל העטיפה, עם מגוון אלמנטים גראפיים שמסמנים כח, כמו הפיצוץ מאחוריו והאגרוף הקפוץ. אני שמח שהם לא מנסים להסתיר את הקלף המנצח של שום, הטעם החזק שלו. “I am garlic flavor cornick”, זועקת העטיפה. “Hear me roar!”

חטיף צדפות ואנשוביmarketfood 07

אין  ספק שזה קצת לא פייר, תמיד, לבחור בחטיפים הלא-כשרים, שלא נכנסו אף פעם עמוק לתרבות האוכל בישראל. אבל כאן אפשר לראות שני מאפיינים מעניינים. הראשון הוא שם החברה והלוגו שלה, Smiling Fish, עם דג שנראה מזיע מהתרגשות או מפחד. דגים הם דמויות קלות יותר להאנשה מאשר שום, אבל עדיין זה לא משהו שאנחנו רואים יותר מדי. הדבר השני הוא שבארץ דווקא נוטים כן להבחין בין סוגים שונים של צדפות, לפחות בין הקטגוריות הגדולות יותר – מולים, אויסטרים, וכדומה. אולי בגלל שההבדלים הקולינריים ביניהם בולטים יותר, ואולי פשוט בגלל שהם עדיין לא כל כך מקובלים בארצינו, מחוץ למדינת תל אביב ותושביה, ולכן מי שכבר טורח ללכת ולהשיג לו צדפות, יטרח גם ללמוד את ההבדלים ביניהן. אני לא בטוח בנושא הזה, לא במסקנה שלי, ואפילו לא בהנחות היסוד שלי. אבל מה שכן, אני אשמח לטעום את הצדפות האלה בקרוב.

2 תגובות

Jan 13 2010

קולינריה אזוטריקה: רשמים מביקור בטיב טעם

מאת נושאים עברית

אני אוהב לקנות בטיב טעם, ומאד שמחתי כשהם פתחו את רשת הסופרמרקטים העירוניים שלהם בתל-אביב. בתור מי שגדל על היצע השופרסל-היפרכל-ריבוע הכחול רוב חייו, אבל עם מספיק נגיעות של חו”ל בשביל לדעת שיש המון דברים שם בחוץ, אני תמיד אוהב את השונות והזרות שיש שם. בין אם זה סתם נקניק חזיר ופחיות של ד”ר פפר, או דברים תמוהים יותר כמו טבעות דיונון מיובשות או פורשמק, סלט הרינג ותפוחי עץ, דברים שתמיד מוזרים ומפתיעים ומסעירים בשבילי, לרוב לפני שאני טועם אותם יותר מאשר אחרי.

אני אוהב לקנות שם דברים אקראיים, בין אם זה דמוי-קוויאר מן הצומח או גזוז בטעם אוכמניות וורד-בר. אני אוהב את הבירות המזרח-אירופאיות ואת החטיפים שאני לרוב לא יודע בכלל מה הם עד שאני מעביר אותם בקופה ורואה את השם (בעברית!) מופיע על הצג. למדתי להתרחק מהנקניקים האקזוטיים יותר, כמו הסולץ שניסיתי פעם אחת ולא יכולתי לסיים, אבל אני תמיד אוהב את ההפתעות, גם אם הן רעות.

* * *

אז למרות שהמצלמה בטלפון שלי ממש מחורבנת, אני אצא למסע ויזואלי קצר בביקור שלי היום בטיב טעם, סניף המגדלור, בן-יהודה 1, ת”א. תרגישו חופשיים ללחוץ ולקבל תמונות גדולות יותר.

טבעות דיונון מעושנותSquidRings

מעושנות? מיובשות? אני באמת שלא יודע. קניתי משהו דומה לפני כשנה בסניף אחר, רק ששם זה  היה תוצרת יפן, והפעם תוצרת רוסיה, או מדינה כותבת-קירילית כזו או אחרת. אם זכור לי, זה מתקתק ולעיס כמו גומי, ומריח קצת כמו ים. תענוג.

פורשמק

Porshmak

עוד מוצר שלקח לי זמן (ואת מלוא ידיעת הקירילית שלי) להבין איך הוגים. אני אוהב סלטי דגים למיניהם, אבל עם תפוח עץ? את זה צריך לנסות.

פטיסונים

את זה ראיתי כבר כמה פעמים בטיב טעם, וכל פעם עצרתי ותהיתי מה הם הדברים הללו, מוחמצים  Big_Patissonלהם בתוך צנצנת. יש להם צורה של מאפה משולב עם פלפל ירוק משולב עם צלחת מעופפת, ואם לא הייתי מצלם, לא הייתי זוכר לבדוק מה הם לעזאזל. מצד שני, התמונה יצאה כ”כ מחורבנת שאני מעדיף כבר לשים תמונה מהאינטרנט.

אבקת סוכר בצבע תפוזOrange Colored Sugar

כאן כבר אין את האלמנט האקזוטי, סתם תהיה שלי אם הניסוח הוא מתחכם-שיווקי, או סתם תרגום  קלוקל מאנגלית. מדובר באבקת סוכר שמתאימה לשימוש במאפים כתומים שבהם הסוכר הלבן יפריע, אבל הביטוי “צבע תפוז” צורם לאוזן העברית – בעיקר כשצבעי המאכל בו הם פפריקה וקארוטן.

תואמי-חטיפים

כאן נטשנו סופית את האקזוטיקה ועברנו לתחום הלשוני, כמו שאני אוהב. לטיב טעם יש מותג-בית, כמו רשתות אחרות, והם משווקים תואמי-חטיפים לביסלי, במבה, ושאר הקלאסיים. אני אבל אהבתי את השמות המאד פרקטיים-תיאוריים שהם נתנו להם:

לא קשה להבין בדיוק מה החטיפים האלה מנסים לדמות. “חטיף חיטה” זה תיאור לא רע של ביסלי למיניו, ו”חטיף תירס מצופה בוטנים” מתאר יפה את הדואליות הרגילה של הבמבה.

OnionSnack_Detail CornSnack_Detail GrillSnack_Detail

אבל כל נסיון תיאורי הולך לאיבוד עם החטיף הזה:

ConeSnack_Detail

שמשום מה שם את “קונוס” באותה קטגוריה כמו “חיטה” או “תירס”. ואפילו אם קיבלנו את זה שאין להם תיאור טוב יותר מאשר “קונוס” לתאר את דמוי האפרופו הזה, מה בדיוק המשמעות של “טעם טבעי” בשביל קונוסים?

7 תגובות

Dec 18 2009

מילות מפתח

מאת נושאים

גוגל הוא מנוע חיפוש מאד מנומס. הוא מאד מתאמץ בשבילנו. הוא לוקח את מילות החיפוש וחופר, חופר, חופר באינדקסים שלו בשביל למצוא משהו שמתאים. הוא יחפש מילים דומות. שגיאות כתיב. הטיות ושורשים משותפים, רק בשביל להביא עמודים מעניינים למילות החיפוש הביזאריות, נידחות וחסרות קשר לחלוטין.

אז לכן אני אמשיך במסורת של רועי רוטמן, ואתעד כמה מהשאילתות התמוהות יותר שאיתן הגיעו אנשים לבלוג שלי.

29/04/2013

עדכון מילות מפתח ראשון ל-2013! אני חושב שלאור היובש היחסי של מילות החיפוש בשנה האחרונה, אפשר להסיק שאנשים הפסיקו לחפש דברים, ושגוגל קרובה לקריסה. מה, לא?

  • אינפוגרפיקה אהובתי” הוא שילוב מלבב בין שני הבלוגים הראשיים שלי, ולראות את החיפוש הזה, ועוד מוביל אלי, מחמם את ליבי.
  • אני לא יודע אם זה בגלל הסרט החדש של ההוביט או שתמיד היתה באינטרנט איזו מחתרת לא ברורה של קרטוגרפים טולקינאים, אבל אני קיבלתי סדרה של חיפושים על “beleriand”, “beleriand map”, “angband map”’ ,”map beleriand eriador”, “middle earth map silmarillion” ולפינה הבינלאומית, “mapa do silmarillion”.
  • למי שחיפש “חרוז למילה בילינו”, אני ממליץ לקרוא על בניינים בתחביר העברי. אפשר לגזור מהם הרבה חרוזים.
  • למי שחיפש “סמים בצורת סוכריות”, כאן זה לא המקום.
  • למי שחיפש “פודקאסט ליברטריאני”, כאן זה ממש לא המקום.
  • ולסיום, כתמיד, “יפתח הלינג”.

01/07/2012

אמנם פרסום מילות החיפוש כאן הפך מפינה חודשית קבועה להרפתקה חצי-שנתית אקראית, אך זו באמת לא סיבה להפסיק עם זה. אז מה היה לנו לאחרונה?

  • במוטיב התחבורתי, קיבלנו את “אופניים עם זין” ואת “בעיות מילוליות בנושא רכבות”, שאחד נראה סתם גס, ובקשר לשני – אני לא חושב שהבעיות הראשיות של רכבת ישראל הן מילוליות דווקא.
  • אם נחזור למוטיב המיני, קיבלנו כמה פנינים, כמו “אני בת חמישים רוצה זין”, למה יפנים זין מפוקסל” ו-“סריפטיז תל אביב” (הטעות במקור). במאמר מוסגר, אני אציין שכנראה כל חיפושי הזין הללו מגיעים אלי בגלל הפוסט הזה.
  • ובחזרה לאלקטיקה הכללית, יש לנו כמה הפתעות מרעננות, כמו “סטטוסים על יומיים שלא ראיתי את אהובי”, בשביל פעיל הפייסבוק שיודע מה הוא רוצה להביע אבל כנראה לא יודע איך. “נשים מטביעות חותם” נשמע כמו פטיש מאד ספציפי. “נדב פרץ וייסודובסקי תמונה” זה שם.
  • “מה זה טרול בספה הריפואית” קצת התקיל אותי. אפילו אם הכוונה היא “בשפה הרפואית”, עדיין אין לי תשובה טובה.
  • “מה אני, 144?”. כנראה שאתה לא. אבל גם אני לא.
  • “המילים הידועות מתחרזות”. אולי. “המינגווי היה מודרניסט?”. כן. “החוויה האינטרנטית שלי. היא לא אצלי. בהגדרה.
  • ארמדילו מאה התמונות הטובות”. אני חושב שאולי אתה מצפה לקצת יותר מדי מהבלוג שלי. “אוכל שדנה אוהבת”. מי? “haligh haligh a lie haligh”. מה?
  • למי ששאל “מה מוזר בתמונה?”, אני יכול לענות, בלב שלם, שאין לי מושג. אבל אולי מדובר על “התמונה שקלי רצה שנראה”.

16/02/2012

חודשים כבר לא פרסמתי עדכון למילות החיפוש. ובאשמת מי, תשאלו? ובכן, באשמתכם! כן, אתם, אומות האינטרנט הצובאות על שעריי, הגעתם אלי עם מילות חיפוש משעממות במיוחד. כמעט לא היה משהו מעניין. אולי גוגל שיפרו את האלגוריתמים שלהם כך שרק חיפושים רלבנטיים מגיעים? אולי. בכל מקרה, היה יבול דל, אבל הצלחתי לדלות ממנו כמה פנינים:

  • מילא שמישהו חיפש ברצף את “ג ון ברלו”, “ג’ון ברלו”, “ג’ון בארלו”, “ג’ון פרי ברלו” ו-“ג’ון פרי בארלו”. אבל למה המחפש העלום החליט להכנס לבלוג שלי שוב ושוב על כל אחד ממונחי החיפוש? הוא חשב למצוא, אולי, פוסט חבוי שנגלה רק למי שנכנס חמש פעמים רצוף?
  •  

14/06/2011

חצי שנה. כמעט חצי שנה מאז שעדכנתי את מילות החיפוש לאחרונה. אין לי תירוץ, חוץ מזה שהבלוג היה קצת רדום, ולכן גם החיפושים שנכנסו אליו. אבל היו כמה הברקות שרציתי לחלוק.

  • ראשית, התודות הנרגשות. במהלך שלושת החודשים האחרונים, חמש פעמים הגיע מישהו עם החיפוש “מתי כבר אבנר קשתן יעדכן את מילות המפתח שמובילות לבלוג שלו?”. אמנם המחפש הנאמן נשבר איפשהו באזור אפריל, אבל הנה, עדכנתי.
  • עמדות האופניים בתל-אביב היו הנושא החם של החודשים האחרונים, עם עשרות חיפושים נכנסים בנושא, וכעשרים ניסוחים ואיותים שונים. חלקים אפילו תקניים.
  • טום וייטס ישמח לשמוע שהוא שומר על מקום טוב בעשיריה הפותחת, וזה בזכות פוסט בודד על ביוגרפיה שלו מלפני יותר משנה.
  • אחד הפוסטים האחרונים שלי זיכה אותי בכניסות מ-“מה זה מעבדת הידרו?” ו-“מעבדת סמים הידרו”. לידיעת מחלק הסמים – אני תוהה כאן אך ורק על התופעות הלשוניות. נא לא להכאיב.
  • מי שמחפש “פרופסור ידוע לרפואה” לא ימצא אותו אצלי.
  • דיסלוקציה של הכתף” נשמע סתם כואב.
  • אקלקטיקה: “מז’זיסטית”, “הקינדל שלי שומע בקולי”, “חזיות ותחתונים וגרפיים שיווק”, ו-“נמוכות ושמנמנות”.
  • ולסיום: “סקס. מבלבל”. אכן.

30/01/2011

כל פעם שרועי מעדכן את מילות החיפוש שלו, אני מרגיש מחויב לעשות את זה גם. אבל מה לעשות שהיה קצת יבש בחודשיים האחרונים, והרבה חיפושים חוזרים ונשנים? אבל עכשיו יש כמה פנינים:

  • בפוסט תמים, פרשתי לפני זמן מה חלק ממשנתי הענפה בנוגע לביסלי. מה שלא ציפיתי זה להיענות – של הקהל הבכלל, ושל גוגל בפרט. “ביסלי ללא שם”, “ביסלי בלי טעם”, “ביסלי אדום”, “ביסלי משולש”, סתם “ביסלי”, “איך נוצא ביסלי”, ואפילו “אז איזה טעמים של ביסלי יש?”.
  • “אח אוברים את המשחקים של אובמה ביוטיוב” השאיר אותי מבולבל קצת. אפילו אם אני מניח שהמילה הראשונה אמורה להיות “איך”, עדיין לא ברור לי מתי אובמה עשה משחקים.
  • החיפושים המרובים אחר סטטוסים לפייסבוק התרחבו גם לשפות זרות, מסתבר, עם “ستيتوس للفيسبوك”. באמת שאין לי מושג מה גוגל חושב שהם ימצאו אצלי.
  • ולסיום, מתנה מאחד מקוראי המדור שהוא גם חובב כוורת: “אם אבנר קשתן מבשל ספגטי והמים לא רותחים”. תודה.

01/12/2010

  • העמוד הזה, כפי שציינתי למעלה, ממשיך את המסורת שהחל רועי רוטמן. לא רק שאני מרגיש כבוד רב בהשתתפות במסורת הזו, אני גם רואה שרבים אחרים רואים בה טקס מכובד ומוערך, מנהג ששינה את חייהם והעשיר את רוחם. אני לא רואה סיבה אחרת שמישהו ירצה לדעת “איך לקרוא לילדה, רועי או אבנר?”. באמת כדאי לקרוא לעוללה הרכה בשם של “אושיית אינטרנט באנגלית”.
  • למי שחיפש “בדיקת איות אופיס 2010”, “בדיקת איות באופיס 2010”, “בדיקת איות בעברית אופיס 2010”, “בדיקת איות בעברית אפיס 2010”, “בדיקת איות עברית אופיס 2010” ו-“בדיקת איות עברית לאופיס 2010” – זו הדרך! מי צריך בדיקת איות כשאפשר פשוט ללכת בניסוי וטעיה? ותגידו תודה שהורדתי את שבעת הוריאנטים הנוספים.
  • פנית הנוסטלגיה: “מנגינה של אוטו גלידה להורדה”, “קוקילידה”, “קומפיוסרב” ו-“סרטים כחולים חינם של פמלה אנדרסון”.
  • פינת האורח: אנשים אקראיים שחיפושים עבורם הגיעו לבלוג, אולי בגלל עדכוני הטוויטר שבצד: “יפתח הלינג”, יקיר הבלוג. “עידית נרקיס”. “נמרוד ברנע”. “דפנה שיזף”. “טום וויטס”.
  • ולסיום: “מתי כבר אבנר קשתן יעדכן את מילות המפתח שמובילות לבלוג שלו?”. אני יכול רק להפנות את הגולש המתוסכל לעדכון מה-03/03: “אקלקטיקה לא עובדים בשבילכם”. בקושי אנחנו עובדים בשבילנו.

 

13/09/2010

חודש של מילות חיפוש מוצלחות עבר על הבלוג, מוצלחות מספיק כדי שאקדים קצת את הסיכום החודשי.

  • facebook status” כבש את המקום הראשון החודש, עוקף אפילו את החיפוש אחר “אקלקטיקה אהובתי”. אנשים באמת מחפשים בדיחות ממוחזרות ואמרות שפר משומשות כדי לכתוב בסטטוס שלהם?
  • “רועי רוטמן, בלוג”. לא. זה שם. כאן זה אבנר קשתן, בלוג.
  • כמו בחודש שעבר, מגוון חיפושי סקס. “סקס ערבי לבנוני”, “סקסי פלאש”, “מין; יחסי-מין; סקס תמונה” (וכל הכבוד על הנקודה-פסיק), “התרגיל האחרון סקס” ו-“ערן כץ על הספה”.
  • “למה את מתכוונת שלוש נקודות”. אני לא בטוח שבגוגל חכמים מספיק להבין את האינואנדו המתואר במשפט. אולי אם היו מוסיפים גם “הרמת גבה” בסוף החיפוש.
  • רטרו, אם כי ספציפי-משהו: “תמונות פרסומת של נשים בנושא מזון שנות ה-80-90”.
  • אקלקטיקה: “מכירה באינטרנט לייזר שמגיע עד השמיים”. “שירים לדקלום לילדים לפני ארוחת הצהריים”. “עיתונים פלצניים בצפון תל אביב”. “שירים שיש להם פינבול ותרנגולי הודו בשם” (באמת!) והחביב עלי: “דודו, אני רוצה תמונה של סוויץ’. תודה, אבנר”.
  • ופינת הגולש המתחשב: “מן הראוי שיגיעו פעם לבלוג של אבנר קשתן עם חיפוש שאינו מכיל את המילה לסבית”. אז תודה לך, גולש עלום  הגולש באמצעות IE על חלונות ברזולוציה 1024×768, דרך נטוויז’ן, באזור המרכז. אם הייתי יכול להשיג עליך יותר מידע, הייתי בא להגיד תודה אישית.

24/08/2010

עוד פעם התחלתי לעדכן את הרשימה, ואז רועי הקדים אותי בחמש דקות. דאם יו, רועי! *נענוע אגרוף*

  • מסתבר שגוגל החליטו שאני אתר How-to עם עצות לחיים. זה הדבר היחיד שיסביר חיפושים כמו “איך לייבא קורא ספרים דיגיטלי”, “איך מכנים בובה גדולה מבד”, וחמישה וריאנטים על “איך אומרים מְקרר או מַקרר”.
  • יקיר הבלוג יפתח הלינג נדחק לו מהחמישיה הפותחת, ורק חיפוש אחד אחריו הגיע אלי החודש. עם זאת, טום וייטס ממשיך לככב, כמו כל חודש בשנה האחרונה, עם שישה חיפושים שונים.
  • אני חזק בסטטוסים לפייסבוק. כך, לפחות עולה מהחיפושים החזקים/מרגשים/חדישים “סטטוסים חזקים לפייסבוק”,  “סטטוסים מרגשים לפייסבוק” ו-“סטטוסים חדישים לפייסבוק”, בנוסף ל-“סטטוסים לפייסבוק בלוג” ו-“סטטוסים לפייסבוק טוויטר” או אפילו “פרצופים לפייסבוק אפשר לתת את הסיסמא הקודמת”.
  • הפינה למבוגרים: אני תוהה אם מי שחיפש “סרטים סקס וזיונים כחולים חינם” המשיך הלאה ל-“סייברסקס יתרונות חסרונות”, ומשם ל-“סייבר סקס סקייפ”. ומשם ל-“סקייפ אקלקטיקה אהובתי”. לפחד?
  • ולסיום, אקלקטיקה. “אנלפסיס”. “אמנם”. “נבגד”. “האקסהיביציוניסטית המתה”.

18/07/2010

מזמן לא עדכנתי את הרשימה הזו, אבל רועי עדכן את שלו, אז עכשיו גם אני מחוייב

  • משפטים מלאים הולכים חזק בזמן האחרון. מישהו חיפש אצלי “איזה סרט ישראלי ישן בשנת 1972?”, חיפוש שמראה שאנשים אולי מייחסים לגוגל קצת יותר כח נבואי ממה שבאמת יש לו.
  • השיר, שינויים של דיוויד בואי על מה מדבר?” נראה כמו נסיון של דמות הצ’חצ’ח הקלאסית של דודו טופז להתעניין במוזיקה.
  • אהבתי גם את “אני אוהבת את העבודה שלי מחורבנת”. הסיבה היחידה שאני חושב עליה היא כי זה נותן תירוץ לגלוש לבלוג שלי בזמן שעות העבודה.
  • תמונה של סוויץ’ לרכב כולל המנגנון” מראה שגוגל לא ממש מבינה עם מי יש לה עסק בבלוג שלי
  • אבל “ד”ר פפר, איפה לקנות” מראה שאולי כן.
  • ולסיום, “לסביות מאפיינים”. ‘nuff said.

30/04/2010

  • די הרבה זמן לא עדכנתי את העמוד הזה. למען האמת, די הרבה זמן לא עדכנתי את הבלוג בכלל, וחבל. אתם יודעים למה? כי “אקלקטיקה לא עובדים בשבילכם” עלה למקום השלישי בדירוג מונחי החיפוש הפופולריים. גם כשאנחנו לא עובדים בשבילכם, אתם באים. תודה.
  • חדירות למרחב האישי” הביא אנשים אלי החודש. אני מרגיש קצת מחולל מזה.
  • מי שמגיע אלי כשהוא מחפש “טעויות בויקיפדיה” יגלה מקור מידע אמין ומקיף הרבה יותר מאשר התירוץ העלוב הזה לאנציקלופדיה. אצלי – האמת, כל האמת ודבר פרט לאמת. מצד שני, כנראה לא עזרתי למי שחיפש את “היסטוריה של הגלידה ויקיפדיה”.
  • מי שחיפוש “התבגרות טקסטים” גילה שהגיע למקום הלא נכון, ולמחפש “הביוגרפיות הכי טובות” יש לי חדשות רעות: שלי טרם נכתבה. אבל עובדים על זה.
  • ולסיום: לא רציתי לזהם את נתוני האמת המדוקדקים שאני מביא לכם כאן עם פריט מזויף ומניפולטיבי, אבל לא יכולתי להתאפק ולהביא גם את “חיפוש שכל מטרתו להגיע לרשימת החיפושים שהגיעו לבלוג "אקלקטיקה אהובתי" של אבנר קשתן”. כי אני מאמין גדול בלתגמל את המתאמצים.

03/03/2010

 

  • אני כותב פוסט אחד תמים על צייר אקוודורי נידח, ומיד “שוודיות” מזנקות להיות מונח החיפוש השני הכי פופולרי בבלוג. זה מה שעושה לכם את זה, גולשים? קחו!
  • אין מספיק אתרים שמדברים על להקות ישראליות צעירות. זה ההסבר היחיד שיש לי לזה שאנשים הגיעו לבלוג שלי בעקבות פוסט אחד כשהם מחפשים את “הפשרות” ואת “חיה מילר”
  • למי שחיפש “גיקים מה מושג המילה” – פשוט תמשיכו לקרוא ותבינו, אתם במקום הנכון.
  • ולסיום: "אקלקטיקה לא עובדים בשבילכם”. נכון.

21/01/2010

 

  • משהו מעניין קרה החודש. מונח החיפוש הפופולרי ביותר איתו הגיעו אנשים לבלוג שלי הוא blog.strawjackal.org, כתובת הבלוג עצמה. אני תוהה מה זה אומר. או שאנשים מעלים גוגל בשביל להגיע לכל מקום, אפילו אם הם יודעים את הכתובת, או שאולי זה פשוט נגרם מכך שבכרום שורת הכתובות ושורת החיפוש מאוחדות.
  • עוד מונח פופולרי היה “ביף ובלוף” ו-“ביף ובלוף משחק”. אני לא יודע באיזה משחק מדובר, אני פשוט תיארתי מגוון ביפּים ובלוּפּים של מכונות הימורים. אני מקווה שנהנית בכל מקרה.
  • דטרמיניזם אייפון” נראה שאנשים חסרי סבלנות פשוט משלבים שתי תהיות קיומיות לשאילתא אחת.
  • מישהו שהגיע אלי עם “אפריקה, אצן קטוע” ולא הסתפק בתוצאות, הגיע שוב גם עם “אצן דרום אפריקאי קטוע”.
  • מישהו הגיע אלי עם שני חיפושים דומים, “פסיק נקודתיים” ו-“נקודתיים עם פסיק”. לקורא המתוסכל אענה על השאלה ואומר “נקודה פסיק”. You’re welcome.
  • ולסיום, נראה שהאזכורים החוזרים שלי לויקיפדיה מצליחות לבלבל את גוגל, ששולח אלי אנשים שחיפשו “lanegan ויקיפדיה” ו-“לילי קול ויקיפדיה”.

 

18/12/2009

הארוכים:

 

  • “דוגמא על ביוגרפיה אישית של מישהי מנקודת מבט מגדרית”
  • “אני כל כך משועמם, כי אני יכול רק צריך לקרוא ספר”
  • “english pronunciation of געגועים”

המטרידים:

 

  • “ילדות בנות 10 להכרה”
  • “לסבית עטופה בניילון”

והמחמיאים:

 

  • “אבנר קשתן טלפון”
  • “אבנר קשתן תמונות”
  • “אבנר קשתן ספר אלקטרוני”

8 תגובות

« הקודם

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים