ארכיון לחודש January, 2011

Jan 16 2011

ברחובות עירנו: מהדורה אקלקטית

אחד הדברים החביבים עלי בטלפון שלי הוא המצלמה המובנית. לא שהיא מדהימה במיוחד, אבל היא לא רעה בכלל, עושה את העבודה, ויותר מכל – זמינה. אני יכול לשלוף את הטלפון ולצלם ברחוב, תוך שניה, אם אני רואה גרפיטי, שלט או מחזה מעניין אחר. ואז אני יכול להעלות את זה גם כאן לבלוג. להנאתכם.


עירנו 01

ראשית, נפתח במשהו שהוא סתם דלוח. הא-הא. שניצל. ישר מהמחבט. טניס. ראיתם מה עשיתי שם? טוב, לא משנה. נקווה שהבאים יהיו יותר טובים.

 

 

 


עירנו 03

נתקלתי בפרסומת הזו, לקפה לוואצה, ביציאה מכרם התימנים. אני לא בדיוק יודע למה הם ניסוי לחתור עם הדימוי הזה, שנראה כמו שילוב של high-fashion עם לוּק סופר-גיבורים, אבל אני יודע שאותי הוא מאד שעשע. זה טוב לדעת שבין מאבק עיקש אחד למישנהו בכוחות הרשע בעיר, גם גיבורי העל עוצרים לכוס אספרסו משובבת נפש.


עירנו 05

את האימפריה הקמעונאית הזו מצאתי בשוק בצלאל, בפאתי קינג ג’ורג’. מילא הנוכחות הפייסבוקית המלבבת (1845 חברים, רובן בחורות בתמונות ביקיני בפייסבוק. במערכת יחסים פתוחה. תמונות של גלעד שליט על הוול), אני נפעמתי מהמותגים המרהיבים שהוא מוכר. ויקטור סיקרט? דוד-שלי גבאנה? לואי ביטון! וכמובן, משקפי הסיליקון של או-פטי-קנה. יש לי הרגשה שאם עו”ד משועמם ישים לב אליו מתישהו, עלולות להיות צרות.


עירנו 06

באוניברסיטת בר-אילן נתקלתי בפלא התחבירי הזה, שאוסר על, אממממ, עבודות. כלשהן. משהו קצת מסריח לי כאן, בזה שמס’ הטלפון המצורף הוא בן שש ספרות בלבד. זה לא אמור לעבוד ככה, נכון? אם למישהו יש דקה פנויה, אנא עדכנו מי עונה שם בטלפון.

 


עירנו 07

ולסיום, התמונה החביבה עלי מהשבוע האחרון. יש לציין שבגודל, אני מחבב את המנהג לשים ניקוד עברי על מילים באנגלית. ראינו את זה בפרסומות, כמו של חברת AEG הגרמנית, ואני חושב שזה טוויסט חמוד, שמתייחס לפרובינציאליות המקובלת בארץ של שימוש במילים זרות, אך תוך כדי נסיון להלאים אותן לצרכינו. כאן, לעומת זאת, מישהו קצת נסחף.

טהרני שפה אולי היו מתקטננים על השימוש בסֶגול לסמל שתי תנועות שונות, ה-“read” וה-"sale”, אבל אני, אני לא טהרן. לפחות לא כל כך. אהבתי את הדגש ב-c (להדגיש שהוא נהגה כ-“ק”, כמובן, ולא כ-“ס”, אבל לא ברור לי הדגש, או שמא מפּיק, או שמא שורוק ב-O. הייתי מצפה למצוא שם חולם, אם כבר. ומעבר לכך, לא נותר לי אלא להשתחוות בהערצה אל מול האו̈מלאו̈ט האימתני מעל ה-a, או̈מלאו̈ט שאין לו שום הצדקה, באנגלית או בעברית, ולכן זוכה להערצתי הכנה.

3 תגובות

Jan 11 2011

יומן צריכה: ביסלי אנונימי

מכרי ומוקירי מכירים את האובססיה הקלה שלי עם מוצרי צריכה, עם דגש על משקאות קלים, ואולי חלקם כבר שמע את ה-rant הקבוע שלי על שלושת דורות הביסלי בארץ ישראל. לכן החלטתי לחנוך כאן בבלוג פינה בנושאי חטיפים, משקאות, ושאר פרפראות של חברתנו הצרכנית, כפי שכבר כיכבו כאן בבלוג, שלא להזכיר את הבלוג הקודם.

לכבוד הפתיחה החגיגית של הפינה, אני אחזור לביסלי, שביחד עם הבמבה מהווה אבן יסוד בעולם החטיפים הישראלי, וגאווה לאומית לא קטנה. אמנם אני נשאר נאמן לעקרון שלי שאף טעם של ביסלי מהדור השלישי, כלומר אלה הבאים והולכים לאורך השנים האחרונות, לא ממש מסוגל להחזיק יותר מכמה חודשים עד שמואסים בו. והדור השני של הביסלי – הטאקו והשום-בצל – נקבר בטרם עת למרות יתרונותיו הברורים. ובכל זאת, אני מרגיש מחויב לדגום כל טעם תקופתי שאסם דוחפת במורד גרונינו.

BisliIncognito

אז אחרי טעמי שווארמה וקטשופ, מנגל וחריף, באסם התחילו להתייאש. נגמרו להם הטעמים האיקוניים, הסטריאוטיפיים. הם לא יכולים להתחיל להוציא ביסלי בטעמי “כבד קצוץ” או “ביף בורגיניון”, אבל מהנדסי המזון הנמרצים שלהם ממשיכים לזרוק תבלינים, משפרי טעם ותערובות אקלקטיות של חומרים כימיים אל תוך קדרת הביסלי המהבילה. אז אנשי השיווק צריכים לשבת ולשים תווית על המוצר, ולפעמים, מה לעשות, גם לאנשי המיתוג והמכירות הטובים ביותר יש ימים רעים. וכך אנחנו מקבלים ביסלי… ללא טעם. כלומר, עם טעם, אבל בלי תווית, בלי אף שם. והרי השם הוא זה שמגדיר את הטעם, כן? זה לא שיש קשר כלשהו בין ביסלי פלאפל לבין פלאפל. אז כן, יש איזו תחרות אינפנטילית של להתקשר ולהציע להם שם, אבל בסופו של דבר, זה ביסלי בטעם “תעשייתי”. לא “בטעם תעשייתי”, אלא בטעם “תעשייתי”. נוט דאט דר’ז אנית’ינג רונג ויז דאט.1 

ומה בנוגע לטעם עצמו? נתחיל דווקא מהחשוב יותר – הצורה. כבר זועזעתי לפני שבוע-שבועיים כשנתקלתי בחיקוי-ביסלי שהעז למכור טעמים שונים באותה צורה, וברור לכל שזה חילול קודש ובלבול של הציבור. עם הביסלי הנוכחי, אני חושב שאסם פספסו הזדמנות לנסות להנדס ביסלי בצורת סימני שאלה, והלכו דווקא על משולש פשוט, שהיא צורה שהתעלמו ממנה עד כה, וחבל. הטעם? הטעם הוא טעם של ביסלי, כן? בצק מטוגן והרבה שמן, ותערובת תבלינים סמיכה מכדי להבחין במרכיביה. אבל לא רע. לא רע בכלל.

BisliIncognito_Triangle

  1. ובהערת אגב לשונית, אני תעתקתי כאן את ה-th האנגלי בשלוש דרכים שונות, בהתאם לצליל השונה שלהם. אני מרוצה מעצמי. []

12 תגובות

Jan 06 2011

פינת האינפוגרפיקה: תפוחים ותפוזים

תסתכלו על הגרף הזה, מאתר Business Insider. תסכלו עליו, ותקראו אותו, ותנסה להבין למה מצאתי את עצמי מתעצבן יותר ויותר כשנתקלתי בו, מההשוואה הבלתי רלבנטית למפגיע. אני עברתי תהליך דו שלבי כאן, double-take אינפוגרפי, שבגללו אני לא הצלחתי עדיין להחליט אם מדובר כאן בחוסר הבנה משווע או בהטעייה מכוונת.

 

RevenueByUniqueChart

 

הדבר הראשון שעלה לי בראש כשראיתי את הגרף הוא “איזו השוואה מטומטמת. אמזון מוכרת ספרים, פייסבוק מוכרת שטח פרסום, איך אפשר להשוות ביניהם?”. ואכן, יש כאן תהליכים מאד שונים, אבל עדיין יש בהם מן המשותף. אצל אמזון, המטרה של האתר הוא להמיר את המבקרים ללקוחות משלמים, בעוד בפייסבוק מדובר בעיקר בצפיות, אם כי יש גם תשלום על לחיצות אקטיביות על פרסומות. בסופו של דבר, גם אם המוצר שונה, אפשר להשוות בין השתיים, לא? גם אם התשובה ברורה, אי אפשר להגיד שאי אפשר להשוות בין חנות בגדים וחנות תכשיטים במדד של הכנסות לכל לקוח, לא?

אבל זהו, שזה לא מה שאנחנו רואים בגרף, והרמז היא גוגל, במקום השלישי. גוגל היא חברת אינטרנט, אבל היא מזמן כבר לא חיה רק מפרסומות בתוצאות החיפוש. היא מרוויחה גם ממכירת אפליקציות אנדרואיד. ומשתמשי Google Apps מסחריים וארגוניים. וממכירות מכשירי נקסוס-1 ונקסוס-S. אז נכון, הדברים הללו הם לא חלק מרכזי כרגע מההכנסות של גוגל, אבל הם חלק מה-bottom line שנכנס לגרף הזה, אבל אין להם קשר, ולא הקלוש ביותר, לציר ה-Unique users. וכשחושבים על זה, אני לא בטוח שההכנסות של פייסבוק תלויות ב-Unique users, לעומת הכנסות על בסיס חשיפה, שתלויות גם בכמות ה-hits לאתר, גם אם מדובר על עשרות כניסות של אותם משתמשים ביום. וההכנסות של אמזון, הם כוללות גם ספרים דיגיטליים בקינדל, נכון? האם אפשר לרכוש אותם מתוך המכשיר או האפליקציה? ואם כן, פתאום גם כאן יש לנו נתק בין הגולשים באתר לבין ההכנסות.

אפשר יהיה להדגים את זה באופן פשוט על ידי הכנסת מיקרוסופט לרשימה. למיקרוסופט יש מאות מיליוני גולשים בהוטמייל, בינג, MSN ואתרים אחרים, והם מרוויחים הרבה כסף מפרסום, מכירות מקוונות ועוד. אבל הם מרוויחים עוד כסף, המון המון כסף, במכירות לארגונים ולחברות, ובחנויות אמיתיות, והסכמי רישוי של טכנולוגיות ופטנטים. אם היינו שמים את הכנסות של מיקרוסופט, שעמדו השנה על כ-62 מיליארד דולר, מול ה-unique users שלה, נקבל אותה בצד הימני של הטבלה – אבל מה המשמעות של זה?

בסופו של דבר יש לנו כאן גרף יפה, שנראה מעניין, ועוד יותר מכך, נראה שיש בו תובנה כלשהי. אבל כשמתעמקים, רואים שהיחס הזה בין unique users לבין הכנסה של החברה הוא מזוייף, פיקטיבי, וחסר משמעות. הוא מוטעה, ויותר מכך, הוא מטעה אותנה לחשוב שיש כאן ציר, סקאלה כלשהי, שבו פייסבוק, גוגל ואמזון נמצאים ונמדדים. אולי יש אחד כזה, אבל המדד הזה הוא לא זה.

4 תגובות

Jan 03 2011

פינת האינפוגרפיקה: שימוש מרהיב בטכנולוגיה

קבלו פוסט קצר, שמראה שהמדור יודע גם לפרגן כשצריך. ה-BBC מציגים סרטון אינפוגרפיקה מלבב שמראה את השינויים לאורך 200 השנה האחרונות בהכנסה הגולמית לנפש ובתוחלת החיים הממוצעת בלידה של רוב מדינות העולם. אפשר להעביר ביקורת על תוכן האינפוגרפיקה – בעיקר בנושא שחוזר שוב ושוב לגבי תוחלת חיים ממוצעת, שמתעלמת מהעובדה שתמותת תינוקות וילודה היא גבוהה יחסית, ומושכת את הממוצע למטה, כך שמי שהגיע לגיל 15, יש לו סיכוי גבוה מאד לעבור בהרבה את הממוצע. בעיה דומה, שמוזכרת גם בסרטון עצמו, מדברת גם על ממוצעים בתוך מדינות, שמושכים גם הם מדינות שונות לעבר המרכז. גם אפשר להתייחס לאופטימיות הבלתי סבירה של המנחה, שאתה לא יכול שלא להרגיש שבאה למרק על מצפון אירופאי מדושן הנתקל בפערים חברתיים עצומים. אבל היום באתי להתמקד יותר בפרזנטציה, ופחות בתוכן.

 

מה יש לנו כאן? ציר דו-ממדי של שני גופים בלתי תלויים, ציר שלישי, של גודל האוכלוסיה, שמיוצג בגודל המעגל, במקום בציר שלישי מרחבי, מה שהופך אותו לקריא הרבה יותר מאשר אם היו מנסים למקם את הנקודה על מרחב תלת-ממדי מגושם. וציר רביעי, ציר הזמן, שהוא זה שהופך את הסרטון לנחמד כל-כך. המנחה מציג את ההשפעה של אירועים כמו מגפות ומלחמות, אבל אני חושב שהחלק המדהים ביותר קורה בדקה ה-2:58, ב-1958, כשמדיניות הזינוק הגדול קדימה של מאו מחסלת עשרות מיליונים בסין, ואז הזינוק חזרה מיד לאחר מכן.

מה שמבאס באינפוגרפיקה הזו היא שעדיין לא קל מספיק להפיק דבר כזה בקלות בבית. לא אקסל ולא גוגל דוקס, מבדיקה מהירה, נותנים לנו כלים נוחים לייצר גרפים סטטיים כאלה1, וזה עוד לפני שהכנסנו את אלמנט הזמן לעסק. וחבל.

  1. כן, ניסיתי את ה-Bubble Chart של אקסל. הוא פשוט עובד קקה []

14 תגובות

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים