יומן צריכה: מריח כמו ביסלי נעורים

פורסם ב:

גריל. ברביקיו. בצל. פלאפל. פיצה.

גריל. ברביקיו. בצל. פלאפל. פיצה.

אלה הטעמים של ביסלי. זה הדור הראשון של הביסלי. הטעמים הקבועים. המבוססים. אלה הטעמים של ביסלי.

גריל. ברביקיו. בצל. פלאפל. פיצה.

כל מי שגדל כמוני בשנות השמונים בוודאות יודע שאלה הטעמים של ביסלי. ואין אחרים. יש העדפות, כמובן. יש ויכוחים על האם גריל הוא הטעם המוצלח ביותר (הוא לא), או אם פלאפל הוא מגעיל (הוא לא), אבל היה ברור, כשגדלנו, שחמשת הטעמים הללו מגדירים את הביסלי. זה ביסלי. כן, אני יודע, תאורטית, שב-1975, כשהושק הביסלי, היו רק שלושה טעמים – גריל, בצל, פלאפל. אבל מהר מאד התווספו ברביקיו ופיצה להשלים את הנבחרת.

גריל. ברביקיו. בצל. פלאפל. פיצה.

תמונות של חטיפי ביסלי שונים. מקור: ויקיפדיה העברית
מקור: ויקיפדיה העברית

ואז, יום אחד. זה היה בשלהי שנות השמונים, אני חושב, או אולי בראשית ה-90, פתאום צצו להם טעמים חדשים. הטעמים הראשונים שיצאו אחרי הדור הראשון של הביסלי. דור שני, חדש. לא היו הרבה טעמים חדשים. היה ביסלי טאקו, אני זוכר. וביסלי שום-בצל, בצינורות ריבועיים צרים. אולי עוד טעם? אולי לא. אבל זו היתה מהפכה.

קשה לראות את זה היום, אבל זו היתה מהפכה. אני יושב כאן וכותב ולוגם מפחית של דוקטור פפר. אתמול הזמנתי מרשת Target האמריקאית ערימה של חטיפים ורטבים אמריקאים, ואפילו ברשתות הסופר הרגילות אפשר למצוא מגוון של חטיפים מגוונים, אבל הדור השני הזה של ביסלי, בתקופה ההיא, היה כאילו פתאום התחברת לאינטרנט אחרי שכל החיים המחשב לא היה מחובר לכלום. זה היה כפי שאני מדמיין שהדור שלפני הרגיש כששידורי הצבע החליפו את השחור לבן. זה היה משהו חדש שמערער את כל יסודות החברה.ביסלי טאקו

אוקיי. יתכן שטיפה הגזמתי כאן. ההשפעה החברתית של ביסלי שום-בצל היתה, יש להניח, לא גדולה. יש שיגידו שאולי כניסת הטלוויזיה בכבלים, שקרתה באותן שנים פלוס-מינוס, היתה אולי טיפה יותר מהותית. ועדיין. עלי, נער צעיר עם חיבה בוסרית לתרבות הפופ, גם באספקטים הצרכניים שלה, זה היה אירוע מכונן. אני לא חושב שאני אגזים אם אטען שבלי ביסלי טאקו לא היו נכתבים כשליש מהפוסטים בבלוג הזה, וספציפית כל קטגורית “יומן צריכה” כנראה לא היתה קיימת.

והיום. במכולת השכונתית. מהדורת קיץ מיוחדת. אולי לא פעם ראשונה (כנראה היתה תחיה כבר ב-2009), אבל זו פעם ראשונה שאני נתקלתי בו מאז אותם ימים, ימי ראשית הטלוויזיה בכבלים בארץ, ימי התום. ימי הגריל, ברביקיו, בצל, פלאפל, פיצה. ושום-בצל. וטאקו.

קניתי שלוש שקיות. כמובן.


פורסם ב:

by