Mar 02 2016

פודקאסטים משתלבים: סקירה תקופתית

אחרי הפסקה לא קצרה משמיעת פודקאסטים, בעיקר עקב מחסור בזמן נסיעות מתאים לעבודה, חזרתי השבוע להשלים פערים, גם כמאזין וגם, לשמחתי, כמתראיין (בקרוב!).

שיחה או סצנה

הלן זלצמן, באחד הפודקאסטים החביבים עלי, The Allusionist (עליו כבר כתבתי בעבר), אירחה את היוצרים של פודקאסט אחר (כחלק מיוזמת פרסום הדדי כזה של פודקאסטים ברשת רדיוטופיה), ואף שידרה במלואו פרק של אותו פודקאסט, Criminal. הפרק אמנם היה מעניין (ומספיק קשור לשפה ומילים בשביל לעשות את הקישור – הוא היה על שקרים וגלאי אמת), אבל מה שבאמת קפץ לי לאוזן היתה הערה של העורכות והמגישות של Criminal בנוגע לקשר בין הפודקאסט שלהן ולמילים:

הרבה מהנושאים שאנחנו מביאות בנושאים הם חומרים שבהם המילים שבהם אנחנו משתמשות יכולות להיות רגישות לאנשים מסויימים. […] אנחנו מסוגלות להתווכח על מילה בודדה […] בכל תסריט תמיד תהיה מילה אחת שהיא רוצה או שאני רוצה שהשניה חושבת שהיא מופרעת לחלוטין”.

הדגשתי את המילה שקפצה לי, כי המילה הזו (הבודדה, האחת) עזרה לי לנסח משהו שמפריד אצלי בראש בין סוגים שונים של פודקאסטים, בין כאלה כמו Pop Culture Happy Hour או על כתפי גמדים, אל מול Radiolab ודומיו. העובדה שיש להם תסריט.

אחד הדברים שאני אוהב בפודקאסטים זו הספונטניות. העובדה שאני מרגיש שאני מאזין לשיחה אמיתית בין אנשים, גם אם שיחה שמודעת לכך שיש לה קהל שצריך למשוך פנימה. פודקאסטים עם תסריט, לעומת זאת, מרגישים יותר כמו סרט דוקומנטרי קצר – מתוסרט, מהודק ומתוכנן יותר, אבל ספונטני הרבה פחות. אין שום דבר רע בזה – ולראיה, גם The Allusionist הוא פודקאסט מתוסרט שאני מאד אוהב. אבל אלה שני ז’אנרים מאד שונים במדיום הזה, שמתנהלים אחרת ופועלים אחרת לגמרי – ומספיק לראות את מספר האנשים שעובדים על פודקאסט בשביל להבין את ההבדל.

הופעות אורח

ואם דיברנו כבר על הופעת האורח של Criminal, ההרגשה שלי היא שיש הרבה שיתופי פעולה כאלה, הופעות אורח בין פודקאסטים לאחרונה, לפחות באלה שאחריהם אני עוקב. יש כאן הגיון – זה סוג של syndication, האפשרות לפרגן אחד לשני וגם לתת לך שבוע מנוחה מלמצוא משהו לשדר – כולם מרוויחים. זה ללא ספק עוזר לי למצוא פודקאסטים חדשים לשמוע. נכוויתי ממספיק פודקאסטים כך שבלי שאני אשמע איזה snippet שיתן לי להתרשם, הסיכוי שלי לנסות פודקאסט חדש הוא נמוך.

מה-Allusionist הגעתי גם ל-99% Invisible, פודקאסט על “המחשבה שמאחורי הארכיטקורה והעיצוב הבלתי נראים שמשפיעים על חיינו”. 99% עשה סיבוב ויראלי בימים האחרונים עם פרק וידאו קצת שטחי ומאכזב על העיצוב הרע של דלתות, אבל הפרקים הפודקאסטיים פרופר שלו בינתיים מעניינים מאד, כמו אחד ששמעתי היום על ההיסטוריה של שלטי ניאון.

הפרק האחרון ששודר, כשיתוף פעולה עם אחד מהכתבים של פודקאסט אחר, Snap Judgement, שאותו עוד לא בדקתי. אבל הפרק עצמו היה לא פחות מנפלא, והוא מומלץ בחום – הוא מדבר על טלפון ציבורי באמצע מדבר המוהאבי בדרום מערב ארה”ב שכן או לא קיים, ועל בחור שנהיה אובססיבי לגביו בסוף שנות ה-90. לכו והאזינו!

תגובה אחת

תגובה אחת לפוסט “פודקאסטים משתלבים: סקירה תקופתית”

  1. […] שאחד הפרקים האחרונים של הפודקאסט 99% Invisible (שכתבתי עליו גם כאן) הוא על התחנה המרכזית החדשה בת”א, מיד התלהבתי, כי זה […]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים