יומן צריכה: ליל החטיפים הארוכים

פורסם ב:

שוק החטיפים המלוחים בארץ היה קצת בהאטה בתקופה האחרונה. לא היה שום דבר מעניין או מסעיר שנתקלתי בו במרכולי העיר. לכן מאד שמחתי לראות היום, כשקפצתי לטיב-טעם אקראי, את האריזה הבאה:

     2015-03-23 10.08.45

"צ'יפס ארוכים", הם נקראים, ואכן כך הם:

2015-03-23 10.08.51

כל צ'יפ הוא ריבועי ובאורך החבילה כולה, ועבה מספיק בשביל לא להשבר בתוך האריזה, אם כי הם היו פריכים מספיק למאכל.

זה צעד מעניין בשוק הצ'יפסים, שלרוב מנסה לגוון דווקא בתחום הטעמים (שבסוף מרגישים כולם כמו אותה תערובת תבלינים) או לכיוון ה-"אותנטיות", כמו כל אותם kettle chips שמתגאים שעוד אפשר לזהות בהם את צורת תפוח האדמה. כאן הם הלכו על כיוון נועז שמכיר במלאכותיות של המוצר (בניגוד לפרינגלס, שמנסה אולי לשמור על צורה של "צ'יפ"), ומאמץ אותו לחיקו בגיל. אפשר לשבור בקלות חתיכות מהצ'יפ (ואפילו יש סימוני שבירה בנקודת השליש).

והטעם

בטיב טעם ראיתי ארבעה טעמים שלהם, נראה לי – גבינה (שבטח מצופה באבקת גבינה גנרית) ושמנת-בצל, שעליהם ויתרתי, ובייקון (בתמונה למעלה) ווסאבי, שאותם ניסיתי.

הבייקון היה נחמד מאד, גם אם לא מאד מובחן מטעמי הברביקיו הסטנדרטיים של צ'יפס. הוא כמובן לא בשרי בשום צורה (למען האמת, חומרי הטעם שלו מכילים חלב), מה שלא הפריע לטיב טעם לתאר אותו כבטעם "בשר אחר" (אם כי חומרי הטעם מתוארים כ-"מעושן"). הוא אפילו עבר את מבחן הטעימה של קבוצת הביקורת (אשתי, שלא חולקת את החיבה שלי לחטיפים מוזרים מדי) שגם לקחה ביס שני.

2015-03-23 13.13.51

הווסאבי היה גם חביב מאד, ועם הרבה יותר אבקת ווסאבי ממה שציפיתי – יש לו קיק, לחובבי הז'אנר.

לסיכום

אהבתי את הצורה ואת הנכונות לוותר על העמדת הפנים של הטבעיות. חיבבתי את הטעמים. פרינגלס עדיין מוצלחים יותר מבחינת מרקם, אבל בגדול, בחמישה שקלים ל-75 גרם זה בהחלט מוצלח.


פורסם ב:

by

Comments

תגובה אחת על “יומן צריכה: ליל החטיפים הארוכים”

  1. תמונת פרופיל של ווסאאאב
    ווסאאאב

    נהניתי מהכותרת השנונה. המבנה שלהם גם אופטימלי ללערום עליהם תוספות לא מתאימות כגון סלסה או חמאת בוטנים וחציל