Feb 03 2013

לא בית. משרד

באתר OfficeSnapshots, אתר עיצוב שמביא תמונות של משרדים מעוצבים ומעניינים ברחבי העולם, פרסמו פוסט על המשרדים החדשים של גוגל בתל-אביב, עם הרבה באזזוורדס כמו “communication landscapes” ו-“diverse environment”, עם מוטיבים של קיבוץ גלויות וכור ההיתוך. (באמת! אני לא ממציא!)

אבל למרות שהמשרדים האלה מצטלמים מאד יפה, יש שם מה שנראה כמו לא מעט בעיות פונקציונאליות. למשל המשפט הזה:

There is clear separation between the employees traditional desk based work environment and those communication areas

מה שקצת מרמז שרוב ההשקעה שהלכה ל-“אזורי התקשורת” לא ממש רלבנטית לאזורי העבודה האמיתיים של העובדים. חזי כהן הרחיב על כך בבלוג שלו, ואני לא מתכוון לחזור על הדברים שלו כשאני יכול פשוט להפנות אליו:

המשרדים של גוגל בתל אביב לא נראים כאילו תוכננו או עוצבו על מנת לספק אווירת עבודה כיפית. הם נראים כאילו עוצבו לכדי לספק גחמות של מעצב + למשוך עובדים חדשים שפועל ישוכנו באופן ספייס מעפן

משרדי גוגל ישראל.

חזי גם נגע בנקודה חשובה נוספת – שרוב העובדים מבלים את רוב שעות העבודה שלהם מול שולחן העבודה שלהם, לא ברביצה על ספות שיתוף הפעולה או בלובי ההרמוניה. אני מסתכל על התמונות של המשרדים של גוגל ומנסה לחשוב מתי אני, אם הייתי עובד שם, הייתי מנצל את האזורים הללו. ספות נוחות שצופות על הנוף? שולחנות פיקניק מתחת לעצי הדר? איך זה משתלב ביום העבודה שלי? כי בסופו של דבר כשאני בא לעבוד אני רוצה שהסביבה שבה אני יושב תהיה נוחה ופרודוקטיבית, אני רוצה שחדרי הדיונים יהיו קטנים ונוחים, ואני רוצה לסיים את יום העבודה וללכת הביתה. כי העבודה היא לא הבית. ולא משנה כמה גוגל (וחברות אחרות, כמובן) ימלאו את המקרר בבקבוקי שתיה, יארגנו לי פינת אוכל רומנטית, יבנו לי חדר כושר ותאי שינה ואפילו ישלמו למישהו שיעשה לי כביסה ויוציא את הכלב, אני פשוט לא רוצה להיות בעבודה 24 שעות ביממה. זה לא בריא לי ברמה האישית, ולדעתי זה גם לא בריא לי ברמה המקצועית – זה שורף אותך, ותוך שנים בודדות אתה מאבד מהפרודוקטיביות שלך. אולי מבחינת גוגל זה בסדר, כי תמיד אפשר למצוא עובדים חדשים שרוצים שולחן פיקניק בחדר האוכל.

וכמובן, אי אפשר לסיים פוסט כזה בלי ציטוט מ-Microserfs, ספרו המצוין של דאגלס קופלנד, שב-1993 כבר שם בפי הדמויות שלו, עובדי מיקרוסופט, מילים שממשיכות להדהד לכל מי שעובד בהיי-טק, גם עשרים שנה אחרי. קופלנד, כך קראתי, ראיין עובדי מיקרוסופט רבים בשביל להבין את הדמויות שלו בספר, ונראה שהרבה לא השתנה בתעשייה מאז:

Beginning in the 1970s, corporations began supplying showers for people who jogged during lunch hour and sculptures to soothe the working soul — proactive humanism — the first full-scale integration of the corporate realm into the private. In the 1980s, corporate integration punctured the next realm of corporate life invasion at "campuses" like Microsoft and Apple -with the next level of intrusion being that the borderline between work and life blurred to the point of unrecognizability. Give us your entire life or we won’t allow you to work on cool projects.

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “לא בית. משרד”

  1. שרוןNo Gravatarבתאריך 03 Feb 2013 בשעה 11:54

    וואו. תודה על ההפניה אל הקישור המזעזע. בין הטרקטור, לסיפולוקס ולשביל קליפות התפוזים המגוחך, זה אמנם ממש יפה, אבל קצת נראה כאילו שפינטרסט הקיא על עצמו ויצא מזה בניין משרדים.

  2. אוריNo Gravatarבתאריך 04 Feb 2013 בשעה 10:25

    [אני עובד גוגל, אבל הכתוב על דעתי בלבד]

    החצי הראשון של הביקורת נכון, אבל ההנחה שמדובר בנסיון להשאיר את העובדים מעבר לשעות העבודה היא מגוחכת.

    כי הבית של מי נראה ככה? מי רוצה שהסלון שלו יראה ככה? זה מצועצע וזה סטירילי – ללא חפצים אישיים.

    זה גם לא עובד. יש עובדי גוגל שעובדים שעות מאוחרות (לא כולם), אבל זה היה גם לפני המשרד החדש עם כל הפינוקים שלו (אגב, אין ארוחת ערב מושקעת למי שתהה).

    גוגל גם לא משלמת על TaskRabbit, זה פשוט לא נכון.

    ההטבה הכי משמעותית במשרדים החדשים בכלל לא מתוארת, וחזי לא מתייחס אליה בכלל (אולי שוב מאי ידיעה) – האוכל.

    לבסוף, חזי מתעסק בעיקר באופן ספייס, שזה עניין אישי. יש מי שמעדיף לעבוד בחדר עם דלת, ויש מי שמעדיף לשבת באופן ספייס. אבל העדפה אישית היא לא ביקורת.

  3. אבנר שחר קשתןNo Gravatarבתאריך 04 Feb 2013 בשעה 10:36

    החצי השני של הפוסט הוא אכן לא פועל יוצא ישיר של החלק הראשון, שהיווה בעיקר טריגר ל-rant המוכן שהיה לי על טשטוש הגבולות. שני הקישורים שהבאתי, על תאי השינה ועל TaskRabbit, הם מלפני כמה שנים, ויכול להיות שהם רעיון שנוסה ונזנח, אבל הם בעיקר שם להצביע על טרנד שלא מוצא חן בעיני, בתעשייה בכלל, לאו דווקא בגוגל.

  4. אוריNo Gravatarבתאריך 04 Feb 2013 בשעה 10:47

    אם כבר, אז כדאי להזכיר טרנד מבורך – מקום עבודה לא רחוק מדי מהבית.

    גם המשרד הקודם היה במיקום מרכזי, אבל החדש עוד יותר, ובטח שהבחירה במרכז תל אביב על פני אזורים אחרים מסייעת לצמצום שעות הנסיעה לעבודה (בהתחשב בכך שהעובדים מגיעים מכל אזור המרכז), מה שמשאיר יותר שעות בבית.

    מכל מקומות העבודה שלי, הסטארטאפ הקטן והאינטימי _בנתניה_ היה הנורא מכולם מבחינת שעות עבודה, ובדיוק בשל סיבה זו.

  5. אבנר שחר קשתןNo Gravatarבתאריך 06 Feb 2013 בשעה 20:33

    עם זה אני יכול רק להסכים בלב שלם. אני אפזול כאן לנושאים של בלוגים אחרים, כמו הבלוג התל-אביבי של יואב לרמן, ואדבר בשבח עירוב שימושים. תעשיות היי-טק, ובעיקר חברות תוכנה, משתלבות מצוין במרקם העירוני – גם הן לא דורשות שטח מעבר למשרדים, והם צרכנים גדולים של מסעדות ובתי קפה. אזורי תעשיה זה דבר נורא.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים