האם אתם יכולים להבין מה תפס את העין שלי בתמונה הזו, במדף צעצועים בחנות אקראית אי-שם?
סדרת המוצרים כולה נקראת “Science Capsules”. כדי להדגיש את הנקודה, נבחרה דמות דמוית אינשטיין (הארכטיפ של המדען), ואתר החברה מבטיח גישה ל-“מאורת המדע הסודית ביותר של פרופסור Ein-O”.
אבל מה הם המוצרים הללו? “קפסולת הפיצוץ” אני יכול לקבל – פיצוצים זה באמת אחד השימושים היותר ויזואליים של המדע, ואין לי שום טענות למי שמקדם את הנושא. גם “קפסולת הדינמיט” (בצד שמאל החשוך) לגיטימי לחלוטין. אחרי הכל, האם המצאת הדינמיט לא הניבה את ההון שאפשר לאלפרד נובל לייסד את מסורת הפרסים המדעיים שנושאים את שמו? כמובן.
אבל “קפסולת הקסם”? כותרת המשנה מכריזה על “4 ניסויים מדהימים”, אבל הבחירה בקסם – ויותר מכך, הערבוב בין קסם ומדע, היא מעניינת. גם מדע וגם קסם, בהקשר הזה, הם דברים שעושים משהו. משהו דרמטי. פיצוצים! דינמיט! כדורי אש! זיקוקים! הם מדע? הם קסם? מה ההבדל?
Comments
4 תגובות על “קסם/מדע”
מה שיותר מעניין, שבאנגלית אין קפסולת קסם. יש Dynamite, Matic, Boom and Wacky.
אפשר להזכיר את החוק השלישי של ארתור סי קלארק, עליו השלום: כל טכנולוגיה מספיק מתקדמת היא בלתי נתנת להבחנה מקסם (Any sufficiently advanced technology is indistinguishable from magic).
מה שיובל אמר.
החוק השלישי של קלארק בא להגיד שבמפגש בין תרבות פרימיטיבית לתרבות מתקדמת יותר, הטכנולוגיה של המתקדמת תתפס כמיסטית ע"י הפרימיטיבית (וברמיזה, אולי טוען גם שדוגמאות לקסם בהיסטוריה של האנושות היו רק אירועים טכנולוגיים).
מה שאנחנו רואים כאן זו תרבות מתקדמת שבעצמה מטשטשת את ההבחנה הזו מול התוצרים שלה עצמה. או אולי תרבות שמנסה להתפצל לשנים – החלק שמייצר את המדע, והחלק שלא.