אפר 15 2012

טרגדיית הספאם בנחלת הכלל

לריימונד צ’ן יש כמה כללים אותם הוא מחיל על שאלות שמופנות אליו. אחת הבולטות ביניהן היא “דמיין לעצמך מה היה קורה אם כולם היו מתנהגים כמו שאתה מציע. מה היה קורה?”

ריימונד צ’ן הוא מתכנת ותיק במיקרוסופט, מאז שנת 1992 בערך. מאז שנת 2003 הוא כותב את הבלוג The Old New Thing, שם הוא כותב (בעיקר) על נושאים טכניים. תת-ז’אנר בולט הוא התייחסויותיו לשאלות טכניות שהופנו אליו, כשרובן שאלות של “זה כואב כשאני עושה את זה. מה לעשות?”, כלומר שאלות על שימוש לא נכון או לא חכם בטכנולוגיה. בשביל האנשים האלה הוא גיבש את השאלות הללו. כשמישהו שואל “איך אני גורם לתוכנה שלי להיות תמיד הראשונה ברשימת התוכנות”, הוא שואל חזרה “דמיין לעצמך אם כולם היו עושים את זה”. הניתוחים שלו, סרקסטיים ויבשושיים כפי שהם לפעמים, מעידים על נסיון רחב של מפתח תשתיות מול מפתחי האפלקיציות שנשענים על תשתיות, ובאופן כללי יותר על ה-Tragedy of the Commons, הטרגדיה של נחלת הכלל: אם כל אפליקציה תשאף למיקסום רווחים – במקרה הזה, להיות הראשונה ברשימת האפליקציות – אז נגיע למצב שאף אפליקציה לא יכולה להסתמך על המיקום שלה ברשימה, ומעבר לכך – חוסר הוודאות הזה יגרום למשתמש לאבד אמון בתשתית. הוא כבר לא יוכל להסתמך על סדר האפליקציות, וימצא מנגנונים אחרים, והאפליקציה תאבד את המנגנון שמקל על מציאתה. מרוב מיקסום רווחים, כולם הפסידו.

* * *

אז מה גרם לי להזכר בפוסט בן 7 שנים (!) פתאום? ההבנה שאנדרואיד הולך באותו מסלול של ווינדוס: של פלטפורמה גמישה ונוחה, אבל פרועה ולא מנוהלת. ושבלי שיתקבעו מוסכמות, כמה תשתיות חשובות עלולות להשרף.

אני מתייחס, ספציפית, ל-Notifications, מנגנון ההתרעות בפינה השמאלית העליונה של המסך (לרוב), שם אנחנו רואים כשהגיע מייל חדש או SMS או ציוץ, או כל התרעה אחרת שהאפליקציות המותקנות שלנו רוצות להקפיץ. המנגנון הזה הוא מאד מוצלח – מוצלח מספיק בשביל שאפל ישכפלו אותו באחד העדכונים לאייפון – אבל כמו כל תשתית מוצלחת, הוא חשוף לניצול לרעה, לראייה, נתקלתי בשלוש אפליקציות סוררות לאחרונה.

הראשונה היא LinkedIn, האפליקציה של הרשת החברתית המקצועית. מאפליקציה כזו הייתי מצפה להתרעות במקרה של הודעות פרטיות, או בקשות הצטרפות לרשימת אנשי הקשר – אלה סוג הפעולות שמקובל להתריע עליהן. לכן הופתעתי לגלות אייקון לא מוכר בפינת המסך שבישר על “סיכום השבוע בלינקדאין שלך” שהקפיצה האפלקציה. זה היה קצת מעצבן, כי גם ככה לא איכפת לי מסיכום השבוע, וזה ממש לא נראה לי משהו מיידי או דחוף או מעניין מספיק להקפיץ התרעה. גרוע מכך – לא ניתן אפילו לנטרל את ההתרעות על כך בלי לבטל את כל ההתרעות מהאפליקציה.

השניה היא Readability, שירות רשת חביב שהתחיל בתור סקריפט שמחשיך אתרי תוכן, מסתיר פרסומות ותפריטים ומאפשר להתמקד בטקסט, ובימינו גם מאפשר לרכז קישורים וסימניות, כמו דלישס בזמנו. אפליקציית האנדרואיד של השירות מתעקשת להקפיץ התרעה פעם בשעה, להודיע לי שהיא מסנכרנת את המאמרים בין השרת לבין הטלפון. גם זו נראית לי התנהגות חצופה. יש הרבה אפליקציות שמסנכרנות מידע – ג’ימייל וטוויטר ופייסבוק, לדוגמא – שלא מתעקשות לצעוק לי בעיניים “תראה אותי! תראה אותי! אני עובד! אני מסנכרן!”.

והשלישית, והקיצונית, היא VLC Player. תוכנה מצוינת למחשב השולחני, אבל הגירסה האנדרואידית עצבנה אותי תוך שעה כשהיא החליטה להשתמש במנגנון ההתרעות כדי לדחוף לי פרסומות – פרסומות! – גם כשאני לא משתמש בתוכנה. כאן כבר יש הפרה משמעותית של החוזה הבלתי כתוב: אני מקבל תוכנה בחינם, ובתמורה מקבל פרסומות כחלק מהמסך או מחווית השימוש שלי. אבל רק *בזמן* שאני משתמש בתוכנה. לא סתם בזמן שאני משתמש בטלפון. זה שווה ערך ל-Pop up ads בדפדפן, ויש קונצנזוס די רחב שהן לא לגיטימיות. מיותר לציין שהעפתי את התוכנה מהטלפון שלי מיד.

* * *

שורת ההתרעות היא משאב משותף בין כל האפליקציות על הטלפון שלי. משאב משותף ושימושי. כל התרעה שם מושכת מיד את תשומת הלב שלי, כי היא כנראה משהו מעניין שהייתי רוצה להתייחס אליו. אבל כל פעם שצץ שם משהו שלא מעניין אותי, ושאני לא יכול לשלוט עליו, היכולת שלי להתייחס להתרעות מצטמצמת. על כל פרסומת שקופצת, אני נהיה עיוור יותר ויותר להתרעות שלי. ואני לא רוצה להיות עיוור להתרעות, בדיוק כמו שאני לא רוצה להיות עיוור לשורת המשימות בפינה התחתונה בווינדוס, אבל זה כבר אבוד. אני לא רוצה לוותר על התשתית רק בגלל שכמה שחקנים כפויי טובה מנסים למקסם את הרווח שלהם, ובדרך הורסים לכולם.

אצל אפל, זה די ברור, זה לא היה קורה. יש יתרונות לפיקוח הדוק על חווית המשתמש. אבל אני מאמין שגם לגוגל יש אינטרס למנוע מאלמנט בממשק המשתמש שהם עבדו עליו קשה להפוך לפח זבל שאף אחד לא מסתכל עליו. לכן דיווחתי על האפליקציה של VLC כפוגענית בחנות האפלקיציות של אנדרואיד. אני חושב שהיא כבר הוסרה. אני מקווה שמישהו שם יבין את הרמז.

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “טרגדיית הספאם בנחלת הכלל”

  1. נדב פרץ-וייסוידובסקיNo Gravatarבתאריך 15 אפר 2012 בשעה 22:44

    סתם הערה קטנונית: היה איזה גרמני אחד שחשב על הכלל של צ'ן כמה (מאות) שנים קודם. עמנואל משהו.

  2. אבנר שחר קשתןNo Gravatarבתאריך 16 אפר 2012 בשעה 05:48

    כן, אבל הוא הצליח לגמרי לפספס את ההשלכות שלו בתחום עיצוב ממשקי משתמש. פספוס.

  3. דוריNo Gravatarבתאריך 15 אפר 2012 בשעה 22:46

    אם זה לא עולה כסף… אתה המוצר

  4. יוסי לויNo Gravatarבתאריך 15 אפר 2012 בשעה 22:47

    עוד דוגמה לדילמת האסירים

  5. יעלNo Gravatarבתאריך 19 מאי 2012 בשעה 02:44

    התראות או התרעות?
    אם הוא מתריע – אז התרעות
    אם מדובר בהתראות – הוא מתרה בך

    נראה לי שהתכוונת להתרעות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • תגובות אחרונות

  • עדכונים מטאמבלר

    • photo from Tumblr

      כשרבנים הולכים לאותב סוכנות מיתוג ושיווק של מועדונים ו-DJים.

    • photo from Tumblr

      שירות לציבור.
      רח’ רש"י, תל אביב, ינואר 2017.

    • photo from Tumblr

      רגע של לשון.
      רח’ בר גיורא, תל אביב, דצמבר 2016

  • לרישום בדואר

  • כלים

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • עמודים קבועים