Mar 13 2011

משל הפאייה מהקופסה

אכלתי פאייה מקופסה. לא, זה לא משל, כפי שהכותרת אולי מרמזת. זו באמת היתה פאייה מקופסה, מהקפאה, מפס יצור במפעל. זה אולי נשמע מזעזע, וזה אכן היה מזעזע מבחינות מסוימות, בעיקר העובדה שמרחק חמש דקות הליכה משם אפשר היה להשיג פאייה אמיתית וטובה בהרבה. אבל בכל זאת, אולי כדאי שנתחיל מההתחלה.

במסעדות רבות בברצלונה אפשר לראות שלט בחלון שמפרסם פאייה, אותו תבשיל אורז-פירות-ים-וזעפרן שבכלל לא מאפיין את המטבח הקטלוני בברצלונה, אבל שמסעדות ישמחו לדחוף לתיירים על כל פינה. אבל בעוד שבאזורים התיירותיים ובמסעדות הטובות אפשר למצוא פאייות מוצלחות מאד, בין אם מבוססות פירות ים או בשר, כשמתרחקים מהראמבלה הומת האדם הופכות הפאייות בחלונות הראווה לזהות, כולן תוצרת פאייֵדור (Paellador), חברה שמספקת פאייות קפואות וסטנדרטיות למסעדות דלוחות בכל רחבי העיר, ואולי המדינה. ופאייה כזו נכנסתי לאכול במסעדת סטודנטים דלוחה בברצלונה.

דבר ראשון, ביקורת עניינית: זו לא היתה פאייה טובה. מהביס הראשון אפשר היה להבחין בחומרים המשמרים, בטעמי הלוואי. אפשר היה לראות את כמות הנוזלים הבלתי סבירה שהרכיבים הגירו לתוך התערובת. היו בה שרימפס מקופסה ומולים מקופסה, ושעועית מקופסה ואפילו כנפי עוף קטנות מקופסה. וזה היה אכיל, לכל הדעות, ואפילו לא נורא, אבל בטח לא היה טעים.

אז למה אכלנו אותה, תשאלו? אני חושב שזה מגיע מאותו מקום שגורם לי לקנות פירות ים משומרים במעדניות רוסיות בשוק הכרמל. זה מעניין אותי איך משהו שנתפס אצלי ובארץ כאקזוטי עובר תהליך של יום-יומיות. הוצאת האוויר מהבלון החגיגי של פירות הים. יש לזה גם דמיון לדחף שגורם לי לטעום את המקפלאפל. זה פלאפל – אבל פלאפל מהונדס וחסר טעם של מקדונלדס. זו פאייה – אבל פאייה מהונדסת ומשעממת של פאייֵדור. אני בטוח שבכל ערכה כזו יש בדיוק את אותה כמות השרימפס (6) ושמן (ליטר) שאני אמצא בכל פאייה אחרת שלהם. ויש בזה משהו מרגיע, משהו מנחם. שגם פאייה אפשר להפוך ל-TV Dinner.

בפעם הראשונה שהייתי באנגליה, הגעתי לפאב אנגלי בלונדון והתלהבתי מהתפריט: שפרד’ס פיי, באנגרס אנד מאש, פיש אנד צ’יפס. אוכל פאבים בריטי קלאסי. ואז הלכתי לפאב אחר, וגיליתי תפריט זהה. לא, לא הפריטים בתפריט, אלא התפריט כולו. אותו טקסט, אותו פונט, אותו תפריט שהודפס באותו מפעל שם מייצרים את אותו שפרד’ס פיי. ובהתחלה זה מאד הפריע לי. אבל אז זה עבר. כי יש מקום גם לפאבים כאלה, שמשרתים את אותה מטרה של ארוחות מוכנות למיקרו, ושל דיינרים עשויים מפיברגלאס שיוצר בסין. כי בסופו של דבר הארטיפקטים התרבותיים שלנו צריכים לשרת אותנו, לא רק אנחנו אותם.

אה, הנה. אולי יצא בכל זאת משל, בסוף.

2 תגובות

2 תגובות לפוסט “משל הפאייה מהקופסה”

  1. MemeNo Gravatarבתאריך 13 Mar 2011 בשעה 17:01

    לא אכפת לי כמה זה היה לא מוצלח, התגובה הטבעית שלי תישאר “ולא יכולת לקנות איזה פאיידור קטן בשבילי?”.

  2. שחרNo Gravatarבתאריך 13 Mar 2011 בשעה 20:43

    לא יודע, דווקא לאורך הראמבלה כל המסעדות שמציבות שלטים עם תמונת פאייה כדי למשוך תיירים נראו לי מאוד מפוקפקות, אני די בטוח שגם שם מדובר באותה פאייה מקופסה.
    נדמה לי שבארץ היה במשך די הרבה שנים מצב דומה מאוד עם קינוחים – כל מקום בתל אביב (שאינו מסעדת שף) הגיש מבחר מצומצם מתוך אותה רשימת קינוחים שיוצרה מן הסתם באיזה מפעל עלום.
    לגבי הפאבים: נו, כן, זה מנחם לדעת שיש כאלה באיזשהו אופן, אבל אני מעדיף את ההמלצות של CAMRA, כאילו אני זוכר מתי הייתי באנגליה בפעם האחרונה.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים