אום מאליק, בלוגר ופרשן לענייני, ובכן, טכנולוגיה ואינטרנט וכאלה מין, פרסם רשימת טיפים למי שמנהל את חייו המקצועיים מבתי קפה (ותודה ליוסי על הלינק):
When we started our little company, [we] would sit at my neighborhood Starbucks and co-work. That experience prompted us to start [our blog] about the dynamically shifting nature of work in the 21st century. My friend Greg Olsen called it “going bedouin”.
אני מזדהה עם הרבה מהסנטימנטים שברשימה של מאליק. הטריגר לפוסט שלו היה הצעד של רשת סטארבקס, שהתחילה השבוע לספק אינטרנט חינם בכל 11 אלף סניפיה בארה”ב (או בעולם כולו?). בארץ, עם זאת, אינטרנט חינם הוא הנורמה כבר כמה שנים, ויש כמה בתי קפה – הסטריטס, למשל, או קפה הלל ברוטשילד – שהפכו למרכזי עבודה לאומת הלפטופים התל-אביבית.
לכן אני בהחלט מסכים עם הרבה מהנקודות ברשימה. לדאוג להכיר את המלצרים קצת מעבר לרמת ההזמנה האנונימית, למשל, הופך את החוויה לנעימה יותר לכולם. גם ההמלצה לנהל את שיחות הטלפון מחוץ לחדר ולא לנהל פגישות עבודה גדולות מדי הן הגיוניות לחלוטין. עם חלק אני לא מסכים ברמה האישית – כמו ההמלצה על אוזניות מבטלות-רעשים – אבל אחרות, כמו לוודא שאתה משאיר טיפ גדול יותר מה-12% המקובלים, הם בהחלט דרך להביע הערכה לבית הקפה על האירוח הארוך.
אבל עם נקודה אחת של מאליק אני לא יכול להסכים:
Make the baristas involved in your venture – share your news and make them feel part of your struggle.
כאן אפשר לראות את אפקט ה-Silicon Valley Echo Chamber. הנטייה של אנשי הסטארטאפים של עמק הסיליקון, ועוד יותר מכך העיתונאים והבלוגרים של עמק הסיליקון, לחשוב שהם מרכז העולם. אני לא חושב שרוב האנשים באמת יתענינו בהתפתחויות האחרונות במיזם האינטרנט שלך, שאתה בטוח שישנה את העולם אבל בסופו של דבר בסך הכל יהיה עוד מוצר, מגניב אולי, בעולם הטכנו-צרכנות החדש. לדבר עם המלצרים על המיזם שלך נראה לי מקביל למישהו ששולף את התמונות של הילדים שלו בכל הזדמנות. אנשים יחייכו, אבל בפנים יחשבו שאתה טרחן.
אבל מצד שני, יכול להיות שאפקט ה-echo chamber חזק מספיק. יכול להיות שבעמק הסיליקון, שם מאליק גר, כל מלצר ובאריסטה גם מנסה להקים סטארטאפ מחדר השינה, כמו שבלוס אנג’לס כל מלצר הוא שחקן או תסריטאי שמחכה להזדמנות הגדולה. ואולי הם באמת רוצים לדעת, ורושמים הערות בשביל היום שהם יורידו את הסינר מוכתם-הקפה ויעברו לשבת בצידה השני של מכונת האספרסו.
Comments
3 תגובות על “סטארבקס 2.0”
באמת – ממש כולם כבר עובדים בבתי קפה.
כל הסינים שמייצרים את האייפונים מתאבדים בעזרת אספרסו כפול…
גם כשמדברים על "המאה ה-20, המאה של הטלוויזיה ותקשורת ההמונים", לא בדיוק מדברים על מרבית יבשת אפריקה. ואם נדבר על המהפכה התעשייתית של המאות ה-18 וה-19, היא דילגה במידת מה על הודו. העולם המערבי מדבר על העולם המערבי, ועמק הסיליקון מדבר, במידה רבה, על עמק הסיליקון. לטעון שבגלל העבדות המודרנית באפריקה וסין אי אפשר להתייחס לתהליכים המעניינים שקורים במדינות המערב, ולראות איך הם משפיעים על העולם כולו, זה עוורון מסוג אחר.
It's not that everyone is interested in what you do – it's about you creating comradery on a basic, non professional level, by sharing your accomplishments.