המיקום: חדר אוכל של בית דיור מוגן. הדיירים מדדים להם פנימה בלאות, מתייצבים בשורה לקבל את האוכל המבושל-לעייפה שלהם. אחת ממנהלות המקום נכנסת בסערה, עוברת במהירות על מגשי הנירוסטה המהבילים. “נראה נפלא!”, היא קוראת. “נהדר! איזה תענוג! איזה מעדנים!”, ויוצאת לה ביעף מהחדר. את מי היא מנסה לשכנע, אני תוהה.

* * *

קיבוץ גלויות. בחורה פיליפינית מבקשת מעובדת ערביה שתמזוג לה מרק קרופניק, עם לוקשען.

* * *

במינימרקט של הבית יש מדף שלם שמוקדש לגפילטע-פיש, בקופסה, בצנצנת, מתוק, עם חזרת. עוד מדף מוקדש למיץ שזיפים. מדף מתחת, קצת קטן יותר, מכיל נרות נשמה.